את נירית, מסטודיו במיה, פגשתי במסגרת המעגלים העסקיים של קישורי אמהות (מדהים כמה מהקשרים שלי בזמן האחרון מגיעים דרך שם…). נירית, חוץ מהיותה מקסימה אמיתית, היא צלמת שמצלמת צילומי משפחה וצילומים של נשים בהריון. כששמעתי שהיא עושה יום צילומי סטודיו לכבוד פורים קפצתי על המציאה, מתוך מחשבה שיהיה ממש כיף לעצב דפי אלבום עם תמונות איכותיות באמת.
הצטיידתי בנסיכה אחת, אמיתית, ובתחפושת של מלכת הורדים (שהייתה התחפושת שלה לפני שנתיים, והצליחה להתאים גם השנה, אחרי שפרמתי את החלק ההדוק של השרוולים) ונסענו לקריית מוצקין להצטלם.
הנסיכה התלבשה, ואחרי שסירקתי אותה היא התיישבה על הכיסא הגבוה כדי שזהר תאפר אותה. היה מקסים לראות איך היא מתמסרת לאיפור ונהנית מכל רגע.
ואז הגיע זמן המצלמה.
מה אגיד ומה אומר?
דוגמנית מלידה.
ברגע שהמצלמה היתה בשטח היא עשתה פוזות, החליפה אותן כל פעם שנירית ביקשה והחזיקה מעמד באותה פוזה גם כשלקח זמן כי המצלמה נתקעה.
וחוץ מזה היא נהנתה מכל רגע.
ואני קיבלתי דיסק עם תמונות מופלאות. באמת.
והיום עיצבתי שלושה דפים.
עם התמונות המופלאות ועם האותיות החדשות-דנדשות שלי.
ונהניתי מכל רגע.
אז הנה הם, במלוא תפארתם:
איזה כיף זה לעבוד עם תמונות נקיות וברורות כאלו!
משהו קטן וטוב #13 (2009)
ההשראה לדף השני הגיעה מהבלוג של Irene Tan aka שגיליתי אתמול בזכות מומין וסנופקין. מדהים העולם הזה של הבלוגים, לא?
חודש: מרץ 2009
סוג של אמהות וסוג של סבתאות – באותו היום
כן, היום נולד התינוק החדש שלי.
ולא, אף אחד לא צריך לחשוש שפיספס תשעה חודשים של בחילות, חשקים למלפפון חמוץ ושאר שמחות של הריון (מזל, כי אתמול חגגתי את סיינט פטריק'ס עם ימבה אלכוהול…).
מבחינות מסויימות זה היה הריון של פיל, שהתבטא בשנים של חלומות.
ומבחינות מסויימות זה היה הריון של חתול. בערך חודשיים של עבודה אמיתית.
ואפילו הקדמתי בשבוע את לוח הזמנים, מה שלא קרה באף אחד מההריונות המסורתיים שלי…
ומה הריתי וילדתי?
אותיות!
אותיות מדוגמות!
בעברית!
אז הנה הן כאן, אחרי חודשים רבים של חלומות ושבועות קצרים של עבודה בשטח, וכמה תקלות לא צפויות, שבגללן נשארתי עם המספר המוזר הזה – 39 דוגמאות שונות של אותיות מדוגמות לכל הזדמנות וצורך!
וזה כל כך כיף שהן כבר כאן!
והמון תודות באות עם פרוייקט כזה.
לכל בני משפחתי, ואמא שלי במיוחד, שאוהבים לראות את האור בעיניים שלי ועוזרים לו לנצנץ שם לעתים קרובות.
לחברות הטובות שלי, שתמיד שם להתייעצות ולתמיכה.
לחביבה, אמא של מאור, שפתחה פעם שרשור על עיצוב בעברית ותקעה את המסמר האחרון בשכנוע שלי שצריך, ועכשיו.
לכל בעלי המלאכה שליוו ויעצו והתלהבו יחד איתי.
ותודה מיוחדת לספיר, שליוותה אותי כל היום, והייתה דולה לענייני יצירה…
ולמה סבתא?
כי הערב נפתחה תערוכת הגמר של מגמת האמנות אצלנו, מה שאומר שהמשכוכי עומד על סף סיום לימודי האמנות. הבגרות מחר, ואחרי שזה יהיה גמור באמת, יבוא פוסט תמונות והסברים. ובינתיים רק טעימה – אלו ה"נכדות" שלי:
התערוכה המאוד מרשימה, עם 33 מיצגי אמנות פלסטית וצילום, פתוחה לקהל עד ליום שבת, 21.3.09. אז אם חיפשתם תירוץ לטיול לצפון, אני ממש אשמח לספק את כל הפרטים הדרושים. שווה ביקור.
אילאיל ליום אחד
הבנות של מיקסים העלו אתגר פורימי במיוחד והזמינו את המשתתפים להתחפש לאמן אחר וליצור יצירה בהשראתו. הכוונה היא לא להעתקה של היצירה, אלא ליצירה ששואבת משהו מהאמן שבחרנו.
רגע אחרי שדגמתי את הבלוגים של חמש המוכשרות ונאנחתי בהתפעלות, כבר היה ברור לי בהשראת מי אצור.
אני אחוזת קנאה בכל פעם שאני מתבוננת ביצירות של אילאיל זיו. בגלל הצבעוניות. בגלל המורכבות. בגלל שאחרי ניסיונות בודדים ברור לי שלעולם לא אהנה ליצור בחימר פולימרי (הייתי אומרת שעבודות מהסוג הזה הן סוג של מחלת נפש, אבל אני יודעת שיש אנשים שחושבים את זה על מה שאני עושה לפעמים בנייר, והדר בבית זכוכית מוטב לו שייזהר…)
אז הלכתי לשוטט באתר של אילאיל ולחפש השראה.
היה לי ברור שאני לא מתכוונת לגעת בחימר פולימרי אלא לעבוד (כמעט) כמו תמיד בנייר, אבל רק כשראיתי את הפרפרים האלו ידעתי מה אני רוצה לעשות:
וכאן המקום להבהרה למי שאינו מצוי בענייני מיקסים (הי אמא). האתגר של מיקסים עלה אתמול. בצהריים. ובדרך כלל אני מגיבה לאתגר בערך רבע שעה לפני הדד-ליין. אז מה השתנה?
קודם כל פורים. שהוא הזמן הנכון ל"נהפוך הוא" גם על ההרגלים הרגילים שלי.
וחוץ מזה מתי להתחפש אם לא בפורים, רגע לפני שהוא נגמר?
וחוץ מזה ידעתי מה אני רוצה לעשות.
וחוץ מזה ישבתי כל היום על המחשב, הזנתי מוצרים חדשים והתכוננתי לבאות (ויש הרבה באות. בקרוב…) והייתי צריכה שינוי.
אז זהו.
הכנתי שלושה כרטיסי ברכה בעזרת הקאטלבאג ותבניות הלייבל 1. העצוב מבוסס על קולאז' ניירות שניסה לדמות את הצבעוניות והשילובים של אילאיל.
לא בטוח שאם לא הייתי מספרת לכם מאיפה ההשראה הייתם מבינים לבד…
.
וזהו.
מאיפה אתם שואבים את ההשראה שלכם?
שודדת ים ורודה
(פוסט ורוד במיוחד)
בכל פעם שאני אומרת שודדת ים ורודה, מתנגן לי בראש זמרת ברים אדומה… אולי גם על השודדת שלי יכתבו שיר…
לפני חודשיים בערך, כשהתחלנו לדבר על תחפושות, הנסיכה הודיעה שהיא מתחפשת לשודדת. הייתי בטוחה שאני לא שומעת טוב, ושמה ששמעתי הוא שיבוש של המילה נסיכה או פייה, אבל הגברת התעקשה על שודדת…שאלתי איך מתחפשים לשודדת והיא הסתכלה עלי במבט שלא מבין את הקושייה כשהתשובה כל כך ברורה – עם רטייה ורודה, כמובן. ואז התברר שהכוונה היא לשודדת ים. ורודה.
בביקור בפוקס לפני חודש בערך מצאנו חולצת פסים מדהימה, ולמרות המחיר קנינו אותה, כי היה ברור שהיא הבגד האידאלי לשודדת ים, ואז גם מצאנו במחלקת המציאות של החנות את המעילון הכי חמוד בעולם, שהצטרף לתלבושת.
המשכנו ביום כיף, שבו, במסגרת משימת קניית נעליים במקום נעלי הספורט שנקרעו לחלוטין, ניצלנו את האחד+אחד כדי להוסיף לרכש זוג מגפי שודדת ים מופלאים.
ומה עוד? בחנות היד שנייה המוצלחת מאוד שלנו גילינו זוג מכנסי פסים, במחיר השערורייתי של 3 ש"ח (זו לא טעות דפוס). קנינו, שיהיה. תרצה, תלבש. לא תרצה, תלבש בקיץ בתור מכנסיים סתם.
ואז הגיעה שעת האביזרים.
אני מחזיקה בחנות מוצרים מסדרת שארקי הפיראט, והשתמשתי בהם להשראה. את דוגמת הכובע גזרתי לפי הכובע שיש לי בחנות:
אבל הגדלתי אותו קצת, כי אנחנו מגדלים נסיכה עם ראש גדול. גזרתי את הכובע מסול ורוד ועל הצד הקדמי הצמדתי את הבד הורוד בעזרת פליזולין דו צדדי. ככה נראתה התוצאה:
בסדרה של הפיראט יש גם רטייה וקרס. את הרטייה תפרתי מאותו בד ורוד ואת הקרס פשוט שדרגתי בעזרת צבע מקשר, צבעים אקריליים, נצנצים ואבני חן:
הטאצ'ים האחרונים נוספו בעזרת שרשרת אוצר עם גולגולת, שנקנתה תמורת שני ש"ח בחנות של מגה דיל וכתובות קעקע שצויירו בטוש האיפור המצויין של ZIG, ע"י המשכוכי המוכשר.
וככה נראתה שודדת הים המקסימה שלנו:
פוריםשמח גם לכם!
____________________________
משהו קטן וטוב #12 (2009)
מלא מוצרים חדשים. חלק כבר כאן, וחלק נעצרו באדיבות המכס. פוסט מעדכן ממש בקרוב.
אלבום טיול משפחתי
אני יודעת ששבוע שלם לא כתבתי. החורף הזה לא עושה לי טוב.
אבל הנה השמש יצאה ואני שוב כאן וזו סיבה לשמוח, נכון?
לפני שבועיים עשינו שרון ואני שבת יצירה ספונטנית וכבר מזמן הבטחתי להראות לכם את התוצרים, וסוףסוף זה הגיע.
הרבה פעמים כששרון נוחתת כאן יש לי משימות בשבילה, כי היא כזו ביצועיסטית מעולה שממש חבל לבזבז את הידיים הטובות שלה, אבל הפעם לא היו לי משימות מתוכננות. בגלל שהיתה שבת שקטה בחנות, החלטנו לאתגר את עצמנו ולעשות אלבומים קטנים בצורת חצי עיגול.
את התמונות הדפסנו בשחור לבן, בגלל שנגמר לי הדיו במדפסת… אבל האמת היא שמאחר ומדובר באלבום פצפון והדפים שבחרנו היו ממש צבעוניים, השחור/לבן מתלבש עליהם ממש טוב.
הייתי בפרץ של נדיבות, אז כל החומרים יצאו ממזוודת ה scarlet lime השמורה בד"כ בסטנדרטיים ברינקסיים לחלוטין…
שרוני תעלה את התוצר שלה אצלה בבלוג ואני, שוב, אתן לתמונות לדבר בשבילי…
ותמונה של האלבום כולו, הטבעת הוחלפה בינתיים בטבעת צבעונית:
ולכמה עניינים טכניים –
* את ההדבקה עשיתי הפעם עם דבק רב תכליתי (זה אלבום שצפוי להרבה מישוש והעדפתי חוזק על אורך חיים).
* תעזבו אותי ממונחים בהנדסה, אבל האורך של הקו הישר הוא 12.5 ס"מ.
* אחרי שהכל היה גמור צבעתי את השוליים עם אקרילי בצבע שמנת. מבחינתי אין בעייה שהצבע קצת מטפס על העיצוב, אבל אם למישהו זה בעייתי אז אפשר לצבוע קודם, או להשאיר את השוליים טבעיים.
והכי חשוב- היה מולטי כיף!
משהו קטן וטוב (11)2009
יש כל מיני, אבל 21 ס"מ נוספים לכנרת (גם אם זה במחיר הסבל שלי…) – שווים הכל, לא?