חודש: נובמבר 2008

יותר מפעם אחת יצא לי לחשוב כמה זה מעניין לראות איך אנשים שונים ניגשים לחומרים זהים. זו היתה נקודת המוצא לאתגר העיצובי.
 
שיהיה ברור – לא המצאתי כאן כלום. בהרבה עיתונים מחו"ל אפשר לראות פרוייקטים כאלו, ואם בחו"ל – אז למה לא כאן?
 
הרעיון הוא פשוט:
בכל חודש אני מעבירה קיט קטן עם חומרים זהים לשלוש מעצבות. כל אחת מהן מתבקשת לעצב דף אלבום בגודל 30*30, כשהנושא לבחירתה. מותר להוסיף קישוטונים ולהשתמש בחותמות, אבל במידה – כך שלא יאפילו על החומרים הזהים. אחרי העיצוב מתבקשת כל מעצבת גם להוסיף כמה מילים משלה על היצירה.
 
כרגע התוכנית היא לשלושה אתגרים כאלו, אבל אם יהיה מעניין ויהיו עוד בנות שתרצנה להתנסות, אולי נמשיך עוד.
 
אז הנה האתגר הראשון, שנמסר לשלושה זוגות ידיים מוכשרות, של דיילי, הגר וזיקוקית.
 
החומרים שהן קיבלו היו:
1. שלושה דפי רקע חלקים בצבעים: חום, ירקרק, בורדו מתוך חבילת החיסכון Rustic
2.  שני דפי דוגמא דו צדדיים:  gypsy  ו- traveller מסדרת vagabond
3.  מדבקות אותיות בצבע זהב בפונט אדווה
4.  אבני חן בצבע ברונזה
5.  סרט לבד דביק – פרחים בצבע קרם (חול)
 
תוספת מאוחרת-
לאור בקשות מהקהל, החלטתי לשים קודם כל תמונה של שלוש העבודות, זו לצד זו:



ועכשיו למקום המיוחד שמגיע לכל יוצרת:
דיילי

כשקיבלתי את הערכה מאד שמחתי. הצבעים האלו הם בול אני. בורדו (או לפחות אדום כהה), חום, ירוק מחוספס כזה… ממש ממש אני. וסרט הלבד המקסים, ואבני הבלינג בגוון ברונזה – שוב – התאמה מושלמת. בדיוק הצבעים שאני אוהבת.
הדבר היחיד שקצת לא הסתדר לי הם אותיות הזהב העבריות.
באופן אישי, הנטייה הראשונית שלי היא לכתוב באנגלית, והמשפטים הראשונים שאני חושבת עליהם כשאני מסתכלת על דף הם באנגלית, ולקח לי לא מעט זמן למצוא מה לכתוב בעברית.
לגבי תמונות – כאן יש לי בעיה אמיתית. הרי יש לי שתי אחייניות מדהימות, שכל תמונה שלהן שווה דף באלבום, אבל יש לי גם שתי אחיות, שלא אוהבות שהתמונות של הילדות יהיו באינטרנט, ולא רציתי להסתיר פנים בדף הזה.
הפתרון: ביקשתי מנתנאלה להכין דף על אהבה הקטנה. היא הסכימה בשמחה, ואני יצאתי לדרך.
בין כל התמונות של אהבה יש המון תמונות של אהבה לבד, מחייכת, בוהה, עושה פרצופים. ואני רציתי תמונה אחרת. התמונה הזו של נתנאלה ואהבה ביחד פשוט קראה לי. משכה אותי.
אז תמונה יש. עכשיו לחשוב על עיצוב.
מכיוון שבחרתי תמונה בודדת היה לי ברור שאני רוצה למקד בה את תשומת הלב מבלי לשים אותה במרכז הדף. הדרך לעשות את זה היא להוביל אליה את העיניים.
אז גזרתי עיגול אדום גדול. גזרתי עיגול ירוק גדול ובדקתי איזה מהם מתחבר לי טוב יותר כרקע לתמונה. כשראיתי שהאדום מתאים יותר, גזרתי מהירוק מסגרת והדבקתי אותה על העיגול האדום, כדי לתת לו שוליים ולהבליט אותו מעל דף הרקע החום. אבל עדיין היה חסר לי משהו בשולי הדף, ותוך כדי משחק ונסיונות שונים גיליתי שהדף האדום המנוקד גם מתחבר לי טוב לעיגול האדום, וגם נותן עוד עניין ומסגרת.
ואז נוספו הקישוטים. מסרט הלבד המקסים גזרתי פרחים בגדלים שונים, הוספתי להם פרחי פרימה להוספת צבע, וכמובן אבני הבלינג שהתאימו למרכז הפרח. הדודלים למיניהם גם הם גזורים מתוך סרט הלבד, הנקודות מסביבם מצוירות בטוש זהב, וגם עליהם הדבקתי קצת אבני בלינג.
מסביב למסגרת הוספתי קצת כפתורים צבעוניים, שוב לתוספת צבע והדגשת המסגרת.
עכשיו כיתוב… כמעט שהחלטתי להשאיר את הדף ללא כיתוב… אבל בסוף מצאתי. ואפילו יש בו דו- משמעות…
 אין ספק שהיה באמת מאתגר להשתמש בחומרים מוגדרים מראש, והעברתי כמה שעות של הנאה. תודה רבה לימורי, על ההזמנה להשתתף באתגר. אשמח להשתתף באתגרים נוספים בעתיד.
הגר
 
כשלימור הציעה לי להשתתף באתגר, שמחתי מאוד. זאת הזדמנות נהדרת להשתמש בחומרים שלא בטוח הייתי בוחרת בעצמי, וגם הזדמנות לראות מה יוצרות אחרות יכינו עם אותם החומרים.
מבחינת הטעם- הדפים היו לגמרי לטעמי, וגם רוב הקישוטים. רק עם האותיות היה לי קצת קשה. אני לא משתמשת כמעט באותיות בעברית, אבל נעניתי לאתגר.
בחרתי לעבוד עם תמונה שלי ושל בועז שצולמה בחופשה בתורכיה באוגוסט האחרון. אני מאוד אוהבת את התמונה הזאת, אנחנו נראים בה מאושרים ומאוהבים, ולכן בחרתי בכותרת "נשואים טריים" J.
בתמונה אנחנו יושבים על מדרגות מוארות ומאוד מכוערות, וחיפשתי דרך להסתיר או לפחות לטשטש אותן קצת. נזכרתי בסרטון שראיתי פעם, בו הראו טכניקה של גירוד אלמנטים לא רצויים מהתמונה עם כלי מיוחד של טוניק. אין לי את הכלי הזה, אבל מצאתי משהו דומה בין כלי הפימו הישנים שלי, והלכתי על זה J. אפשר לראות שהתוצאה היא תמונה מגורדת ומלאה בטקסטורה, וזה מאוד מוצא חן בעיני. אחרי שגירדתי את התמונה (וזה לקח לא מעט זמן), החלטתי להמשיך עם המראה המחוספס, שהתאים לי לדפים המיושנים שקיבלתי. קרעתי, שייפתי וחתכתי את כל הדפים, ובכלליות התעללתי בהם לא מעט J.
החלטתי לתפור את הדפים האחד לשני- כל התפירה נעשתה ביד, ולקחה המון המון זמן. אני חושבת שמבחינת שעות עבודה, הדף הזה הוא הדף שלקח לי הכי הרבה זמן אי פעם.
חלק מסרט הלבד היפהפה חתכתי לפרחים בודדים, וכמובן הוספתי את אבני הבלינג שהתאימו בול למרכזי הפרחים.
את חלק הסרט שהשארתי שלם, רציתי להבליט, לכן הדבקתי אותו על דף רקע נוסף שקיבלנו באתגר, ובזהירות חתכתי מסביב לפרחים החיצוניים, אח"כ הדבקתי עם פופ דוטס, כדי לקבל עוד טקסטורה וגובה בדף.
האלמנטים היחידים שהוספתי שלא היו בערכה המקורית- צ'יפבורד לב של בייסיק גריי, וחוט ברונזה מבריק לתיפורים.
נהניתי מאוד להכין את הדף, ואני מודה ללימור על ההזמנה להשתתף באתגר.
ענת
כשפתחתי את המעטפה חשבתי להתקשר מיד ולהגיד שהצבעים האלה זה לא אני אבל הרי אמרתי שאני אעשה את זה ואתגר זה אתגר… ואז חיפשתי במאגר התמונות לאלבום של רז משהו שיתאים ולא מצאתי אז כמעט ושלחתי מייל שהצבעים האלה לא אני, אבל אתגר זה אתגר… ואז נזכרתי בתמונה של גיא בגווני ספיה וחשבתי למה לא להכין את הדף הראשון באלבום שלו? וכך היה. השתמשתי בדף החום כרקע ובכוונה השארתי שוליים רחבים כדי שבעצם יצרו מסגרת סביב עיצוב התמונה, את המסגרת הזו החתמתי ב-swirls ושילבתי פרחי לבד שאותם גזרתי מהרצועה בשילוב האבנים הנוצצות הוספתי 2 פריטי קישוט בגווני צהוב כדי להוסיף קצת חיים, והפריט שאני הכי אוהבת בדף הוא הינשוף בטכניקת ה paper piecing (את הסקיצה לינשוף קיבלתי מ-Ula7 המוכשרת). השקעתי בדף הזה יום שישי אחד, זמן תכנון ומשחק – 6 שעות בערך…. זמן גזירה, הרכבה, הדבקה – שעתיים ולסיכום למרות ההתחלה הקשה והזמן שלקח לי להתניע את העבודה הזו, היה תענוג אמיתי לעבוד על הדף הזה, אני מאד אוהבת את התוצאה אז תודה על ההזדמנות לקחת חלק!
ומה נותר לי לומר?
ראיתם איך יצאו שלושה דפים שונים לגמרי???
תודה לשלושת המעצבות המוכשרות, כמובן!
החומרים לאתגר העיצובי השני כבר נמצאים בדרכם לעוד שלוש בנות מוכשרות.
אם מישהו מקוראי הבלוג רוצה לנסות את ידו באחד מהאתגרים הבאים – אשמח לשמוע!
לימור
 

והפעם האתגר של מיקסים הוא אתגר מתוק במיוחד.
 
מאחר שאני לא ממש בנאדם של מאכלים מתוקים (חוץ מתותים עם קצפת) ועיקר הקילוגרמים המיותרים שלי מקורם באוכל אמיתי ולא בממתקים, עבודות בנושא אוכל ימתינו כנראה ליום בו הנושא יהיה מלוח או פיקנטי…
 
ניסיתי לחשוב על מתוק בהיבט של יצירה שימושית, ועלה לי לראש שרשור החותמות הגדול, בו כל מיני בנות התייחסו לחותמות מתוקות (חלק ממש אוהבות, חלק בכלל לא מתחברות). החלטתי שזו ההזדמנות לחנוך את חותמות החיות של רייצ'ל אן מילר ומאחר שאני לא אוהבת לעבוד סתם, החלטתי שזו תהיה הזדמנות להכין מתנה לתינוקת שנולדה כבר ממש מזמן (עוד מעט היא הולדת לבית ספר…סתם).
 
קניתי ארבע חותמות – צבים, קיפודים, כבשים ואמא קנגורו עם כיס מלא. לעבודה הזו החלטתי להשתמש בשלוש החותמות הראשונות, כי הקנגורו מצוייר בצורה אנכית וזה לא התאים לי לקונספט.
 
את החותמות החתמתי בדיו סטאז-און חום וצבעתי בצבעי אקוורל עם עיפרון מים. חתכתי אותם בעזרת הנסטביליטיס החדשים שלי ושמתי על מאטינג צבעוני. כל תמונה מוסגרה במסגרת פשוטה של איקאה שנשטפה בצבע סגול והוחתמה בחותמת אסטריקסים מיניאטורית.
 
אז הנה הם:
הקיפודים:

הצבים:

הכבשים:

ושלושתם יחד:

נכון מתוק?
___________________
משהו קטן וטוב #56
המשכוכי עזר לי בפרוייקט הזה על תקן יועץ ופועל שחור. נחמד לי לעשות איתו דברים…
והוא מוסר לבנות מיקסים שהפרוייקטים שהן בוחרות נורא מתבקשים. הוא מזמין פרוייקט קצת יותר אפל ופחות מובן מאליו. רוצות להרים את הכפפה?
 

חגית פרסמה קישור לספר המתנה המושלם והזכירה לי ספר מתנה אחר.
 
לפני כחודש אמא שלי התייעצה איתי לגבי מתנה לבר המצווה של נכד של חברה. ידוע במחוזותינו שמתנה זולה מהמחאה, אבל יש בזה מורכבות – צריך למצוא מתנה שתרשים, שתשמח את בעל השמחה ושעדיין תהיה זולה ממה שהיינו רושמים על ההמחאה…
 
השאלה של אמא שלי הזכירה לי המלצה שקראתי במרמלדה, אז הלכתי לחפש ומצאתי את הספר המסוכן לבנים.
 
הזמנו מאחד מהאתרים ששולחים הביתה (לא זוכרת מאיפה) והמתנו בסבלנות. לשמחתי הייתי אצל אמא שלי בבית כשהוא הגיע, ואפילו שהוא הגיע עטוף בעטיפת מתנה כמו שביקשנו, לא התאפקתי ופתחתי אותו. איזה כיף!
 
בטח יש פה קוראים זקנים שזוכרים את יצחק אבנון ואת ספרי הידע כללי שפרסם – חלוצי המדע, אוצר הילד ודומיהם. הרבה מהידע הכללי שלי הגיע מהם. והספר הזה החזיר אותי במכה לספרים ההם. אוצר בלום של ידע, לאו דווקא לבנים בלבד, אקלקטי לגמרי, החל מאיך לבנות בית עץ, דרך עזרה ראשונה ואיך להתחיל עם בנות ועד סיפורי קרבות וגיבורים ורשימת ספרי קריאה מומלצים. ישר רציתי לשמור את הספר הזה לעצמי…
 
גם התגובה שהגיעה ממקבל המתנה העידה שזו בחירה נכונה. אז אם אתם מתלבטים מה לתת לבן עשרה אהוב – הנה התשובה.
 
הספר המסוכן לבנים, הוצאת גלורי, 128 ש"ח.
____________________________
משהו קטן וטוב #55
סדנת נסיכות אצל נתנאלה, יחד עם הנסיכה הפרטית שלי. תמונות עוד יבואו.
ובדרך היא אמרה לי שהיא רוצה להיות אלופה. שאלתי אלופה במה ואחרי מחשבה היא אמרה לי שהיא כבר אלופה באהבה, אז היא חושבת שהיא רוצה להיות אלופה בציור. אני בעד.

לפני כמה שבועות השתתפתי בפרוייקט "עצבי דף לחברה" שארגנה טשופילה בפורום עיצוב אלבומים וכרטיסי ברכה בתפוז. הרעיון של הפרוייקט (שזה כבר הסיבוב השני שלו) זה שכל אחת מקבלת את השם של זו שהיא צריכה לעצב לה דף אלבום, מקבלת ממנה תמונות + הסיפור שמאחוריהן ומעצבת לה דף לאלבום. בסיבוב הראשון לא השתתפתי, וקצת הצטערתי כשראיתי את התוצרים, אז החלטתי הפעם כן להשתתף.
 
ההגרלה הפילה בחיקי את עינת (שחמור), שהיא בעצמה מעצבת אלבומים מקצועית, כך שהאתגר היה גדול.
 
עינת שלחה לי ארבע תמונות מקסימות של הבנים שלה משחקים "אבן, נייר או מספריים" ביער. התמונות ממש סיפרו סיפור, כך שלא רציתי לוותר על אף אחת מהן. התלבטתי אם להכין כפולת עמודים, אבל בסוף הדפסתי 3 מהתמונות בגודל 7.5*5 ורק את תמונת הידיים עצמן הדפסתי בגודל 10*15.
 
השתמשתי בדף רקע מסטאק קיץ של DCWV. הדף מאוד מקושקש, אז עשיתי מאטינג כתום לתמונות. בשביל האותיות של הכתוב עיצבתי דף ועליו ידיים מסמלות אבן נייר ומספריים וממנו גזרתי את האותיות לכותרת. הוספתי הרבה עלים מפונצצ'ים בצבעי סתיו וירוק ועל שלושה מהם הוספתי פרטים נוספים מהסיפור, בכתב יד. מדבקת עץ עם קצת נצנצים השלימה מבחינתי את הדף שממש מספר את הסיפור של המשחק:

אני מאוד אהבתי את התוצאה, ולפי התגובה גם עינת אהבה אותו, אז כדי שתוכלו ממש ליהנות ממנו, הנה עוד כמה קלוז-אפים:

 
אני נפלתי בגורלה של טשופילה. מאחר שממש קשה לי לעבוד עם תמונות של עצמי, החלטתי שהגיע הזמן שאני אהיה הכוכבת של דף אלבום ושלחתי לה כמה תמונות שלי עם הכובע המאוד גדול והמאוד ורוד שלי.
היא עיצבה דף קליל וחמוד, עם כותרת מדהימה. כל הדף מעביר את רוח השטות שהכובע הזה מתקשר אליה:

____________________
משהו קטן וטוב #54
בלה הגיעה גם אלי. אתמול נחתה אצלי מעטפה גדושת חותמות (באופן מפתיע לקח להן פחות שבוע להגיע לכאן מקנדה). מאחר שהחותמות האלו לא תימכרנה דרך האתר, שלחתי לרשימת התפוצה שלי קובץ עם צילומים. אם במקרה לא קיבלתן את הקובץ ואתן מעוניינות, אנא כיתבו לי למייל limor@kesem-art.com

שרוני היא באמת מלכה בכל מה שקשור לכרטיסים. כל כרטיס שהיא מכינה מושקע ויצירתי ומאורגן מבחינת קומפוזיציה, שלא לדבר על הצורה שבה היא צובעת חותמות (בלי קופיק!).
 
הנה, רק בשביל להדגים, תראו איזה כרטיס מקסים היא הכינה לבקשתי, לנער בר מצווה שמשחק כדורסל:
 
אבל, וזה אבל גדול, כל כרטיס היא ממציאה מחדש, כי לשכפל זה לא כיף. אז נכון שהרבה יותר כיף להמציא משהו חדש, ולא "להעתיק" מעצמך, אבל אין ספק שכל שלב התכנון ומציאת החומרים המתאימים לוקח הרבה זמן, ואם כבר השקענו את הזמן הזה, רצוי היה שבכל זאת יצא ממנו יותר מכרטיס אחד, לא? בטוח אם שואפים גם למכור את הכרטיסים ולקבל בעבורם תמורה הוגנת.
 
אתמול היינו במסיבה לכבוד הולדת בן. החלטתי שאם אני כבר מתיישבת להכין כרטיס, מתכננת, בוחרת חומרים וחותמות, ומלכלכת ספוגית בדיו – אני רוצה יותר מתוצר אחד. אז בבערך הזמן שהיה לוקח להכין כרטיס אחד, הכנתי שלושה. לא מסובכים מאוד, אבל מאוד שימושיים.
 
לכל העבודה השתמשתי בדיו versafine בצבע majestic blue. על כל המעטפות ובתוך כל כרטיס החתמתי את חותמת הפינה הזו:

הבסיס לכל הכרטיסים הוא כרטיס לבן ועליו הדבקתי דף דוגמא שהכתמתי את הקצוות שלו ודף נוסף (מבריק מעט) שעליו החתמתי את החותמת הנחמדה (שתי החותמות מסט של חברת קודומו, ששכחתי שיש לי עד פוסט החותמות הגדול) וגם אותו לכלכתי בקצוות באותו דיו.
 
עד כאן כל הכרטיסים זהים.
 
ההבדל היחיד היה באיך שקישטתי את הפינות של ריבוע הנייר המוחתם. השתמשתי בפרחים קטנטנים שמודבקים בפינות, בסיכות מתפצלות בצורת פני תינוק ובסיכות מתפצלות כתומות. הבדל כל כך קטן ובכל זאת הכרטיסים נראים שונים מספיק זה מזה.
 
אז הנה הם:

 
והשוס – זה לקח כמעט אותו זמן שהיה לוקח לי להכין כרטיס אחד!
______________________________
משהו קטן וטוב #53
התחלתי השבוע קורס מכירות, שמסתמן להיות משהו ממש מוצלח!
 

אז הנה, תייקו גם אותי. קרן קיוותה שאשלוף שפן מהתיק…
 
הרעיון, שהתגלגל מחו"ל ופרץ בארץ אצל הבנות של שולחן לחמישה. הרעיון הוא לרוקן את התיק לגמרי ולצלם את התוכן שלו, מתוך ההנחה שהתיק שלי הוא אני…
 
אני לא יודעת אם התיק שלי הוא אני, אבל מה שבטוח הוא שאני מאוד אוהבת תיקים. אני לא ממש קניינית של בגדים ונעליים, אבל תיקים וכובעים שוברים אותי. זה הגיע לזה שהמאמן הציע תנאי – אני יכולה לקנות תיק/כובע חדש רק אם אוציא אחד אחר מהבית… מאז אני מנסה להתאפק.
 
אז הנה התיק שלי.
 
קודם כל התיק עצמו. זה תיק יצירה בעיצובה של Amy Butler. קניתי אותו לעצמי כמתנת יום הולדת מאמא שלי (תמיד אמרתי שיש לה טעם מצויין). יש לו תא גדול שאפשר לשים בו דפים בגודל 30*30, תא עם גב קשיח לדברים שלא רוצים שיתקמטו ועוד תא גדול שבתוכו יש גם שישה כיסים קטנים. אני מאוד אוהבת להשתמש בו לאירועי יצירה, אבל גם ליומיום.
ומה בתוך התיק?
פנקס רשימות גדול וכבד שקיבלתי כמתנה יחד עם ההזמנה הראשונה שלי מקייזר קראפט. הוא לא ממש הגיוני, אבל אני מרגישה סנטימנטלית לגביו. יחד איתו אני מחזיקה תמיד עט, אבל בשבוע שעבר מצאתי באופיס דיפו את האריזה הקטנה הזו של עטי לבד במבצע (6 ש"ח) וישר קניתי כמה כדי שיהיה לי צבעוני. אחת החבילות מצאה את מקומה בתיק.
האיזי-פארק הוא המצאה גאונית, ואחרי שהוא שכבר באוטו שלי לא טעון במשך 3 חודשים (אף אחד לא ידע לספר לי איפה טוענים אותו בכרמיאל, אפילו בדואר לא ידעו להגיד לי…) אז הוא סוף סוף מוטען והולך איתי לכל מקום.
תגית הזיהוי שלי של "קישורי אמהות" שממילא אני אף פעם לא זוכרת לשים עלי במפגשים, שוקולדים מארומה למקרים חמורים של נפילת סוכר, אצלי או אצל הנסיכה. הכמות שלהם אומרת שבזמן האחרון ממש לא היו מקרי חירום שכאלו. ממחטות לחות שאני תמיד אוספת ממסעדות. במקרה הזה – ממסעדות משובחות במיוחד. שניים זה קצת. צריך ללכת שוב… הארנק שלי. מאז שיש לי עסק ואני מנקה את הארנק פעם בחודש כדי למצוא חשבוניות, הוא כבר לא מתפוצץ.
תיקיית תאים שקופה לכל מיני ניירת בנק ועסק.
אדוויל – לא יוצאת מהבית בלי זה (וגם לא בלי כדורים נגד אלרגיה שיושבים בארנק).
צרור מפתחות כולל מפתחות האוטו הנחמד שקיבלתי ליומולדת 40. יש לי כל מיני מחזיקי מפתחות שווים, אבל בסוף אני תמיד נשארת רק עם המפתחות.
סלולרי אחד ויחיד. בכל פעם אני מבקשת סלולרי שלא רוקד ולא שר (ואפילו לא מצלם) וגומרת עם מכשיר משוכלל מדי. לפחות המכשיר הזה יודע לנגן את "מיגל".
משקפי שמש שהשד יודע איפה הנרתיק שלהם והשפתון נגד יובש המדהים של forever, שממש מרפא.
ואבקת פיות. בקבוקון קטן שאני לא זוכרת איפה קניתי, אבל הוא מלא נצנצים כחולים ופעם אני בטח ממש אזדקק לו.
הנה, תראו מקרוב:
ומה עוד?

מטלית לניקוי משקפיים. אז למה אני תמיד מנקה אותם על החולצה?
כרטיסי ביקור. אני תמיד מכניסה לתיק כרטיסי ביקור שלי, ואף פעם לא מבינה איך בסוף, בשעת הצורך, אני צריכה לשנורר כרטיס מאהובי לבי (שלשמחתי מסתובבים עם כרטיסי הביקור שלי בארנקים שלהם…).
היום היו בתיק שלי גם הדרכון וכרטיס הטיסה של הפרופסור, שהייתי צריכה לצלם, וגם ערכת המזל שנתתי לו לנסיעה.
הערכה כל כך חמודה שצילמתי גם את התוכן שלה:
יש בה ספרון תהילים קטנטן, בקבוקון עם תפילת הדרך ואבנים כחולות, סיכת ביטחון עם עין וחמסה (שכבר תלינו בתוך הכיס הפנימי של התרמיל שלו) וקובייה הונגרית מיניאטורית. שתהיה לו נסיעה נפלאה.
 
מי שאינה מצולמת כלל היא המצלמה המשפחתית שלנו, שגרה בדרך כלל בתיק שלי. עכשיו גם היא ארוזה לנסיעה לאירופה…
 
זהו. זה התיק שלי.
אני לא בטוחה מה הוא מלמד עלי, אבל כן שמתי לב פתאום שאין לי אף אלבום שוויץ בתיק. חמור מאוד, ויתוקן.
 
לא ממש עקבתי אחרי מי שתוייקה ומי שלא, אז אני מציעה את זכות החשיפה ל:
יפעת (קינשסה)
חגית (משחק מילים)
ואילאיל
______________________
משהו קטן וטוב #52
הם יוצאים לדרך הערב. עשרה ימים בצרפת ובהולנד. שלוש הופעות בפני קהילות יהודיות. יש להם צוות צ'ופרים שבוודאי ידאג לשמח לאורך כל הדרך. אני הטמנתי שלל פתקים ומכתבונים במזוודה של הפרופסור, ולשלושת המבוגרים המלווים את הלהקה הכנתי תגי "סעו לשלום ושובו בשלום". החצאיות של סופרמן והאווזונים עשויות מטול שלא כל כך רואים בצילום. הציורים לקוחים מהאינטרנט:

לפני בערך חודש וחצי סיפרתי לכם כמה אני אוהבת אקס ליבריסים.
 
זו הסיבה שכאשר בנות מיקסים הכריזו שנושא האתגר הוא ספרים, ידעתי מייד שמה שאני רוצה לעשות הוא לעצב אקס ליבריסים.
 
האמת היא שהמדיה הנכונה לנושא היא כל מדיה שמאפשרת שיכפול, כמו הדפסים או החתמות, כי בעצם מדובר בהרבה יחידות זהות, אבל לאחר רגע קצר זנחתי את האופציה של גילוף חותמות. כח אדם צריך להכיר במגבלותיו…
 
החלטתי שהשיטה הנכונה תהיה לעצב את האקס-ליבריס בעבודת יד, כאב טיפוס, ואז אפשר יהיה לסרוק אותו ולהדפיס על מדבקות, והנה לכם שכפול כהלכתו.
 
בחרתי לעצב אקס ליבריסים לדמויות ספרותיות, כאלו שיש להן איפיונים ברורים ומוסכמים על כולנו, בקיצור – דמויות מאגדות ילדים (הנושא הוא ספרים, לא?). כדי להתנסות בטכניקה חדשה בחרתי לעבוד בשיטת ה paper piecing בהשראתה של היוצרת המדהימה העובדת תחת הכינוי greenbeanbaby. {היום, כשאמרתי לאילאיל שהיא מפריעה לי באמצע ה paper piecing, היא טענה שאני צריכה למצוא לזה מילה בעברית. החלטתי לשאול מתחומים אחרים ולהציע לקרוא לזה שיחבור ניירות…}
 
אז לאחר ההקדמה הארוכה הזו הגיע הזמן להציג את הפרשנות שלי לאתגר הספרים (עם התנצלות – מכיוון שכבר חושך סרקתי במקום לצלם והתוצאה אינה מופלאה):
האקס ליבריס של כיפה אדומה



האקס ליבריס של בת הים הקטנה



האקס ליבריס של זהבה
כפי שאפשר לראות, העבודה האחרונה כבר אינה דומה לעבודות של greenbeanbaby. מהאתר הזה לקחתי את דמות הדב והשראה לבגדים שאותם שיחברתי בעצמי.


 
ומה נותר לומר? שתהיה לכולנו קריאה מהנה!
_____________________
משהו קטן וטוב #51
הפרופסור רוקד בלהקה הייצוגית שלנו. ביום חמישי הם טסים להופיע בצרפת ובהולנד ואחר הצהריים הם ערכו את החזרה הגנרלית מול קהל אוהד של בני משפחה וחברים. היה יותר מדהים ממה שמילים יכולות לתאר (אולי אני צריכה לרקוד את זה…). ממש עונג צרוף. שיסעו לשלום וישובו בשלום. אמן!