משהו גדול וטוב # 25 (2009) בהתחלה, הפעם, כי אני לא רוצה שתפספסו
על פרוייקט הספסלים של עמותת זיכרון מנחם יצא לכם לקרוא? אם היה לכם מזל אז גם יצא לכם לראות, ולא רק בתמונות באינטרנט, כמוני… בכל אופן, חגית (משחק מילים) שהשתתפה בפרוייקט, לא רק יצרה ספסל פרחוני ואופטימי (שכבר זכה להיקנות) אלא גם החליטה לגייס את כוח הבלוגים וביקשה מכל קוראיה לתרום לעמותה 10 שקלים, כך שיחד יקנו את אחד הספסלים. הרעיון מקסים בעיני, כך שלא רק שתרמתי, אני מבקשת גם מכם לעשות זאת. תורמים כאן ורושמים שהגעתם דרך חגית רוזנס. מסקרן מה יצא מזה, נכון?
ועכשיו שטיפלנו בענייני המצפון והנתינה, אפשר לחזור לנושא שלשמו התכנסנו כאן היום – אוכל.
מי שמכיר אותי יודע שהעניין קרוב ללבי (ולחלקים אחרים שלי…) ולכן אפשר להבין שפסטיבל טעם העיר הוא מהמקומות החביבים עלי…
האמת שמבחינתי זה התחיל עוד עם "טעמים בואדי" שהיה פסטיבל האוכל החיפאי, ויצא לאור לראשונה בשנת 1996 (שזה להערכתי בערך שנה אחרי שטעם העיר נולד). באותה שנה הקונספט של שפע אוכל משובח במחיר המצחיק של 10-15 ש"ח למנה היה חדשני לגמרי בשבילי. אחרי שדגמתי את הערב הראשון של הפסטיבל, בערב השני גררתי לשם את ההורים שלי, הושבתי אותם ליד שולחן ואז שוטטתי בין הדוכנים והבאתי להם אוצרות. אני חושבת שמה שניצח מבחינת אבא שלי היה בירה גינס מחבית, שבאותם ימים ממש לא היתה משהו נפוץ כאן…
מאז זרמו הרבה מים (מזוהמים, בעיקר) בנחלי ארצנו, והפסטיבל בחיפה גווע אחרי 3 שנים בערך, כך שמי שרצה לדגום שפע של אוכל נאלץ ליסוע לתל אביב. אני חושבת שיצא לי להגיע פעמיים לפסטיבל עוד בימיו ברחוב הארבעה, ואז הוא עבר לפארק הירקון.
במשך כמה שנים נסענו לתל אביב עם הילדים, עוד בתקופה שהאוכל היחיד שהם היו מוכנים לנסות שם זה שניצלונים בשומשום מ"הסינית האדומה" ועיקר העניין מבחינתם היו אטרקציות קידום המכירות, החטיפים והמסטיקים הכחולים (בנק לאומי, כשהם ניסו למתג את עצמם בצבע כחול במיוחד). אנחנו נהנינו מאוד לדגום מנות ממיטב המסעדות, במחיר ידידותי למשתמש. עם השנים גם הילדים למדו ליהנות מאוכל מגוון יותר וכל החוויה שודרגה עוד קצת.
והשנה שידרגו את זה עבורנו באופן מיוחד – העבירו את הפסטיבל לחיפה!
אז בוודאי שהלכנו לבדוק. היה נחמד מאוד, למרות מזג האכזרי שתקף את אזורנו ביומיים האחרונים.
אז לפני הדיווח על מה שהיה לנו, כמה עצות הישרדות למי שמתכנן להגיע ביום הבודד שנשאר:
1. אם אתם יכולים להגיע ברכבת – עדיף מאוד. זה ממש במרחק הליכה מתחנת חוף הכרמל ובנוסף – אם תראו את כרטיס הרכבת בדוכן של "העיר" – תקבלו מתנה שווה. וחוץ מזה – יש שם כל כך הרבה סוגים של בירה ואלכוהול – לא תרצו לשתות?
2. הפסטיבל נפתח בחמש וחצי. תנסו להגיע ממש לפתיחה. אחרי שעתיים הצפיפות נעשית בלתי נסבלת.
3. תביאו אתכם שמיכה ותצודו פיסת דשא. אח"כ שכל פעם מישהו אחר ילך לבחור את המנה הבאה.
4. אם אתם סובלים כשיש המון רעש – תלכו לאכול במסעדה נעימה. בין השאגות של הקולה זירו לבין אלו של נביעות, עם תיבול מהמסיבה של גלגל"צ – יש תחושה שחבל שלא מוכרים שם אטמי אוזניים.
5. אם אתם לא רוצים להוציא הון על שתייה – תביאו איתכם הרבה מים…
אז הנה תקציר בתמונות, ואחריהן עוד המלצות…
וההמלצות – אם עוד תלכו הערב, נסו לא לפספס את הקלאמרי על אורז בביסק סרטנים ואת הפטה כבד של הנמל 24, את הספריבס בנוסח גאיה ואת הכריך פילדלפיה של דיקסי. היה טעים, בטח שהיה טעים.