הבנות של מיקסים העלו אתגר פורימי במיוחד והזמינו את המשתתפים להתחפש לאמן אחר וליצור יצירה בהשראתו. הכוונה היא לא להעתקה של היצירה, אלא ליצירה ששואבת משהו מהאמן שבחרנו.
רגע אחרי שדגמתי את הבלוגים של חמש המוכשרות ונאנחתי בהתפעלות, כבר היה ברור לי בהשראת מי אצור.
אני אחוזת קנאה בכל פעם שאני מתבוננת ביצירות של אילאיל זיו. בגלל הצבעוניות. בגלל המורכבות. בגלל שאחרי ניסיונות בודדים ברור לי שלעולם לא אהנה ליצור בחימר פולימרי (הייתי אומרת שעבודות מהסוג הזה הן סוג של מחלת נפש, אבל אני יודעת שיש אנשים שחושבים את זה על מה שאני עושה לפעמים בנייר, והדר בבית זכוכית מוטב לו שייזהר…)
אז הלכתי לשוטט באתר של אילאיל ולחפש השראה.
היה לי ברור שאני לא מתכוונת לגעת בחימר פולימרי אלא לעבוד (כמעט) כמו תמיד בנייר, אבל רק כשראיתי את הפרפרים האלו ידעתי מה אני רוצה לעשות:
וכאן המקום להבהרה למי שאינו מצוי בענייני מיקסים (הי אמא). האתגר של מיקסים עלה אתמול. בצהריים. ובדרך כלל אני מגיבה לאתגר בערך רבע שעה לפני הדד-ליין. אז מה השתנה?
קודם כל פורים. שהוא הזמן הנכון ל"נהפוך הוא" גם על ההרגלים הרגילים שלי.
וחוץ מזה מתי להתחפש אם לא בפורים, רגע לפני שהוא נגמר?
וחוץ מזה ידעתי מה אני רוצה לעשות.
וחוץ מזה ישבתי כל היום על המחשב, הזנתי מוצרים חדשים והתכוננתי לבאות (ויש הרבה באות. בקרוב…) והייתי צריכה שינוי.
אז זהו.
הכנתי שלושה כרטיסי ברכה בעזרת הקאטלבאג ותבניות הלייבל 1. העצוב מבוסס על קולאז' ניירות שניסה לדמות את הצבעוניות והשילובים של אילאיל.
לא בטוח שאם לא הייתי מספרת לכם מאיפה ההשראה הייתם מבינים לבד…
.
וזהו.
מאיפה אתם שואבים את ההשראה שלכם?