לפני חודש היה לי יום הולדת. ישראבלוג גם דאג לזה שהגיל שלי לא יהיה סוד ומלשין עלי כל הזמן שם בפינה הימנית.
יום הולדת אצלי הוא עניין גדול, אבל השנה הכרזתי מראש על פרופיל נמוך בגלל הנסיעה לארה"ב בפברואר, שהיתה מעין מתנת יומולדת מוקדמת לעצמי (ואולי גם מתנת יום נישואים ומתנת יום ההולדת הבא וכן הלאה….).
אז אמרתי לבני ביתי שאני לא ממש מצפה למתנות מהם והזמנתי לי ארבעה ספרים מה book depository. אחרי הרבה התלבטויות לגבי איזה ספרים אני מזמינה בחרתי במנצחים הבאים:
אני קצת מתביישת להודות שלמרות שדיפדפתי בארבעתם בעוז במהלך החודש שעבר, לא עשיתי עדיין שום דבר מהם.
בני משפחתי האהובים, למרות הפטור שקיבלו, השקיעו כראוי. יצאנו לאכול ב"ספגטים" בחיפה (האמת שהייתי מעדיפה סטייק, אבל המחיר שמשלמים על אכילת בשר בערב הוא מסימני גילי המתקדם…) ומכל אחד מבני המשפחה קיבלתי כרטיס ברכה, אחד מהספרים וזר פרחים קטן, כך שבסוף טקס המתנות היה לי יופי של זר פרחים צבעוני ומגוון.
בנוסף, האיש שאיתי הכין לי הפתעה וצייר לי ציור. אנחנו מדברים על איש שעד לפני חצי שנה לא צייר אף פעם ומאז הוא מדהים את כולנו. לי הוא צייר פיה שימושית פרטית משלי וגם כתב לי שיר בהתאם. אז בכיתי. כי ככה צריך.
ומה שבעצם פתח את אירועי יום ההולדת שלי היה הביקור של החברותה מפורום אומנות שימושית ב-YNET, ביקור שדווח בהרחבה על ידי פרפרים, שגם היתה אחראית (עם מורצ'ו) על המתנה המדליקה שקיבלתי – שנה שלמה של נשיקות…
ומה עוד? אמא שלי וההורים שלו פותרים את עניין המתנה באלגנטיות – נותנים כסף שאבחר לבד, אז בחרתי. מאמא שלי – ביקשתי מנתנאלה שתפתיע אותי עם מבחר מהקולקציה החדשה של Basic Gray ומההורים שלו – עשיתי לי מנוי על הקיט החודשי של Scarlet Lime(ואני עושה רשימת המתנה לקיט, אז אם יש עוד מישהי שמעוניינת – אשמח לשמוע).
שרוני לא הצליחה להחליט מה לתת לי, אז הזמנתי אותיות מדהימות כמו שהיא הכינה לחדר העבודה שלה. זו בעצם הסיבה לעיכוב בפוסט הזה – חיכיתי לאותיות… ואני חושבת שכל מי שהיה באלונים אתמול בשש בערב שמע אותי צועקת – איזה כיף, הינשוף שלי! כי התאהבתי בינשוף המדהים שהגברת המוכשרת הזו ציירה (לא, זו לא חותמת…) כבר כשהיא העלתה תמונה של הכרטיס לפורום.
ועכשיו יש לי עבודה – גם לבחור איפה מדביקים את האותיות (בחנות כמובן) וגם להכין בעצמי אותיות כאלו, כי ברגע שהנסיכה ראתה אותן היא הזמינה כאלו לדלת של החדר שלה… יודעת מה טוב…
ומה עוד?
רונית, מהמקסימות שבלקוחותי, נחתה פה לפני שבוע וחוץ מחברה היא הביאה איתה גם קופסת שוקולדים מדהימה שאני אוכלת ל א ט ל א ט
איזה כיף זה יומולדת שלא נגמר!
ומכיוון שרק כשגמרתי לכתוב גיליתי שזה הנושא החם היום, החלטתי שמגיע לכם (ולאיש שלי) שאספר לכם על המתנה הכי שווה והכי רומנטית שקיבלתי ליומולדת אי פעם. לפני שש שנים קיבלתי ממנו מכתביית עץ עם שתי מגירות. אחת מהן היתה ריקה ובשנייה היו המון המון פתקאות עם למעלה ממאה וחמישים סיבות למה הוא אוהב אותי. הרעיון היה שכל יום אפתח פתק אחד וככה אגיע עד ליום הנישואים שלנו. וככה אכן היה. עד ליום הנישואים פתחתי בוקר בוקר פתק ואחרי שקראתי אותו העברתי אותו למגירה הריקה. במהלך הבקרים האלו בכיתי לא פעם בפתיחת הפתקאות, וגם צחקתי ובעיקר נזכרתי בכל מיני רגעים שהן הזכירו לי. המכתבייה חיכתה כמה שנים בארון וביום ההולדת הזה הוצאתי אותה שוב והתחלתי את הכל מחדש. אמרתי כבר שהוא האיש הכי מדהים שיכולתי לאחל לי?
_________________________________
משהו קטן וטוב #10
אחת בלילה. אתמול. נסיעה של חצי שעה מאלונים הביתה. שמתי רשת גימל בקולי קולות ושרתי במלוא גרוני. ממש נהניתי (מוקדש באהבה לקוראת הנאמנה שבגללה לא שרתי במשך שנים…)