לכבוד שבוע הספר המתקרב החלטתי לחזור למקורותי הספרניים ולהמליץ על ספרים. בגלל שאני קוראת ממש אקלקטית, אז גם ההמלצות תהיינה כאלו – מכל מיני עולמות. כדי לא לסטות ממקורות הבלוג – אני אשתדל לשזור גם המלצות על ספרי יצירה…
ובואו נתחיל עם…טם טטם…
תופי הג'ונגל מאת גריים בייס
***קודם כל חשוב לציין שזכיתי בספר בתור פרס בתחרות "סיפורי הולדת העסקים שלנו" בפורום אם לאם בתפוז.***
את גריים בייס אני מכירה ואוהבת כבר מספרו המופלא "בור המים" שאף פעם לא זכה לחזור לספרייה, כי הילדים היו מעבירים אותו מאחד לשני…
"תופי הג'ונגל" מספר על נגירי, שנמאס לו להיות ללעג בתור חזיר היבלות הכי קטן בג'ונגל. הוא מקבל מהגנו הזקנה תופי קסם ובטוח שמעכשיו המשאלות שלו יתגשמו והכל יהיה בסדר, אבל מגלה שכמו בהרבה סיפורי אגדה – למשאלות יש נטייה להתגשם בצורה קצת אחרת ממה שקיווית לה…
הסיפור חביב וכתוב היטב אבל יש הרבה סיפורים מהסוג הזה, של גיבור שאינו מרוצה ממראהו או ממצבו בחיים ובסופו של הספר מצבו משתפר בדרך זו או אחרת. הדבר שמייחד את הספר הזה משלל הספרים על מדף ספרי הילדים הוא הציורים המופלאים שמלווים אותו. ציורים עשירים ומיוחדים שתענוג להתבונן בהם, ובהתבוננות מעמיקה אפשר למצוא גם את הגנו הזקנה המתחבאת בכל כפולת עמודים (אנחנו עדיין מחפשים אותה בחלק מהציורים…) ולגלות שהחיות משתנות כשתופי הג'ונגל מהדהדים.
מה שעוד אהבתי לגלות, בעמוד האחרון של הספר, הוא שהשמות המוזרים של החיות הם למעשה השמות שלהם בסוואהילית – איזה טאץ' נחמד!
תופי הג'ונגל, גריים בייס, הוצאת מטר
__________________________
משהו קטן וטוב #13
מים מינרליים בטעם לימון. אני לא ממש מבינה מים בטעם תפוח, דובדבן או אפרסק, אבל המים בטעם לימון הם פשוט גאונות בעיני…