אתמול אחר הצהריים, קצת לפני שיצאתי לעבודה, הנסיכה הסתכלה עלי ובטון רציני לגמרי (על גבול הטרגי) אמרה "יש לי הרגשה שאנחנו צריכות לעשות משהו מיוחד ביחד".
אתם הייתם עומדים בפני פנייה/בקשה כזו?
ועוד בטון כמעט טרגי?
אז פלא שגם אני לא?
רק שביקשתי לדחות את זה למחר (כלומר היום) כי אחה"צ של יום שלישי הוא האחה"צ הפנוי שלי, זה שמיועד לבילוי זמן איכות עם הנסיכה. נכון שזה קורה רק אחת לשבועיים בערך, כי הרבה פעמים כבר יש לה תוכניות דוחות אמא, אבל בכל זאת…
אז החלטנו שקולנוע זה משהו מיוחד, ומצאנו שאפילו יש סרט שהיא טרם ראתה (בין אמא לבין סבתא, הילדה הופכת לשוחרת קולנוע רצינית).
הלכנו לראות את "המסע הקסום של אימפי" בקריון, ולמרות הדיבוב לא סבלתי, מה שבהחלט אומר שהדיבוב בקולנוע משתפר.
אחרי הסרט הלכנו לצומת ספרים לבדוק איך אנחנו מעשירות את הספרייה שלנו לכבוד ה"ארבע במאה" שהתחדש עלינו לטובה. הסברתי לנסיכה שהיא יכולה לבחור לה שני ספרים (במבצע הקודם היא קיבלה אחד מהארבעה, בזה שלפניו אני קיבלתי את כל הארבעה… אצל מי מתלוננים על הרעת תנאים???). לקח לה בדיוק רגע למצוא את "לילי המכשפה בעקבות האוצר האבוד". את הספרים הקודמים בסדרת "לילי המכשפה" היא קיבלה במתנה מסבתא, שתירגמה אותם, אבל מה לעשות שבהוצאה נפלו על הראש והחליטו להעדיף את מיכאל דק על פני סבתא? בפעם הקודמת שראינו את הספר הזה בצומת הוא בדיוק לא היה במבצע והנסיכה ממש התאכזבה, אבל מזל שהפעם הוא כן. הספר השני שהיא בחרה לה הוא ספר הסיפורים הנוסף של ג'ורג' הסקרן. כבר יש לה אחד מהסדרה והיא ממש נהנית ממנו, אז ברור שזו בחירה טובה.
בנקודה הזו חשבתי שהגיע תורי ועכשיו הזמן שאלך לחפש לי ספרים.
אז חשבתי. הנסיכה הגיעה אלי להראות לי את אחד הספרים בסדרת "השושנים האנגליות" של מדונה ולספר לי שדיפדפה בו והוא נראה לה מעניין. הצעתי לה לקרוא קצת ולראות אם הוא אכן. לקח כמה דקות של קריאה בעמידה כדי שהיא תחזור ותספר לי שהעמוד נגמר בצורה מותחת וזה ממש גורם לה לרצות להמשיך לקרוא. מצאתי לה כיסא והיא שקעה בקריאה. כמובן שהקצבת הספרים שלי נפלה באותה שנייה לספר אחד מתוך ארבעה…
עם שקית הספרים הלכנו לאכול. הנסיכה, באופן ממש ממש מפתיע (לקרוא בקול ציני) בחרה במקדונלדס. אני, לעומת זאת, החלטתי שאם אוכל רק קינוח אני ממש בסדר, וממש לא מעניין אותי כמה קלוריות יש בו (מוקדש לקוראת האהובה מאוד, היודעת בדיוק כמה קלוריות יש בפרוסה של פאי קוקוס…). הלכתי על ופל בלגי עם טיפה של סירופ מייפל ושני הרי קצפת. מאחר שכשהגעתי לשולחן הנסיכה הודיעה לי שזה נראה "ממש מעולה!"הצעתי להשאיר לה חלק.
כשחתכתי לה את החלק שלה היא אמרה תודה, והוסיפה והבהירה שהיא לא אומרת לי תודה על הקינוח, אלא על כל הדברים שאנחנו עושים בשבילה. הבגדים שאנחנו קונים לה והאוכל שאנחנו מכינים לה והרשימה נמשכה עוד ועוד. לא הייתם נמסים?
אז נמסתי.
אין ספק שהיא צדקה לגמרי.
היינו צריכות לעשות משהו מיוחד ביחד…
__________________________
משהו קטן וטוב #62 (2009)
זה היה אמור להיות נושא הפוסט הזה, אבל בילוי אחר הצהריים דחק את זה לכאן…
אני לא יכולה לחשוף עדיין את מה שהכנתי לתחרות המשפחה של גורי לינרו, אבל אני כן יכולה להמליץ לכם בחום על תחרות חנוכה שלהם.
התחרות מיועדת לילדים, בשלוש קבוצות גיל, ובכל קבוצת גיל יחולקו שלושה פרסים שווים לאללה.
ולמה אני ממליצה?
קודם כל הם זכו בהערכה העמוקה שלי כשראיתי שהפרסים שהילדים יקבלו הם זהים לפרסים שהמבוגרים יקבלו. יש בזה משהו מאוד מכובד ומכבד.
שנית, החומרים שלהם (פירוט בעוד רגע) מאוד איכותיים ומזמנים עבודה מאוד כיפית עם תוצאות ממש יפות, אז כיף לי להמליץ.
וגם (פינת היושרה בפרסום) הם עוקבים איך המשתתפים שמעו על התחרות ושווה לי לשמור על קשרים טובים איתם (אז אם ההמלצה הזו תגרום לילד שלכם להשתתף בתחרות, יהיה נחמד אם תציינו שהגעתם דרך קסם שימושי).
אז הנה קצת על החומרים –
I-CLAY הוא חימר פיסולי מאוד נעים לעבודה,שמתייבש באוויר, אבל נשאר גמיש (אני תמיד נותנת כדוגמה את העובדה שאילאיל עשתה ממנו כרית סיכות מדהימה!). הוא מגיע בצבעים שונים, בשקיות של 15 גרם ושל 50 גרם, והצבעים השונים גם מתערבבים מצויין. יש להם גם מיכלים חדשים של 400 גרם, אבל אני מניחה שלא תזדקקו לזה אלא אם כם אתם מתכננים על דגם של כל בית המקדש…
I-FOAM הוא ההפתעה הגדולה מבחינתי. אני שונאת פולילינה על כל נגזרותיה ולפיכך מיכאל, הסוכן שלהם שמולו אני עובדת, יודע שממש הסתייגתי בכל פעם שהוא הציע לי את הליין של החומר הזה, שנראה, מה לעשות, ממש כמו פולילינה. אבל לכבוד תחרות המשפחה עשיתי ניסיון ולהפתעתי החומר ממש לא נדבק לי לידיים ולעומת זאת הוא נדבק ממש יפה לבריסטולים שאליהם רציתי להדביק אותו! אפשר לקשט איתו אלמנטים דו ותלת מימדיים ואפשר גם לעבות חלקים של ציור, למשל.
דבק הנצנצים שלהםמגיע בשלל צבעים (מבריקים, פסטליים, נאוניים ומטאליים) וריכוז הנצנצים שבו הוא מרשים ממש. אפשר להשתמש בו לציור, כמו בטוליפ, אבל אפשר גם לצפות בו משטחים וקטעי ציור וזה יוצא ממש מוצלח. בשבוע הבא אני מקווה להעלות פוסט על "הלבשת" אותיות חלקות ותוכלו לראות איזה יופי זה יוצא.
צבעי החלון של AMOS איכותיים ביותר ומגיעים גם ב-14 צבעים חלקים (כולל זהב וכסף) וגם בגרסת קונפטי, עם חתיכות מנצנצות בפנים. אני מניחה שכולם יודעים איך משתמשים בצבעי חלון ליצירת מדבקות חלון, אבל במהלך הניסיונות שלי גיליתי טריק חדש – מילאתי בצבעי חלון את התבניות הגמישות של הפימו ונתתי לזה המון זמן להתייבש (זה בטח תלוי במזג האוויר, אבל בימים היבשים של החורף זה לקח איזה 48 שעות) ואז שלפתי, ממש בקלות, צורות תלת מימדיות יפיפיות מתוך התבניות.
הנסיכה, שלא הבינה את ההוראות שלי, עשתה את זה גם עם דבק נצנצים. הוא מאוד התכווץ, אז הצורה יצאה ממש חלולה, אבל מקסימה. עוד לא יצא לי לבדוק איך לעשות צורה מלאה יותר, אבל אני אעשה ניסיונות עם יותר חומר, ואבדוק גם אפשרות למלא את החלל שנוצר בדבק פלסטי.
ויש גם את הטושים הנהדרים של ZIG (טושי קליגרפיה וטושי אקוורל ו-PAINTY ופוסטרמן) ואת הדבקים שלהם, אבל מה עושים עם טושים ודבק אתם כבר יודעים, לא?
אז למה אתם מחכים?
תושיבו את הילדים שלכם להתחיל לעבוד…