כשהתחלתי לקיים ימי הולדת יצירתיים בחנות, כללתי בתור חלק מהעניין סיפור יום הולדת שילד יום ההולדת משולב בו כגיבור. כתבתי כמה גרסאות, ושיחקתי ביניהן בהתאם לצורך. לפיכך היה ברור שגם ליום ההולדת של הנסיכה אצטרך סיפור, אבל מאחר והפעם הוחלט על יום הולדת אינדיאני, נדרש סיפור חדש..
דגרתי עליו שבועיים, ובסוף כתבתי אותו שלוש שעות לפני יום ההולדת, כשכל מיני עננות מרחפות לי מעל הראש.
והנסיכה? יום למחרת יום ההולדת היא הודיעה לי שהסיפור הזה בכלל לא אמיתי…
מי לא אוהב סיפורים? שיקום!
אז כפרומו לדיווח על כל חוויית המסיבה האינדיאנית שלנו, הנה סיפור:
לפעמים, בערב, רגע לפני שאמא אומרת לגאיה "לילה טוב, וחלומות פז, ושינה ערבה" ומחבקת ומנשקת ומכסה ומכבה את האור, היא עוזרת לה להזמין חלום.
אחת משתיהן מציעה נושא לחלום, ואז הן מוסיפות לו פרטים. לפעמים הן מציעות מי ישתתף בחלום, ולפעמים הן מתכננות מה גאיה תראה או מה היא תלבש, ובפעמים אחרות הן מוסיפות לחלום קצת צבע או ריח טוב. ואז אמא אומרת לגאיה "לילה טוב, וחלומות פז, ושינה ערבה" ומחבקת ומנשקת ומכסה ומכבה את האור, וגאיה הולכת לישון. והחלומות מגיעים אל גאיה בלילה, כמו פרפרים צבעוניים ורכים שמלטפים לה את הלחיים וגורמים לה לחייך מתוך שינה. ולפעמים בבוקר גאיה זוכרת את הפרטים של החלומות ולפעמים לא, אבל גם כשהיא שוכחת את פרטי החלום היא זוכרת שישנה שינה עמוקה ושהיה לה לילה נעים.
ערב אחד, לפני כמה שבועות, הציעה אמא לגאיה לחלום חלום יום הולדת.
"מה זאת אומרת חלום יום הולדת?" שאלה גאיה, ואמא ענתה:
"נכון שאת מתלבטת לגבי יום ההולדת שלך ולא יודעת מה את רוצה שנעשה במסיבה? אז אולי הלילה לא נזמין חלום מפורט, אלא פשוט נזמין לך חלום של יום הולדת, ואז כשתתעוררי תדעי איך את רוצה שיום ההולדת שלך יראה".
גאיה הרהרה רגע. "ומה אם אני לא אזכור בבוקר את החלום?"
אמא חייכה. "יש עוד הרבה זמן עד יום ההולדת שלך. אם מחר בבוקר לא תזכרי את חלום יום ההולדת שלך, נוכל להזמין לך חלום נוסף מחר בערב".
גאיה הסכימה לנסות והלכה לישון כשהיא מדמיינת לעצמה שבעה בלונים צבעוניים, לכבוד יום ההולדת השביעי שלה.
בבוקר, כשאבא העיר את גאיה היא פקחה עיניים בחיוך גדול ואמרה "היה לי חלום נפלא!", אבל אז היא עשתה פרצוף מצחיק והוסיפה באכזבה: "ואני בכלל לא זוכרת מה הוא היה…"
"לא נורא," אמר אבא, "תוכלי לנסות שוב הלילה".
וכך, בערב, שוב הזמינו גאיה ואמא חלום יום הולדת, וגאיה עצמה עיניים כשהיא מדמיינת לעצמה עוגת שוקולד ענקית ובמרכזה כתובה הספרה שבע בסוכריות צבעוניות. ובבוקר שוב התעוררה גאיה בחיוך, אבל שוב לא הצליחה לזכור את פרטי החלום ששימח אותה כל כך בלילה…
שישה לילות הזמינה גאיה חלום יום הולדת, ושישה בקרים התעוררה כשאינה זוכרת על מה חלמה.
גאיה כמעט התייאשה, אבל אמא עודדה אותה: "הלילה הוא הלילה השביעי, ושבע הוא מספר מזל, מספר של אגדות. תחשבי על שבעת הגמדים של שלגייה, ואל תשכחי את שבעת ימי השבוע ואת שבעת המינים."
"ושבע הוא גם הגיל שלי" הוסיפה גאיה.
"נכון," אמרה אמא. "אני בטוחה שהלילה יהיה הלילה בו חלום יום ההולדת לא רק יגיע לבקר ולשמח אותך, אלא גם להישאר. מחר בבוקר בוודאי נדע איך מסיבת יום ההולדת שלך אמורה להיראות".
ואמא אמרה לגאיה "לילה טוב, וחלומות פז, ושינה ערבה" וחיבקה ונישקה וכיסתה וכיבתה את האור, וגאיה הלכה לישון.
בבוקר, כשאבא נכנס לחדר של גאיה ופתח את הוילון הוא שמע את גאיה ממלמלת מתוך שינה. הוא התקרב למיטה וכשהתאמץ הצליח לשמוע את המילים שגאיה מלמלה: "שבט, נוצות, טוטם, תופים, שבט, נוצות, טוטם, תופים". אבא הסתכל על גאיה במבט מבולבל וליטף אותה כדי שתתעורר. גאיה פקחה עיניים וחייכה חיוך רחב. "אני זוכרת!" קראה, " שבט, נוצות, טוטם, תופים. חלמתי על יום הולדת אינדיאני! ולא שכחתי!"
"יום הולדת אינדיאני!" קראו אבא ואמא יחד. "איזה רעיון מקורי!"
"אז מה אנחנו צריכים בשביל יום הולדת אינדיאני?" שאלה אמא את גאיה.
"קודם כל אנחנו צריכים שבט!"
"ומי יהיה בשבט?"
"אני רוצה שבט של בנות!", ענתה גאיה. "אז צריך להזמין את שוהם וליהי ודנה ומעיין, בעצם את כל הבנות של הכיתה. ואת מורן ויעל ושירה וכל הבנות מיובלים, וגם את תמר ונועם ושיר ועינב והגר ואדווה. וזהו. רק את כל אלו."
"רק???", צחק אבא. "יהיה לך שבט ענק!"
"שבט ענק זה יופי", ענתה לו גאיה. "ככה בטוח יהיה לי שמח ביום ההולדת שלי".
"אבל כל הבנות האלו שאת רוצה להזמין הן לא אינדיאניות, נכון?" אמר אבא.
"עד סוף יום ההולדת שלי הן כבר יהיו," חייכה גאיה.
"איך?"
"תסמוך על גאיה עיני נץ, אבא. "
אז אבא סמך על גאיה, וגם על אמא בעצם.
וככה נולד היום הולדת האינדיאני של גאיה, וככה כולכן הגעתן לפה ועכשיו נשארה לנו רק משימה אחת – להפוך את כולכן לאינדיאניות, לא?
וגם לעשות שמח!