לפני כמה חודשים קניתי בביג דיל את האלבום הזה:
קניתי שניים – אחד בתור מין אלבום קלילי ושירבוטי בשבילי (ועדיין לא עשיתי איתו כלום) ואחד בשביל הנסיכה. הראיתי לה אותו והסברתי לה שזה יהיה האלבום שלה, שהיא תעצב בעצמה, וזה ממש לא עניין אותה. אז לא. האלבום הונח בפינה ודי נשכח.
לפני שבועיים העליתי שוב את הנושא והפעם נרשמה התלהבות. לפני כמה ימים היא שאלה אם היא יכולה לעצב דף, אז הושבתי אותה ליד המחשב לבחור תמונה. היא החליטה להתחיל עם תמונה מהיום הראשון ללימודים, כי זה מתאים לאלבום חדש ולשנה חדשה. מי אני שאתווכח…
הדפסנו לה את התמונה ואני גזרתי לה את השוליים בגלים, עם מסגרת לבנה, לפי ההנחיות שהיא נתנה לי. כאן נגמר לגמרי החלק שלי בעניין.
היא רצתה לעבוד עם חותמות והחליטה שמה שמתאים לדף של בית ספר הוא חותמות של ילדות. את חותמות מגנוליה החמודות היא צבעה בעצמה – אחת עם טושים, אחת עם עפרונות צבעוניים ואחת עם מכחול רטוב (קצת הרבה רטוב) ועפרונות אקוורל.
ככה נראה הדף הגמור:
כל התכנון של הדף, הגזירות, הניקובים וההדבקות – שלה. הדבר היחיד שהוספתי היה תגית קטנה עם התאריך (איך היא אמרה – זה כמו הציורים בגן, שהגננת היתה רושמת עליהם תאריך), כי זה נראה לי משמעותי שלאורך השנים נוכל לעקוב ולדעת מתי היא עשתה מה.
היא כבר מתכננת את הדף הבא וכיוון שהיא רוצה שיהיו בו פיות היא ממש מחכה שכבר תיפול לה עוד שן. היא גם נתנה לי הוראות צילום – כשתיפול השן אני אמורה לצלם את הפה שלה, נטול השן, וגם לצלם את השן כמה פעמים כדי שהיא תוכל לגזור את צילומי השיניים ולהדביק אותן מסביב לתמונה… שלא תגידו שהיא לא מתכננת קדימה…
אפשר לקוות שלפחות אצלה יהיו אלבומי משפחה מסודרים כשהיא תגדל, נכון?
________________________
משהו קטן וטוב #45
מחר אני בסדנת אלבום שקוף אצל קרן. איזה כיף! עכשיו אני רק צריכה לקבץ יחד את שלושת הילדים כדי שיהיו לי תמונות לסדנה…