קוראים שאינם בעלי נטיות ספרותיות מוזמנים לדלג על הפוסטים האלו…
המתבגר לומד תנ"ך מורחב אצל צמד מורים מופלא שגורם לו לחזור מדי יום ראשון עם כוכבים בעיניים. משיעור תנ"ך. כן, יש דבר כזה.
אני זוכרת שגם לי היתה תקופה כזו, כשלקחתי באוניברסיטה קורס על ספר בראשית ופתאום גיליתי שאפשר ללמוד תנ"ך בצורה אחרת. מעניינת. מרחיבה את הדעת.
לפני כמה שנים למדנו, המתבגר ואני, תקופה מסויימת בבית מדרש חילוני, וגם שם לבשו הטקסטים המקראיים צורה ועומק אחרים לחלוטין.
ועדיין אני צמאה. מלכים ג' מרווה חלק מהצימאון הזה, אם גם בצורה אחרת לגמרי.
סיפורי התנ"ך הם טלנובלה, אבל בדרך כלל הם טלנובלה חסרה. אין שם מה קרה לפני ומה קרה אחר כך, וגם הלמה מושאר הרבה פעמים לפרשנות שלנו, שלשיטתם של שיעורי התנ"ך היא פרשנות ברורה – מי שעושה את הטוב בעיני ה' – טוב לא ומי שלא – רע לו.
יוכי ברנדס לוקחת אסופה של סיפורים תנ"כיים שכולנו מכירים – הסיפורים של שאול, גליית, דוד ויהונתן – ומוסיפה להם פרשנות ועומק מסוג אחר. הסיפור שלה אינו הסיפור של שני המלכים המוכרים, אלא למעשה סיפורו של ירבעם בן נבט, המלך הראשון של ממלכת ישראל, לאחר פיצול הממלכה. התנ"ך מקדיש לירבעם חופן של פסוקים ויוכי ברנדס מחליטה להקדיש לו ספר שלם שממלא את החללים הריקים בסיפור התנ"כי, ולמעשה מספר סיפור אחר ומרתק מזה המוכר לנו מלימודינו בבית הספר, למרות שבשום מקום הוא אינו סותר ישירות את מה שנאמר בתנ"ך. רק הפרשנות שונה.
מה שעוד אהבתי בספר הוא מקומן של הנשים בסיפור. בניגוד לסיפור התנ"כי – כאן הנשים אקטיביות ומשנות את ההיסטוריה. מיכל בת שאול אומרת: "סיפורים הם כלי נשק יעיל יותר מחרבות. החרבות יכולות להרוג רק את מי שניצב מולן, ואילו הסיפורים קובעים מי יחיה ומי ימות גם בדורות הבאים", וברוח הדברים האלו היא פועלת לשכתב את הסיפור.
בהחלט שווה קריאה.
מלכים ג', יוכי ברנדס, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן
____________________________
משהו קטן וטוב #14
למרות שאני שונאת את זה, למדתי להתמקח. הצעת מחיר שקיבלתי קצת הבהילה אותי, אז חיפשתי אחרת וחזרתי למציע הראשון. זה עלה לי שתי שיחות טלפון וחסך לי 325 ₪. למדתי משהו.