עכבישות

אני עצמאית כבר שנה וחצי, ובזמן הזה היו לי הרבה מאוד מפגשים שנופלים תחת הכותרת "רישות" הן במסגרות מעורבות והן במסגרות של נשים בלבד (אני חברה גאה במעגלים העסקיים של קישורי אמהות).
לאחרונה ניסיתי להסביר לעצמי מה מייחד את המעגלים הנשיים והמסקנה שהגעתי אליה היא כזו –
נשים הן קצת כמו עכבישות (במובן החיובי שלי המילה) – אנחנו טוות קורים, והקורים שלנו יוצרים שיתופי פעולה, מחברים אנשים וקושרים בין רעיונות.
כשאני פוגשת אישה ומספרת לה על מה שאני עושה, כמעט תמיד היא תספר לי על מישהו (ועדיף מישהי) שיכולה להיות ספקית שלי, או על חברה שלה שתוכל להיות לקוחה נהדרת, או על חנות שאיתה אני יכולה לעשות שיתוף פעולה.
גם אני כזו. המוח שלי הוא כמו קטלוג שמכיל את מי שפגשתי ומה שאני יודעת עליו, ובאופן טבעי אני מנסה לקשור בין הדברים (וזה לא רק בפן העסקי – החברים שלי כבר מזמן יודעים to pick my brain כשהם מחפשים המלצה על צימר, מסעדה או מתנה מעניינת). וכשמדובר בחיבורים עסקיים – הסיפוק כשזה מצליח הוא עצום.
וגברים? בדרך כלל כשאני פוגשת גבר ומספרת לו על מה שאני עושה – יש לו עצה בשבילי איך לעשות את זה אחרת…
 
___________________________________
משהו קטן וטוב #24
באותו עניין – הצלחתי לחבר בין אבישג לבין הספרייה האזורית שלנו, וכך גם היא מרוצה, גם אני רשמתי לזכותי נקודות על ההפנייה וגם אוכל לקחת את הנסיכה ליופי של הצגות, קרוב לבית. אלו די הרבה דברים טובים, לא?