חודש: דצמבר 2008

פוסט הגיגי משהו, וגם משוחזר, אחרי שהגירסה המקורית נמחקה בזעם האקספלורר…
 
לפני יומיים המשכוכי עשה בשבילי שליחויות [האין זה אירוני שלפני שהוא קיבל את הרישיון הייתי היסטרית מזה שהוא עתיד לנהוג, ומאז שמותר לו לנהוג לבד אני מסנג'רת אותו להפליא?] וכשחזר ביקשתי את תו החנייה. הוא הסתכל עלי במבט קצת עקום וענה לי שאלו בסך הכל שלושה שקלים. אתם יודעים איך זה שאתם אומרים משהו ופתאום מישהו אחר מהדהד לכם בראש? זה מה שקרה לי. עניתי לו "מתחילים לרשום הוצאות מהשקל הראשון" ותוך כדי זה שדיברתי יכולתי לשמוע את אביטל אומרת "מתחילים לחסוך מהשקל הראשון".
 
אביטל היא די שכנה שלי. הבנים שלנו רוקדים באותה להקה וכבר שנים שאני יודעת מי היא, אבל רק בשנה האחרונה, דרך החברות המשותפת שלנו במעגל משגב של קישורי אמהות למדתי להכיר אותה באמת. בניגוד אלי אביטל לא עושה קסמים, אבל בהרבה עבודה קשה (ועם דמעות, כמו שהיא אומרת) היא עוזרת לאנשים לסובב את החיים שלהם. אביטל היא מאמנת משפחות לאיזון כלכלי וחברתי בבית.
 
בתקופה האחרונה אביטל מסתובבת הרבה במחשבות שלי, לצד הרהורים על חינוך כלכלי, או ליתר דיוק על חסרונו של חינוך כלכלי. בילדות שלי היו הרבה שנים של אין הרבה, אבל יש מה שצריך, וכשכבר היה, אבא שלי שמח להיות נדיב ולשמח אותנו. חסכו בשבילנו חסכונות "דן חסכן" כאלו, אבל לא ממש נתנו לנו כלים כלכליים אמיתיים לחיים (ולא, אמא, זו לא תלונה, רק ציון עובדה…) וככה יצאנו לחיים בלי להבין מהן המשמעויות האמיתיות של משכנתא, ריבית דריבית או תוכניות פנסיה.
 
מערכת החינוך מקבלת על עצמה כל מיני תפקידים שאינם קשורים באופן ישיר לחומר האקדמי. יש שיעורי זהירות בדרכים, שיעורי חינוך מיני ושיעורי עזרה ראשונה, אבל אין חינוך כלכלי. אל תבינו אותי לא נכון. אני חושבת שהמחנך הראשון במעלה של כל ילד הוא הבית, אבל אני חוששת שבמצב שלרובנו יש הורים מסוג ה"אבא העני", יש מקום לכך שבית הספר ייתן לפחות איזשהם כלים בסיסיים מארגז הכלים של "האבא העשיר", כדי לשפר את סיכויי ההתחלה של כולם.
 
יש דברים שאפשר ללמוד עם הזמן, אבל אין ספק שעדיף ללמוד אותם כשצעירים. אנחנו שיחקנו ב CASHFLOW בפעם הראשונה כשהיינו בני 40+, המשכוכי שיחק בזה בגיל 16. למי מאיתנו אתם חושבים שזה יעזור יותר? כששוחחנו לאחרונה על מישהו שירש דירה, אמרתי לו שאני הייתי מוכרת את הדירה ולא נכנסת לכאב ראש של השכרה וטיפול ברכוש, והוא אמר לי – "אבל ככה את מוותרת על נכס מניב!" צודק. אולי הוא יהיה העשיר הראשון בתולדות המשפחה…
 
אז עם הזמן אפשר להבין שהמשכנתא שלקחנו לא ניתנה לנו בתנאים אידאליים ולמחזר אותה, אפשר לפנות לחברות הסלולרי והטלוויזיה בכבלים, לאיים בהתנתקות ולקבל מייד תנאים משופרים בהרבה, אפשר לבחון את כל ההוצאות שלנו ולצמצם את הפחות חיוניות או הפחות הגיוניות. למרבה המזל לא כולנו צריכים את זה, אבל מי שצריך את זה יודע שזה תהליך לא קל.
 
אז זה המקום לחזור לאביטל שיודעת איך עושים את זה. אם אתם מרגישים שהתגלגלתם לתוך סחרחרת של חוסר אונים כלכלי, תבדקו, אולי היא האור בקצה המנהרה שלכם…
 
_________________________
משהו קטן וטוב
הנסיכה חגגה היום יום הולדת 7. גם יפעת המקסימה (חגגה יום הולדת, כנראה שלא 7). מזל טוב ענקי לשתיהן!
ומחר – יום ההולדת של המאמן – הגרלת הבלוגולדה. תחזרו לבדוק.

הגיעו אלי שאלות של בנות שלא מצאו את חותמות בלה באתר.
 
כפי שכבר כתבתי, אסור לי להעלות את החותמות האלו לאתר ולכן אני שולחת קטלוג לכל מי שמבקש.
 
לטובת כל מי שמעוניין ולא הספיק – אשלח בשמחה את הקטלוג לכל מי שיכתוב לי את המייל שלו, ואני מאריכה את ההנחה על החותמות האלו עד לרגע האחרון של שנת 2008 – 23:59 ביום רביעי, 31.12.08 (שהוא יום ההולדת של הנסיכה שלי).
 
נשתמע
 
לימור

סופה של שנה אזרחית הוא גם זמנה של ספירת המלאי, והיום ומחר אנחנו סופרים את כל מלאי החנות (המאמן האופטימי חושב שזה ייקח יומיים, לשם שינוי אני הפסימית בינינו ואני צופה שאמשיך לספור עד סוף השבוע…)
 
אז סופרים. מורידים מהמחשב את הקובץ של הספירה הקודמת, עוברים פריט פריט ומתלבטים איך רשמנו אותו בפעם שעברה, מחליטים שהוא בכלל לא ברשימה ומוסיפים אותו רק כדי לגלות אחרי חמש דקות שהוא דווקא כן רשום…וכשעוברים ממדף למדף זו הזדמנות לאסוף יחד פריטים זהים שהתפזרו, ליישר עטיפות שקצת הצ'טקמקו, להדביק על כל הפריטים שנשארו בודדים מדבקות מבצע ולהכניס אותם לארגז הכיפי של ההנחות, לעשות קצת סדר.
 
פעולה חיובית בסך הכל, לא?
 
אז לרגל הנר השמיני של חנוכה וסופו של רצף הפוסטים היום-יומי (גיליתי שזה בכלל לא פשוט להגיע לכתוב כל יום, גם כשיש לי על מה, ואני חוזרת לפרסם לפי ההמלצה של קרן [פרפרים] שלימדה אותי שפוסט צריך להאכיל פעמיים בשבוע, שלא ירעב, אבל שלא ישמין, חלילה…) החלטתי על פוסט ספירת מלאי פרטי, כי צריך לפעמים לעצור ולספור את היש, אבל קצת אחרת.
 
למי שלא יודע, לפני שנתיים עזבתי עבודה שממש אהבתי, כדי להגשים חלום ופתחתי את "קסם שימושי" – תיבת אוצרות מלאה בצבע ויופי, מתנות וחומרים, השראה ורעיונות. מאז אני קמה כל בוקר בשמחה (כמעט) (אף פעם לא הייתי באמת טיפוס של בוקר, אבל אני משתדלת) והולכת לעשות את מה שאני אוהבת.
 
לפני שפתחתי את החנות התמדתי במשך שלוש שנים, בערך, בהליכה דו שבועית לחדר כושר. מאז שפתחתי את החנות לא ראיתי איך חדר כושר נראה מבפנים. החלטה לשנה החדשה – לשנות את זה. 


לפני שפתחתי את החנות לא ממש אהבתי לנהוג. נהגתי כשהיה צורך, ושמחתי להעביר את ההגה למי שרצה לקחת אותו. מאז שפתחתי את החנות צברתי קילומטרז' רציני ונסיעות רחוקות ממש לא מפחידות אותי. אני מנצלת את הנסיעות כדי לעשות סדר בראש, לתכנן דפי אלבום ולפנטז על הזכייה בלוטו…
 
לפני שפתחתי את החנות לא שמעתי רדיו. מאז שפתחתי את החנות אני מכורה לגלגל"צ, שונאת את התשדירים של משרד התחבורה ואפילו מצביעה לפעמים במצעד. והשנה האחרונה היתה שנה מצויינת להאזנה לרדיו – גיליתי את עלמה זוהר, אברהם טל ויוני פוליקר.
 
לפני שפתחתי את החנות הייתי בלתי אחראית כלכלית. מאז שפתחתי את החנות אני בודקת את מצב החשבון כמעט כל יום (טוב, לזה אחראי גם החוק של מסגרת האשראי שנולד בינתיים) ומשתדלת מאוד לדעת תמיד איפה אני עומדת.
 
לפני שפתחתי את החנות חשבתי ששיווק זה משהו שעושים רק בעלי מקצוע ופרסום זה מודעות בעיתון. מאז שפתחתי את החנות הבנתי שפרסום זה משהו יצירתי לחלוטין, במיוחד כשאין הרבה כסף (ושבלוג זו אמצעי פרסום בכלל לא רע) וששיווק זה משהו שאני עושה כל הזמן. בגלל זה גם הצטרפתי למעגל העסקי של קישורי אמהות, שהפך לקבוצת התמיכה שלי, ומחרתיים יהיה המפגש הראשון שלי בתור מנהלת המעגל.
 
לפני שפתחתי את החנות שתיתי את התה שלי חם. מאז שפתחתי את החנות גיליתי שכשאני מכינה לי כוס תה, בדרך כלל נכנסים לקוחות. מאז אני אפילו נהנית לשתות את התה הקר שלי. 


לפני שפתחתי את החנות אהבתי מאוד אנשים. מאז שפתחתי את החנות רתמתי את האהבה הזו לשירות טוב יותר ללקוחות, להאזנה לרצונות שלהם ולרצון לגרום להם לחוש את החוויה הכיפית ש"קסם שימושי" מזמן להם.
 
לפני שפתחתי את החנות, כשרציתי לראות את אמא שלי בדרך כלל נסעתי אליה (מבחר בתי הקפה בחיפה הרבה יותר מוצלח). מאז שפתחתי את החנות היא מגיעה לעתים הרבה יותר קרובות אלי, ומהווה עזרה נהדרת (ואנחנו מצליחות למצוא איפה לאכול גם כאן…)
 
מה שלא השתנה בגלל פתיחת החנות הוא המשפחה שלי – שהיא השורשים ששומרים אותי במקומי, אבל גם הרוח בכנפי.
 
אני מודה על כל היש הזה ומאחלת לעצמי שימשיך ככה. ולכם, הקהל הוירטואלי שלי, שמלווה אותי גם לאורך הפוסטים הכי הגיגיים שלי, אני מאחלת, מכל הלב, חיים של שפע והגשמה עצמית.
 ________________________
משהו קטן וטוב #68
המאמן, המשכוכי, היפה, הפרופסור והנסיכה – כולם ספרו היום מלאי. ואם זו לא תמיכה, אז אני לא יודעת מה כן.
מה שאף אחד לא ספר זה את החותמות בלה, כי הן במבצע ל-24 שעות, מחצות. פשוט נספור את מה שיישאר…
 

אחת הלקוחות בחנות שאלה פעם את המאמן איך נראים אלבומי המשפחה שלנו. אני חושבת שהוא לא ממש ידע אם לבכות או לצחוק. בושה להגיד, אבל אין לנו אלבומי משפחה. מה שיש לנו זה אלבומים לדוגמה, שנמצאים בחנות ושהדפים מתווספים אליהם לפי מה שאני רוצה לנסות באותו רגע או לפי התמונות היותר מוצלחות שאיתן אני יכולה לעבוד. בגלל זה יש לי שלושה או ארבעה דפים, כולם מפילם אחד של תמונות מדהימות שחמי צילם בבוקר אחד כשהנסיכה היתה בערך בת שנה…
 
השבוע החלטתי שאני צריכה להכין דפי דוגמה חדשים כדי לרענן את הדפים שתלויים על הקיר, אבל לא ממש מצאתי השראה בתוכי. אז החלטתי לעסוק ב scrap-lifting. scraplifting (ומי יציע מילה הולמת בעברית? אני מזכירה שוב שיש לנו לפחות שתי קוראות שגם מתרגמות למחייתן …) היא הפעולה של העתקת רעיונות ועיצובים מדפי אלבום של מישהו אחר ושימוש בהם בעיצוב הדף של עצמכם. המידה שבה מעתיקים את הדף שונה מאחד לשני, כמובן.
 
בעצם הפעולה של  קבלת השראה מאחרים אין שום בעייה, והרי זו אחת הסיבות שאנשים מפרסמים את העבודה שלהם – כדי לתת לנו רעיונות (הסיבה השנייה היא שוויץ, והיא לא פחות חשובה…).
 
ההתלבטות שלי היתה לגבי מתן הקרדיט. ברור שאני אציין מאיפה באה ההשראה, אבל האם אני יכולה לצרף תמונה של העבודה המקורית, כך שתבינו מאיפה באה ההשראה? זו לא בעייה עם דברים שבאו מהרשת, ושאפשר לתת אליהם לינק, אבל מה עם דברים שמצאתי במגזין או בספר?
 
לאחר שההתייעצות עם החברה הטלפונית לא עזרה, הלכתי לחפש ברשת, ומצאתי, לא תאמינו, מאמר שכותרתו: נימוסי סקראפליטינג…
 
אז הנה, בתרגום חופשי לגמרי (וחלקי), כללי האצבע שהיא נותנת:
שימוש אישי – מותר ואפילו מומלץ לבצע סקראפליפטינג אם הדפים שמכינים הם לשימוש אישי, כדי שחברים ובני משפחה יהנו מהאלבום שלכם. היא אומרת, כמו שאני אומרת הרבה פעמים לילדים בסדנאות שלי, שהעתקה היא מחמאה ליוצר.
לתת קרדיט – כאן היא מדגישה שחשוב לתת קרדיט למי שנתן לנו השראה, ומציעה אפילו לשים תמונה של הדף המקורי לצד הדף שלנו (והנה התשובה לשאלה שלי. ועדיין לא נוח לי לסרוק מספר או עיתון ולהעלות לבלוג שלי.).
לא לפרסם בעיתונים או בספרים – בארץ הבעייה פחות חמורה, כי לא ממש יש לנו מקומות לפרסם בהם את העבודה, אבל די מובן שלא נמסור לפרסום עבודה שאת ההשראה לה לקחנו מיוצר אחר.
 
מה שמעניין הוא שהיא עשתה משאל לגבי מה נחשב סקראפליפטינג, והגיע למסקנה שאם לפחות 1/3 מהעיצוב המקורי שונה אז זו כבר נחשבת יצירה מקורית ואפשר לפרסם אותה כיצירה שלך. לי זה נראה קצת ליברלי מדי, אבל בכל מקרה זה תחום שרב בו האפור על השחור/לבן.
 
עד כאן הדיון האתי להיום, ומכאן מקורות ההשראה והתוצרים שלי.
 
את ההשראה לדף הראשון קיבלתי מדף בעיצוב  Becky Fleck שפורסם במגזין making memories האחרון. האמת שהתעלמתי מה page map שפורסם לידו והלכתי פשוט על העיצוב של הדף עצמו. כאן לא היתה לי תמונה בראש והלכתי לחפש תמונה שתתאים לעיצוב הדף. כל החומרים נלקחו מאחד הקיטים של scarlet lime והפעם זו היתה הוכחה בדיוק למה הקיט טוב – אלו צבעים שאני ממש לא רגילה לעבוד איתם, ואם לא כל השקית של הדברים המתאימים אחד לשני, אני לא בטוחה מה הייתי עושה.
 
אז זה הדף שיצא:

אלו הקלוז-אפים על החלקים שלו:

את הדף השני עשיתי כי כבר היו לי כל החומרים החומים של הקיט על השולחן. ממש לא ידעתי מה עושים עם עיצוב עגול, אבל הדף שבו השתמשתי בסוף (עם השוליים ה scalloped) ממש מצא חן בעיני, אז החלטתי ללכת על הנושא של העיגול.
חיפשתי באתר page maps ופשוט לקחתי את העיצוב העגול הראשון שמצאתי והשתמשתי בו בתור השראה.
הנה התוצאה:

והקלוז-אפים (נכון שיפה שלמדתי לסדר את כולם בתמונה אחת?)
הדף השלישי כבר נעשה בנפרד ואחרי שקיבלתי את הספר המדהים מדהים מדהים של Elsie Flannigan. קודם כל אני חייבת לציין שהוא הספר סקרפבוקינג הכי יפה שיש לי, וגם זה שהכי הרבה פעמים אמרתי תוך כדי הקריאה בו – "את זה אני רוצה לנסות". היא כל כך קלילה וזורמת ומחוץ למסגרת, ואני מקווה שהיא תעזור לי לצאת מהקווים (וכך גם הספר Free Style  שקניתי מנויה ושהגיע אלי היום, איזה כיף!)
 
אז החלטתי לעצב דף בהשראה שלה. בחרתי דף שבערך שני שליש ממנו הוא תמונה שלה ושל בעלה וכל היתר הוא מהומה ענקית של אמבלישמנטים, לקחתי ממקומות אחרים בספר את הרעיון של לכתוב בכתב יד ולחתוך את הכיתובים למילים בודדות (וממש שמחתי על הטושים הקליגרפיים של ZIG שהגיעו השבוע לחנות) והכנתי קישוטוני פרחים תוצרת בית בעזרת ציורים עם פרמננט על מפל שקוף.
 
זה מה שיצא:

והקלוז-אפים. למרות שניסיתי לעשות בלגן יצא קו די מסודר של פרחים, לא?

 
והנה איך ששלושת הדפים נראים על הקיר בחנות:

מאיפה מגיעה ההשראה שלכן?
יהיה מעניין לשמוע.
לימור
 
–
משהו קטן וטוב #67
חוץ מכל הדפים המעוצבים שלנו, יש לנו גם יופי של בלוקים לצבעי מים, וגם הם, כמו כל יתר הדפים בחנות, יהיו בהנחה מחצות.
תראו איזה יופי הנסיכה ציירה בבלוק שלה (היא גם צילמה):

האתגר החודשי של mixim עוסק בשילוב של בד ונייר. די שברתי את הראש בעניין הזה, אבל בסופו של דבר ערכת הכביסה של מור נתנה לי את ההשראה.
 
החלטתי להכין מוצר בד שמכיל בתוכו שלל סוגים של נייר – ערכת מכתבייה.
 
לגבי הנמענת של התוצר לא היו כל התלבטויות – ספיר המקסימה, שבנוסף לכל מעלותיה עזרה לי בחנות במשך השנה החולפת מתגייסת בעוד 10 ימים לקורס טיס. מאחר ששני הוריה הבריאים עומדים בפני רצוני לאמץ אותה, נותר לי רק להכין לה את המתנה הכי הכי שהיא תקבל לכבוד הגיוס…
 
עכשיו, שיהיה ברור – אומנם תפרתי בעבר תיק ושני כובעים – אבל זה היה עם אמא צמודה, שהשחילה חוטים, תפרה את הקטעים הקשים ועזרה לי לפענח את ההוראות הלא ברורות. זה בעצם הפרוייקט הראשון שתפרתי לגמרי בכוחות עצמי, וגם בלי שום הוראות, מהראש, עם אילתורים תוך כדי עבודה.
 
אז ככה זה נראה מבחוץ, עם מעטפה שנועדה להכנסת הברכה:

וכשפותחים פתיחה ראשונה רואים את זה:

מקום לכלי כתיבה וכמובן גם דבק.

 וכיס הפתעה שייפתח בהמשך…
 
ובפתיחה השנייה מתחיל להתגלות מרכז המכתבייה:

שני כיסים – לכרטיסי ברכה ריקים שממתינים לעיצוב ולמעטפות מקושטות:

והכיס האמצעי, שבו יש בלוק כתיבה. בגלל שהיא תהיה חיילת עסוקה עם מעט זמן לקישוטים ועיטורים, כל דפי הבלוק מקושטים בחותמות:

ועכשיו הזמן לגלות מה נמצא  בכיס ההפתעה…
פותחים את הסרט ואז מתגלים:

כיסים שקופים, שנלקחו מאלבום תמונות קטן (כזה שמחלקים בחנויות צילום).
ובתוך הכיסים:

דפי דוגמא וקפסת הפתעות שטוחה וחמודה. מדבקות מתגרדות וקישוטי סול דביקים.
ובתוך הקופסא החמודה הזו: מסתתרות המון סיכות מתפצלות:
וזהו. כמעט.
נשאר לסגור הכל חזרה ולהפוך את המכתבייה ואז רואים את זה:

הגלוייה וכל התוויות על הכיסים מודפים על בד להדפסה שקניתי מנתנאלה. הבדים הצהובים שמהם תפרתי הם שאריות מבדים שמהם תפרה אמא שלי, לפני 26 שנים, שמלות לי ולאחיות שלי…
 
אז תודה למקסימות על הדירבון, והמון המון בהצלחה לספיר הנפלאה!
 
_____________________
משהו קטן וטוב #65
הגיע אלי היום בדואר ספר האתגרים של אלסי. איזה כיף!
וגם – החל מחצות – כל המדבקות באתר במבצע למשך 24 שעות. תבדקו את זה.
 

כבר הצהרתי לא פעם שאני מעדיפה עברית על אנגלית, אבל מה לעשות – יש מקרים בהם בכל זאת באנגלית זה נשמע יותר טוב.
 
המשכוכי יצא לפני שבועיים לטיול השנתי. הטיול השנתי של י"ב הוא עוד ציון דרך, עוד פעם אחרונה שעושים משהו. אחרי הטיול הזה כבר לא יהיו טיולים שנתיים…
 
הטיול הזה היה ציון דרך נוסף מאחר שהילד כבר גדול, נוהג בלי מלווה, ואת כל הסידורים והקניות לפני הטיול הוא עשה לבדו. מה שנותר לי היה רק לפנק עם צ'ופרים, אז הכנתי לו (בעזרת הנסיכה) שקית just in case ובה כל מיני דברים שאולי ידרשו לו במהלך הטיול:

ולמה הוא עשוי להזדקק במהלך הטיול?
 
שימורי סרדינים – just in case ייגמר להם כל האוכל…
אדוויל ופלסטר – just in case יכאב לו משהו…
המון סוכריות פֶּז – just in case הוא ישכח למה בעצם נועד הטיול השנתי (זו מסורת משפחתית לשלוח אותם לטיולים עם סוכריות כאלו)
חטיפי אנרגיה – just in case תיגמר לו כל האנרגיה
שקדים – just in case הוא ירגיש צורך במשהו בריא
המון סוכריות דובונים – just in case ייגמרו לו כל החברים (הוא רצה לדעת עם הרעיון הוא שהדובונים יהיו החברים שלו, או שהוא ישתמש בדובונים כדי לשחד לו חברים חדשים… השארתי לו את הבחירה).
 

הכנתי פיתקיות מתאימות בעזרת חותכני הנסטביליטיס. מה שכיף בהם הוא שהסכינים חלולות ואז אפשר לראות בדיוק איפה חותכים, מה שאידאלי לחיתוך טקסטים.
 
אז הנה עברנו עוד ציון דרך. הוא יצא לטיול השנתי וגם חזר בשלום. עוד תזכורת לזה שהילד הקטן שלי כבר גדול…
 
משהו קטן וטוב #63
החל מאמש בחצות הגיע זמנם של אלבומי העץ. יש לנו במלאי אלבומים בשלל צורות, אז מה בא לכם? אלבום ארמון או אלבום פרפר? אלבום כנפיים או אלבום מכונית? כל מה שתבחרו יימכר עד החצות הבא בשמונה אחוזי הנחה, אז נצלו את זה…

בכורי, להלן המשכוכי, אוחז בחברה. אוחז חזק ולאורך זמן. אפשר לכנות אותה היפה, כי היא כזו, אפשר לקרוא לה החכמה, כי היא כזו, ואפשר גם לקרוא לה רפונזל, בהתאם לאורך שערה. הפור טרם נפל.
 
עלמת החמד שיגרה אלי מייל בזו הלשון: "מצורפות תמונות של החנוכיות המדהימות שהכנו אתמול מבצק מלח. חשבנו שאת יכולה להכניס את זה בתור פוסט בבלוג כרעיון לפעילות לילדים לחנוכה ולתת את המתכון."
 
אז הנה המתכון:
המתכון הוא כוס מלח, שתי כוסות קמח רגיל, כף שמן, כוס מים (המרקם צריך להיות מוצק).
 
וההוראות:
כשהכל מוכן אופים על נייר אפייה במשך כ-20 דקות על חום בינוני (עד שהפסלים מתקשים) וכשהם מתקררים צובעים באקריליק. אם צריך להוסיף יציבות בזמן הפיסול, אפשר להכניס קיסמים לתוך הפסל בנקודות החלשות.
 
והתמונות:
 
 
חנוכיית העכברונים נארזה היטב ונסעה באוטובוס אלינו לצפון. אתמול הדלקנו בה נר ראשון של חנוכה. אכן חנוכייה כהלכה.
 
אומנם נשאלת השאלה אם לא היה יותר נכון לטגן את החנוכיות, לנוכח רוחו של החג, אבל בכל מקרה תודה ענקית ליפה ולמשכוכי, גם על זה שהם חשבו עלי ועליכם…
 
_________________
משהו קטן וטוב #62
קישוטונים בהנחה! החל מהלילה בחצות ולמשך 24 שעות, 8% הנחה על כל הקישוטונים. החנות כאן. כולכם מוזמנים!

נר ראשון של חנוכה כבר כאן ויחד עם כל האור והחום הוא הביא עימו גם את האתגר העיצובי השני.
 
להזכירכם –
בכל חודש אני מעבירה קיט קטן עם חומרים זהים לשלוש מעצבות. כל אחת מהן מתבקשת לעצב דף אלבום בגודל 30*30, כשהנושא לבחירתה. מותר להוסיף קישוטונים ולהשתמש בחותמות, אבל במידה – כך שלא יאפילו על החומרים הזהים. אחרי העיצוב מתבקשת כל מעצבת גם להוסיף כמה מילים משלה על היצירה.
 
החומרים שהועברו החודש אל אילאיל, מורן וקרן היו:
*  שני דפי רקע חלקים בצבעים צהוב ואקווה, מתוך ערכת החיסכון Rustic.
*  שני דפי דוגמה דו צדדיים: sea spray ו-summer breeze מסדרת Esperance.
*  ניטים מרובעים בצבעים מתכתיים
*  מסגרת מתכתית
*  סרט חום וחוט כסוף 



והנה מה שהן בחרו לעשות איתם.
 
לפי בקשת הקהל מובאת קודם כל תמונה קבוצתית, ורק אחר כך הפירוט:
 

אילאיל

אני חייבת לציין שזה לא היה פשוט בכללללל!!!!!
בעיקר עם הסרטים!!
החום קצת שבר אותי
אבל השתמשתי בחבר טלפוני (-: והיא עזרה לי קצת…(זה בחוקים, לא?)
אז קצת על העמוד שלי
כמו שאפשר רואה לא הוספתי כמעט שום חומר נוסף והחלטתי ללכת נטו עם החומרים שקיבלתי.הדבר היחיד שהוספתי זה את הראב און הפיצי שהציפור אומרת ואת האותיות הלבנות במסגרת.
החלטתי ללכת עם הדפים עד הסוף, בעיקר כי הם היו מאד יפים ומוצלחים משני צדדיהםכך שניצלתי את 2 הצדדים בהם, בעיקר לציפורים ולפנים של המסגרת.
הדפים נתונו לי הרגשה של צבעי חורף (חום ותכלת) והתמונה הזו של ליריי בןהשנה וחצי היתה פשוט מושלמת להם, בעיקר בשל התאמת הצבעים שבתמונה והנושא.
הציפורים לא באו עם שום מוטיב מסויים אלא סתם כרעיון חמודי קישוטי ועיצובי,  הסווירלינג של הדף זורם עם הפאות המעוגלות של התמונה והמסגרת שלה.
והמסגרת ממתכת נראית נהדר בתור מסגרת לג'ורנאלינג שלי
כמו שאפשר להבין היתה לי בעיה קשה עם הסרטים, לבסוף החלטתי לעשות מחוט הכסףרגליים לציפורים, ולנסות להחביא כמה שיותר את הסרט החום כך שיראה אבלבעיקר לא יראה נראה לי שהצלחתי איתו לא רע
זהו בערך.
מה דעתכן?
אני מאד!!!!! מרוצה

תודה על האתגר נשיקות
אילאיל
 
מורן

ישר אחרי שראיתי את האתגר הראשון, התלהבתי, אהבתי את הרעיון שכמה יוצרות ישתמשו בחומרים זהים ויתנו פרשנות משלהן, הסתקרנתי לראות גם איך אני אתמודד עם הכתבה של חומרים שאני אולי לא מתחברת אליהם…
רצה הגורל והתבקשתי להירתם ברגע האחרון להכנת האתגר חודשי, קיבלתי את החומרים ורצתי להביא את החבילה מהדואר. במבט ראשון ממש אהבתי את הדפים, אבל לאלמנטים הקישוטיים לא התחברתי כול כך… שברתי את הראש איך לחבר את הניטים המרובעים למסגרת המוכספת אל הסרט החום (שממש לא היה לטעמי…) ואל כול אלו עוד להוסיף את החוט הכסוף…
הייתי אובדת עצות , אבל אתגר הוא אתגר אז התיישבתי למשימה.
הדפים , הדוגמא והצבע יש שלחו אותי אל שתי התמונות שבחרתי, הם התאימו לי בדיוק בצבעים.
הדפים הם בעלי שני צדדים ןזו תמיד דילמה איזה צד לבחור, אחרי ניסיונות רבים החלטתי שאני גוזרת את הדוגמא המסולסלת מדף אחד (ומחזיקה חזק חזק אצבעות לא להרוס אותו) ואותה מדביקה על דף עם דוגמא קצת יותר רגוע, את התמונות הכנסתי מתחת לחלק שגזרתי וקצת הסתרתי אותן.
עכשיו החלה החשיבה האמיתית, את המסגרת ממש לא אהבתי בצבע המקורי שלה וידעתי שאצבע אותה, ניסיתי עם דיו אלכוהולי אבל לא אהבתי שנשאר הברק של הכסף אז עברתי עם צבעי קרקל של טים הולץ ועליהם עם דיו חום, כבר נראה לי טוב יותר.
את הסרט החום (שכמו שאמרתי ממש ממש לא אהבתי) בחרתי "לטשטש" עם שלל כפתורים (ותודה למור על התמיכה הנפשית), בצורה שיראו אותו אבל הוא לא יהיה בולט ממש.
ועכשיו, איפה אני מכניסה את החוט כסף ?????
הרגשתי שחסרה לי כותרת לדף, ולימור לא צרפה שום אלמנט שיהיה המרכזי אז החלטתי להוסיף לי כותרת קטנה שלא תעפיל על החומרים אבל כן תהיה מרכזית בדף.
האותיות הראשונה צופתה בדף מן הדפים שקיבלתי , שויפה והוחתמה מעט בדיו חום על מנת להכהות אותה, האות השנייה נצבע בצבע של טים הולץ ועליו הוספתי עוד חלק מין הדפים שקיבלתי שחתכתי באופן חופשי והחתמתי .
והאות האחרונה נשארה בצבע האפור שלה ועליה ליפפתי את החוט הכסוף (דווקא בסוף ממש אהבתי אותו.
הניטים, הוכנסו בצורה חופשית לצד התמונה, וזהו הדף מוכן!!
3 שעות אחרי שקיבלתי את הערכה בדואר האתגר הושלם, למרות כול הקשיים אני אוהבת את התוצאה ושלמה איתה מאוד, אני כבר סקרנית לראות מה הכינו האחרות…
מורן
 
קרן

הדפים עצמם משגעים, אבל יש עליהם דוגמאות גדולות שקצת מאבדות מהאפקט שלהןאם גוזרים אותם לחתיכות קטנות ולכן החלטתי ללכת בגדול ולעשות כפולה שלדפים. הדפים גזורים ביד חופשית בכוונה כדי ליצור מראה לא אחיד. כל הדפיםמודבקים ואז תפורים במכונת תפירה כדי להוסיף טקסטורה. כל האלמנטים מיושניםבדיו פיגמנטי חום (גיליתי שהדיו דיסטרס החום שלי בהיר מדי) על מנת שיהיה איזשהו קשר עם סרט האורגנזה החום.
אני שונאת צבעים מטאליים – ולכן שיניתי את הצבע של המסגרת הכסופה ללבן עם אמבוסינג חם.  עם הסרט הכסוף והניטים עוד הסתדרתי…
 
אחלה אתגר!
 קרן.
 
נכון שזה מקסים לראות איך אפשר לצאת מאותה נקודת מוצא ולהגיע למקומות אחרים?
 
אני מודה, בשמי וגם בשמכם, למעצבות הנפלאות שחלקו איתנו את כישרונן. מעניין מה יקרה כאן בחודש הבא…
 
ואם אתם רוצים להיזכר בחודש הקודם
אתגר נובמבר – דיילי, הגר וענת
 
משהו קטן וטוב #61
הלילה זה מתחיל – מכירת חנוכה שלנו… החל בחצות – 24 שעות ובהן 8% הנחה על כל החותמות בחנות -למעט חותמות בלה (בשבילן תצטרכו לחכות לנר שמיני). ההנחה תינתן בכל ההזמנות שתישלחנה בין השעה חצות לשעה 23:59 מחר. חג שמח לכולנו