בכל זאת נתנו לי לגדל ילדים…

 
כשאחי הקטן היה בן עשרה צעיר ואני כבר חיילת, חזרתי יום אחד הביתה ומצאתי על המיטה שלי הפגנה שהוא ארגן, בהשתתפות כל חיות הפרווה המרוטות והמסכנות שלי:
 
בגלל איכות התמונה קצת קשה לקרוא את השלטים, אבל בין היתר כתוב שם: "לימור החוצה", "פנדה ז"ל", הפנדה נמחץ למוות" ו-"Limor is a monster"…
 
עיקר הזעף נבע מדב הפנדה המסכן, שסבל ממפגש לוהט ולא מתוכנן עם תנור סלילים באחת מהשבתות היותר מדכאות שהעברתי בצבא…
 
ההפגנה בעיקר הצחיקה אותי (סליחה, דרור) ולשמחתי היא תועדה לדיראון עולם, כך שהבוקר הצלחתי למצוא את התמונה באחד מאלבומי התמונות הישנים שלי (אי פעם, בשנת הנישואים הראשונה שלי, במהלך מילואים של האיש, סידרתי את כל תמונות הילדות והנעורים שלי בחמישה אלבומים ממוספרים. לדפדף בהם זה מדכא – קודם כל הייתי רזה נורא, וחוץ מזה בגלל שאלו אלבומים מגנטיים סימני הזמן בהחלט נראים בהם. אולי אני אעשה איתם משהו פעם…).
 
ולמרות ההתעללות שלי בחיות פרווה נתנו לי לגדל ילדים… וזה אפילו די מצליח לי, עושה רושם.
 
צמחים, לעומת זאת, מעולם לא היו כוס התה שלי (כוס התה שלי היא ליפטון, נטול סוכר, עם שליש חלב בערך. תודה ששאלתם). אני ידועה בתור הורגת צמחים ידועה, והצמחים הבודדים שניתנו לי כמתנה מצאו בדרך כלל את דרכם להתאוששות אצל אמא שלי.
 
יוצאת דופן בודדה היא הפסיפלורה שליד החנות, אם כי השנה אי אפשר לטעון שהיא עומדת בפאר שהפגינה בשנה שעברה, וגם לא ראינו ממנה שום פרי…
 
לפני שבועיים ביקשתי מאותו אח קטן, שקיבל חלק ניכר מכישרונות הגינון של המשפחה (והוא אלוף בפרוייקטים של הקמה ושיפוץ גינות, אם אתם זקוקים למשהו כזה) שיסדר לי עציץ עם צמחי תה שאוכל לתלות על המעקה ליד החנות. האמת היא שהטריגר לבקשה היה הזעזוע של רויטל, שהתחילה לעבוד אצלי בשעה טובה, כשהיא גילתה שקניתי צמחים לתה במכולת, והציעה לי לקטוף מה שאני צריכה אצלה בגינה. הבעייה היא שהגינה שלה בצד השני של היישוב…
 
אתמול הוא הגיע לכאן, האח שלי, הקטן, המוכשר והנדיב, לא עם עציץ אחד, כמו שביקשתי ולא עם שניים, אלא עם שנים עשר עציצים, מלאים צמחי תה וצמחי תבלין ופרחים, שיהיה גם יפה. הוא גם העיר בשקט שאלו הצמחים הכי חזקים שהוא מכיר… גם אותי הוא כנראה מכיר…
 
עכשיו אני רק צריכה להיכנס לשגרה של השקייה פעם ביומיים ושל תפילות קבועות ויש סיכוי שהכל יהיה בסדר.
 
מתי אתם באים לתה?
 
__________________
משהו קטן וטוב #56 (2009)
אם אתם צריכים תירוץ לבוא לתה, מה דעתכם על שבת יצירה הקרובה, בשבת האחרונה של אוקטובר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>