{במאמר מוסגר – יום אחד מישהו יפתח אתר שכל תכליתו תהיה להציג זו מול זו את שתי גרסאות הפוסט – גרסה א', שנכתבה בלהט המקלדת ונמחקה בהבזק של קפיצת מתח או מחשב תקוע, וגרסה ב' – ששוחזרה לאחר שהוטלו קללות וחרמות במחשב ובאביו מולידו, והגיעה ההבנה שפוסט שלא נשמר לא ישוחזר בכוחות עצמו… וכשיקום האתר הזה, סוף סוף אפשר יהיה להכריע בשאלה איזו גרסה טובה יותר – הראשונית, שנוסחה בהינף קולמוס (או אצבע) והיתה בתולית, ראשונית ומלאה התלהבות, או השנייה, שבהיותה ניסיון שני זוקקה עד שלמות (או שהכותב היה כל כך עייף ומיואש עד שויתר על כל הקישוטים והאנקדוטות שנוספו לה…). אבל שכחתי. אם היינו יכולים להגיע אל מאגר גרסאות א' ההוא (זה ששוכן ליד כל הגרביים הבודדים שמכונת הכביסה שלנו אכלה…), הרי לא היינו צריכים גרסה ב'….}. במקרה הנוכחי, בכל אופן, אני יכולה להעיד שהכותרת המחורזת היא שיפור יחסית לגרסה הקודמת…
בראשית ימי הבלוג כתבתי פוסט תיאורי על בני משפחתי האהובים ונתתי בהם סימנים ושמות. המתבגר, שהיה אז בן 16 פלוס, זכה לכינויו בפעולת נקם, לאחר שגיליתי שבסלולרי שלו מוגדר הבית "טירת הדרקון" ואנו, הוריו האוהבים, זכינו לכינויים "הרודן" והרודנית", בהתאמה… האמת הראויה לציון היא שלאורך כל שנות ההתבגרות שלו הוא לא היה ממש מתבגר טיפוסי, ולמרות שכשבחרנו לו את שמו (זה שרשום בתעודת הזהות) איימו עלינו הנפשות הטובות שאנחנו זורעים בעתידנו מורד, הוא עדיין לא מצא ממש על מה למרוד…
בכולופן – המתבגר הגיע לגיל 18 החגיגי, ובאופן רשמי כבר אינו מתבגר. אז הגיעה העת לבחור לו כינוי חדש ומייצג. ביקשתי את עזרת קוראי היקרים וקיבלתי יופי של הצעות, אך החלטת הוועדה היתה שאף אחת מהן לא ייצגה אותו בצורה מקיפה למדי (או שחלקן ייצגו אותו קצת טוב מדי…):
הבוגר – קצת עשה לי אסוציאציות לסרט…
המתגבר (מלשון גבר) – האמת אחלה רעיון, שראוי לפרס האקדמיה, אבל איכשהו גרם לי לחשוב על איין ראנד…
המתבגבר – הכלאה ראויה, אבל אני חוששת שהיא נושאת עימה פוטנציאל גדול מדי לשגיאות הקלדה…
אוטוטו – גם בהקשר לרשיון שנחת אצלנו וגם בהקשר לכל העצמאות שאוטוטו – אבל כאן נכנסת ההדחקה שלי…
המבוגר האחראי בבית – קצת קרוב מדי לאמת, וגם תכל'ס – 3 מילים???
הפיצי-פרס המובטח לא נשכח. הוא מושקה ומטופח ואפילו גדל, ויוצע כאן כבלוקולדה בתחילת השבוע…
ובכל זאת, ה(אקס) מתבגר צריך כינוי, לא?
אז הפור נפל על המשכוכי. יש לי רומן ארוך עם המילה הזו, והאמת היא מתארת להפליא את הבכור שלי. הנה, תראו את ההגדרה (באדיבות הבלוג עברית שפה קשה):
מַשְׁכּוּכִיתש"ע, נקבה. – כינוי לתיש או איל ההולכים בראש העדר ומושכים אותו אחריהם. מקור המילה בארמית משכוכיתא והיא מן השורש משך. מן המילה משכוכית נגזרה בהשאלה המילה משכּוּכִי במשמעות אחד המושך אחריו אחרים וגורר אותם אחריו.
ועכשיו, כשהוא שוקל לשים כבשים במרכז עבודת הגמר שלו באמנות – על אחת כמה וכמה!
{נ.ב. – "המשכוכית" הוא גם שמו של ספר נפלא שכתבה קוני ויליס ושאזל לגמרי מן החנויות ומן ההוצאה – למעט חנות אחת שמוכרת אותו במחיר מופקע – אז אם מישהו מכיר עותק של הספר שמחפש לו בית חם ואוהב, עם ארבעה בוגרים שיקראו בו שוב ושוב ונסיכה שתתבגר אליו עוד כמה שנים – נשמח לתגמל את המתווך במתיקות ובנדיבות…}
_____________________
משהו קטן וטוב #35
ללא ספק כוח ההתמדה שלי. כתיבת הפוסט הזה נמשכה 5 שעות ודרשה הפעלה מחדש של המחשב לפחות 6 פעמים!