הזוג המלכותי (AKA הבוגר והיפה) שב אתמול מחופשה של שמונה ימים ברומא. שניהם היו כבר בחו"ל (היא הרבה יותר פעמים ממנו) אבל אף פעם לא בטיול עצמאי. עוד אחד מהסימנים האלו שאומרים שהם כבר גדולים ואו-טו-טו הם פורחים מהקן (כשיש עוד פחות מעשרה ימים לספירה ממש אי אפשר להדחיק יותר…).
מאחר שהם טסו יום למחרת יום ההולדת השמונה עשר שלה, הזמנתי עבורה יומן מסע קטן וחמוד ממוכרת נחמדה באטסי. היא התאימה את היומן לדרישות שלי – שינתה את אחת מהמפות על הכריכה ואת צבע הסרט בשדרה, והיומן נחת פה תוך פחות משבוע מיום ההזמנה. אני לא חושבת שבחיים שלי נתתי מתנה שכל כך השתלמה לי. הזוג המלכותי לקח את העניין ברצינות והכין יומן מסע לתפארת וכך יכלתי לשבת אתמול, לקרוא מה עשו ואיפה היו בכל יום (וגם מה אכלו…) ולהרגיש כאילו (קצת) הייתי שם איתם ביחד.
הם גם צילמו כמעט 400 תמונות,אבל לצורך האתגר של dixiepieces השתמשתי רק בתמונות בודדות שהם שלחו הביתה באמצע הנסיעה.
האתגר השני עוסק במראות של הקיץ, וחוץ מזה שהוא צריך להציג מה הוא המראה של הקיץ בעיני, הוא צריך להכיל גם חלקים גזורים ביד וקשת הצבעים שלו צריכה להיות תכלת, ירוק ולבן:
לשמחתי מצאתי בעולם המגזינים את גיליון יולי של Scrapbooks etc ושם היו הצעות לפייפר פיסינג שבדיוק התאימו לי לדף הזה.
עבדתי עם חומרים ממקורות שונים, אבל בסוף כשבדקתי מה מאיפה כדי לתת קרדיטים כראוי, הסתבר שכמעט כל מה שעל הדף הוא מתוצרת American Crafts…
את החותמת שבתוכה כתבתי החתמתי בסופ"ש הסדנאות והיא שייכת לסט חותמות שבירחיט הביאה איתה. כל פעם שאני רואה את המשפט הזה קופץ לי לראש החמור משרק….
למזוודות הצ'יפורד הקטנות רציתי לקשור סרטים, כי הבוגר ממש התלהב מהסרטים שלקח כדי לקשור על המזוודות, אבל הסרטים היו רחבים מדי, אז הסתפקתי בחוט רקמה (כתום, כמו הסרטים שהוא לקח). את העיגולים הקטנים והגדולים גזרתי ביד מדפים של אמריקן קראפטס (וזה גזור ביד כי דונה דאוני אמרה שלא מבזבזים זמן על מכשירי חיתוך…) והאווירון הוא, כאמור, מדוגמא ב-Scrapbooks etc.
נחמד לי שכל שבוע יש לי דד ליין אחד לעמוד בו, ובייחוד העובדה שהדד ליין נופל על שישי וכך יוצא לי לסגור את השבוע בעבודה יצירתית.מעניין איזה אתגר ייפול עלי מחר…
משהו קטן וטוב #40 (2009)
הם עשו פחות או יותר כל מה שהיה להם בתוכנית, אכלו טוב, נהנו וגם חזרו הביתה עם בערך 30% מהכסף שלקחו איתם.
וזה למרות שהם קנו מתנות, והשקיעו בהן הרבה מחשבה.
אז בגלל שבסדנה של דונה דאוני כתבתי בציפורן ודיו והתלהבתי – קיבלתי ציפורן עם ידית זכוכית מדהימה!
איזה ילד מחונך שלחתי לאירופה…