האתגר החודשי של mixim עוסק בשילוב של בד ונייר. די שברתי את הראש בעניין הזה, אבל בסופו של דבר ערכת הכביסה של מור נתנה לי את ההשראה.
החלטתי להכין מוצר בד שמכיל בתוכו שלל סוגים של נייר – ערכת מכתבייה.
לגבי הנמענת של התוצר לא היו כל התלבטויות – ספיר המקסימה, שבנוסף לכל מעלותיה עזרה לי בחנות במשך השנה החולפת מתגייסת בעוד 10 ימים לקורס טיס. מאחר ששני הוריה הבריאים עומדים בפני רצוני לאמץ אותה, נותר לי רק להכין לה את המתנה הכי הכי שהיא תקבל לכבוד הגיוס…
עכשיו, שיהיה ברור – אומנם תפרתי בעבר תיק ושני כובעים – אבל זה היה עם אמא צמודה, שהשחילה חוטים, תפרה את הקטעים הקשים ועזרה לי לפענח את ההוראות הלא ברורות. זה בעצם הפרוייקט הראשון שתפרתי לגמרי בכוחות עצמי, וגם בלי שום הוראות, מהראש, עם אילתורים תוך כדי עבודה.
אז ככה זה נראה מבחוץ, עם מעטפה שנועדה להכנסת הברכה:
וכשפותחים פתיחה ראשונה רואים את זה:
מקום לכלי כתיבה וכמובן גם דבק.
וכיס הפתעה שייפתח בהמשך…
ובפתיחה השנייה מתחיל להתגלות מרכז המכתבייה:
שני כיסים – לכרטיסי ברכה ריקים שממתינים לעיצוב ולמעטפות מקושטות:
והכיס האמצעי, שבו יש בלוק כתיבה. בגלל שהיא תהיה חיילת עסוקה עם מעט זמן לקישוטים ועיטורים, כל דפי הבלוק מקושטים בחותמות:
ועכשיו הזמן לגלות מה נמצא בכיס ההפתעה…
פותחים את הסרט ואז מתגלים:
כיסים שקופים, שנלקחו מאלבום תמונות קטן (כזה שמחלקים בחנויות צילום).
ובתוך הכיסים:
דפי דוגמא וקפסת הפתעות שטוחה וחמודה. מדבקות מתגרדות וקישוטי סול דביקים.
ובתוך הקופסא החמודה הזו: מסתתרות המון סיכות מתפצלות: 
וזהו. כמעט.
נשאר לסגור הכל חזרה ולהפוך את המכתבייה ואז רואים את זה:
הגלוייה וכל התוויות על הכיסים מודפים על בד להדפסה שקניתי מנתנאלה. הבדים הצהובים שמהם תפרתי הם שאריות מבדים שמהם תפרה אמא שלי, לפני 26 שנים, שמלות לי ולאחיות שלי…
אז תודה למקסימות על הדירבון, והמון המון בהצלחה לספיר הנפלאה!
_____________________
משהו קטן וטוב #65
הגיע אלי היום בדואר ספר האתגרים של אלסי. איזה כיף!
וגם – החל מחצות – כל המדבקות באתר במבצע למשך 24 שעות. תבדקו את זה.