אני לא יודעת איפה אתם גרים, אבל אני גרה במה שמוגדר הפריפריה. ובגלל שאני גרה מחוץ למיין סטרים, אני גם לא זוכה לקבל דואר מזה שלושה שבועות בערך.
אם אתם לא שייכים למסלול חלוקה של דואר נע, אתם בוודאי ממשיכים לזכות בביקור של הדוור, ואולי אתם אפילו לא מודעים לזה שהדואר הנע שובת. למה שתדעו?
אני לא יודעת כמה משפחות נהנות (או ליתר דיוק סובלות) מהשתייכותן לדואר הנע, אבל אני מניחה שמרבית אלו שמוגדרים "בעלי ההון והשלטון" ממשיכים לקבל את הדואר שלהם. כרגיל.
והתקווה שלנו, שהשביתה תוחרף ואז תעלה לכותרות ותסתיים נגוזה כשבית המשפט אסר על השובתים להחריף את השביתה. מה שמגוחך הוא שהשופטת אהובה עציון קבעה שישנה התנגשות בין שתי זכויות – הזכות לשבות וזכות הציבור לקבל שירות קריטי ויחד עם זה התירה לעובדי הדואר להמשיך בעיצומיהם במתכונת הנוכחית. כנראה כי אם בחרתי לגור בפריפריה – הדואר לא נחשב שרות קריטי עבורי (והפעם הקלישאה לגבי הצ'ק שבדואר כנראה נכונה, אבל לא ממש עוזרת לי…)
אז מה עושים?
רק כדי להרגיש שעושים לפחות משהו, חותמים על העצומה ומחזיקים אצבעות שיש איזה פונקציונר שגר במסלול חלוקה של דואר נע ויעשה משהו כדי שהשביתה הזו תיפסק.
ורק דרך אגב – אני בכלל לא נכנסת לשאלה אם עובדי הדואר צודקים בדרישותיהם או לא, אני רק טוענת שהם חכמים על חלשים.