חודש: אפריל 2008

פעמיים ביום אחד? אבל הייתי מוכרחה, בגלל שנתקלתי בשאלון הזה בבלוג של מכרטסת אחת, ועשיתי אותו מתוך סקרנות.
ואז התוצאה, אחרי בסך הכל 5 שאלות שרובן על נעליים, היתה כל כך מדוייקת, שהייתי חייבת לחלוק את העניין איתכם!
 
You Are Bare Feet

You are a true free spirit, and you can't be tied down. Even wearing shoes can be a little too constraining for you at times! You are very comfortable in your own skin. You are one of the most real people around. You don't have anything to hide. Open and accepting, you are willing to discuss or entertain almost any topic. You are a very tolerant person. You are accepting and not judgmental. You should live: Somewhere warm You should work: At your own business, where you can set the rules

 
 
 
 

 
רוצים לדעת איזו נעל אתם?

בפורום עיצוב אלבומים וכרטיסי ברכה בתפוז מעלה קרן המופלאה אתגר חודשי לעיצוב דף אלבום. כל חודש אני מתלהבת ומתחילה לתכנן, אבל אז החודש נגמר ואני מגלה שלא עשיתי עם זה כלום…
האתגר של אפריל היה ברוח הפסח – לעצב דף בנושא חופש, ולא בנושא חופשה, אלא דף העוסק יותר בקונספט של חופש, מה זה חופש בשבילי וכו'.
כרגיל היו לי כל מיני רעיונות – בהתחלה חשבתי לעצב דף בנושא כסף – החופש שכסף נותן לי לעשות מה שאני רוצה… אחר כך חשבתי ללכת דווקא על העניין של חופש ממוגבלויות בעיצוב עצמו ולעשות כל מיני דברים שבדרך כלל לא עושים בסקרפבוקינג. האמת היא שהרעיון הזה בא לי מתערוכת הסיום באמנות של בוגרי י"ב אצלנו. מישהי בחרה להתמודד עם נושא החופש דרך טיפול יוצא דופן בקנווסים – היא ציירה על הצד האחורי שלהם, עשתה בהם חורים ועוד כל מיני שטיקים לא קונוונציונליים.
ואז הגיע יום ראשון האחרון. זה היה יום החופש האחרון של הגן שהשתלב עם היום החופשי שלי והחלטתי לקיים הבטחה שהבטחתי לנסיכה וליסוע לראות את תערוכת התותים ברמת השרון. כמובן שאם כבר נוסעים הוספנו לזה עוד כל מיני תוכניות ועיסוקים לדרך.
התחלנו במכס בחיפה, ואספנו קופסה מלאה ראב-אונים, ציפורי קארדסטוק ושאר טובין. הצד החיובי היה שהמעריך הנחמד התבלבל ואפילו לא חישב לנו את דמי המשלוח, אבל זה התקזז עם זה שמישהו חנה מילימטר לידינו ובמשך חצי שעהממש לא הצלחנו להיכנס לרכב עד שהאיש מהחניון השתחל דרך החלון והוציא את האוטו מהחנייה…. ואז יצאנו לדרך בכיוון רמת השרון.
נסענו על כביש החוף והנסיכה במושב האחורי היתה עסוקה בלספר לי כמה הים מגרה אותה וכמה היא מתגעגעת להרגיש את החול ואת המים. בהחלטה של רגע שברתי את ההגה ימינה ועצרנו ליד החוף. היא זרקה חלוקי אבן למים ואספה צדפים ואני נזכרתי שיש לי מצלמה והתחלתי לצלם אותה.

רק בערב, אחרי יום שלם של עיסוקים, עלה בדעתי שבתוך המצלמה יש לי את המענה המושלם לדף בנושא חופש. מאז שהפכתי לאמא עצמאית, יש המון אילוצים והרבה פחות פנאי לעשות מה שהילדים רוצים, סתם כי הם רוצים. והנה, בכל זאת מצאתי רגע של פינוק מוחלט. החופש לפנק אותה…
אז הנה הדף:

הדף המנוקד ברקע הוא של DCWV, הראב אונים של הציפור והעיגולים למעלה בתוך הקשתות התכלת הם של GLITZ, את הקשתות גזרתי עם מספרי צורה והקישוטונים הפרחוניים הם מקופסתflorabella  של SCRAPWORKS.
 
וקלוז-אפים על הכותרת והכיתוב:


_________________________________
משהו קטן וטוב #8
אחרי פוסט כזה צריך עוד משהו? אז האמת היא שבמסגרת לפנק אותה, אתמול חזרתי הביתה וגיליתי אותה יושבת ואוכלת ארוחת ערב עם שלוש חברות (האיש שלי חזר הביתה מוקדם במיוחד וזה היה התור שלו לחופש לפנק אותה) והיא מיד אמרה לי – "אמא, אנחנו עושות המון צחוקים" והוסיפה לחברות שלה: "בנות, לצחוק זה ממש טוב לנו" – והחיוך עדיין איתי….

בשבת לפני שבועיים ביקר אצלי אוסף בנות חמודות לבוקר של יצירה. כל אחת הביאה מה שמתאים לה לעשות וכולנו ישבנו סביב שולחן אחד – פיטפטנו, אכלנו וחלקנו גם יצר…
קרן הביאה איתה צמר כדי להכין פיות וכדי ללבד בתוך חותכני עוגיות. את התוצרים שלה, יחד עם צילומים נפלאים של החנות, תוכלו לראות אצלה בבלוג בפוסט הזה. אני יצרתי באותו אירוע מתנה שעדיין לא ניתנה, אבל עוד יגיע זמנה להיחשף כאן.
הצמר של קרן ממש עורר בי צורך ללבד, אז בשבע בערב, אחרי שכולן הלכו הגעתי הביתה והתחלתי לחפש את שקית הצמר שקניתי כבר מזמן, כשהיו לי תוכניות להכין פיות (בתוכניות אני ממש ממש חזקה) אבל השקית נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה. הסתובבתי בבית כשאני "מקרינה גלים של חוסר שביעות רצון" (ההגדרה לא שלי, אלא נאמרה על ידי האיש שלי ונתמכה בחום על ידי המתבגר) אבל השקית ממש לא נמצאה. גם קיפול של כל ערימת הכביסה הענקית שחיכתה בסלון לא גרם לנו למצוא אותה (מצד שני הרווחנו המון כביסה מקופלת….)
זה קרה כאמור בשבת. החזקתי מעמד עד יום חמישי ואז נשברתי ונסעתי לטבעון לקנות צמר בעומר. כמובן שרק שם גיליתי שיש להם חנות אינטרנט ויכולתי לחסוך לעצמי את הנסיעה, אבל אז איך הייתי בוחרת צבע צבע? אז חזרתי עם שקית צמר ומחטים, וברגע שהגעתי הביתה (אחרי שעבדתי עוד כמה שעות בחנות) התיישבתי ללבד את הפרת משה רבנו שהסתובבה לי בראש כבר שבוע. ליבדתי כל חלק לחוד על לוח קלקר שעליו ציירתי רת הצורות שרציתי – עיגולים וחצאי עיגולים, ואז איחדתי את כל חלקי החיפושית על לבד לבן. זה מה שיצא:
ואז הייתי בשיא ההתלהבות, ונורא רציתי לנסות ללבד בתוך חותכני עוגיות, אז קישטתי לנסיכה את התיק החדש שלה לגן.
ישבתי מול הטלוויזיה ודקרתי בהתלהבות, וחוץ מההנאה הגדולה של העשייה היתה לי גם ההנאה שבחיוך של נסיכה אחת ממש נלהבת:
וכיוון שהיינו יומיים לפני פסח אז אני והנסיכה החלטנו להכין מתנה לסבתא. לאור המבחר המצומצם של חותכני עוגיות קטנות שהיה לי ביד, הפור נפל על תמונה עם דגים. הנסיכה בחרה את הצבעים והזכירה לי שים צריך גם אצות, ושתינו אהבנו מאוד את התוצאה:

__________________________________________________
משהו קטן וטוב #7
בשבוע שעבר יצאתי למכירה בחיפה, בבית של אמא שלי. לא באו הרבה בנות, אבל כל אלו שבאו היו מתוקות אמיתיות והכי מתוקות היו אמא שלי ושרוני – שעזרו מכל הלב (כולל בסבלות!) והזכירו לי כמה זה חשוב להיות עטופה בחברות.
ובגלל שבדיוק באותו בוקר נולדה אהבה זכו כולן לצ'ופרים מתוך סל הצ'ופרים החגיגי שלנו:

או-קיי, אז האמת שהוא בא כבר לפני כמה ימים, אבל ממש לא היה לי זמן לכתוב…
 
בדרך כלל, בגלל שאנחנו אוספים דואר מהתיבה כל יום, אז לא יוצא לי שביום אחד אני מוצאת בתיבה ריכוז של אוצרות, אבל לפני כמה ימים זה ממש ממש קרה!
 
אז מה היה לנו שם?
קודם כל הגיעו (במהירות מדהימה, יש לציין) ארבעת הספרים שהזמנתי לי מה BOOK DEPOSITORY לכבוד יום ההולדת שלי. להזמנה הזו קדם שלב יצירת רשימת משאלות שכיכבו בה לפחות עשרה ספרים, וכמה דיונים מרתקים (המתבגר התלונן שאני שוקלת רק ספרי יצירה ורצה לדעת מה עם קצת פרוזה…) ואחרי הכל דיון של כמה ספרים בעצם מגיעים לי ליום ההולדת – המתבגר טען שאחד מכל בן משפחה (כלומר ארבעה ספרים), האיש שאיתי טען שאני צריכה לקחת בחשבון כמה זה עולה ולזכור שהמחיר הוא בפאונדים (ואז המתבגר תיקן את התשובה הקודמת שלו וטען שאחד מכל בן משפחה מתייחס לפאונדים (כלומר חצי ספר…) ובסוף גם הזמנתי. אז הם הגיעו. ועכשיו הם מחכים סגורים במעטפות שלהם לזה שיהיה לי יומולדת והם באמת יהיו שלי (אני עובדת על דחיית סיפוקים…)
 
חוץ מזה הגיעה מעטפה מפתיעה מ stampotiqe Original. לא חיכיתי לקבל שום דבר מהם כי החותמות המקסימות שהזמנתי מהם כבר הגיעו וחלק גדול מהן אפילו כבר נמכרו… (ואם אתן רוצים משהו ממה שנשאר – הן כאן)
אז קודם כל המעטפה היתה מושקעת באמת, עם חותמת של MAIL ART ועם חותמות של אותיות גדולות בראש באותיות שיוצרות את השם של החנות:

ובתוך המעטפה היו כל מיני דוגמאות לשימוש בחותמות שלהם, יחד עם פתקית תודה על שקניתי את החותמות.
והדוגמאות ממש ממש מקסימות ומושקעות:

וכמו שאמרתי – תיבת הדואר שלי היתה גדושה באופן ממש לא אופייני… אז בנוסף לאלו היתה גם הזמנה לאסוף מהמכס את הכפתורים שלי. את הכפתורים הזמנתי ביום האחרון של ה CHA כשהייתי ממש חולה ומעופפת ופשוט הסתובבתי בתצוגה ואמרתי לה מה שאני רוצה, אז מה שהגיע היה כמעט הפתעה מוחלטת (וכיפית מאוד). מי שלא ראה אותי מפשפשת בארגז בחניון ליד המכס, לא מבין מה זו התמכרות לצבעים ולנצנצים…
אז הנה כמה דוגמאות למה שהגיע, ואת כל היתר אפשר לראות כאן.
נצנצים:
צבעים:
ופרחים:

מעניין מה יביא לי הדואר בפעם הבאה….
 
__________________________________________
משהו קטן וטוב #6
מחר מצפה לי ביקור כיפי של קבוצת חברות – ליצירה, קשקשת ואוכל – כמה נפלא!!!