יש בטוח איזה שהוא יקום חלופי שבו זה הגיוני שאתמול, ביום בו חגג הפרופסור 17 שנים להיווסדו, עשינו מסיבת יום הולדת מושקעת לנסיכה, נכון?
אבל יש נסיבות מקלות.
למאיה, שחגגה את יום הולדתה יחד עם הנסיכה, היה יום הולדת לפני יותר מחודש.
לנסיכה יש יום הולדת בסוף החודש.
למצוא תאריך שמתאים גם למפעילה המבוקשת שלנו (פרטים רבים בהמשך) וגם לנו היה קשה ביותר.
ביום חמישי משלמים פחות.
הפרופסור אישר.
אז זה פוסט יומולדת.
כבר לפני מיליון זמן, כשפגשתי בפעם הראשונה את נורית מפינקי-פו, התחלתי לפנטז על יומולדת בהפקתה. בכל פעם שנפגשנו הרצון הזה רק התחזק. מול הרצון הזה עמדה תמיד הידיעה ש:
א. אני מפיקה ימי הולדת לבד, אז לשלם למישהו אחר שיעשה את זה???
ב. בגלל שאנחנו גרים בגלות (לפחות מבחינת הקילומטרז'), נשלם אקסטרה.
ואז, כשסיפרתי ליעלי שאני מפנטזת על יומולדת שכזה ושאני מרגישה שלנסיכה מגיעה פעם אחת חגיגה שאינה בהפקת אמא שלה, היא הציעה שנחגוג ביחד, מה שעשה את ההחלטה קלה יותר. זה גם הגיוני, כי ההפרש בין הבנות הוא בדיוק חודשיים, כך שמתאים לעשות יומולדת באמצע. אז החלטנו.
{במאמר מוסגר אני חייבת לציין שהשבוע, כשהגוף שלי החליט להכריז על אפיסת כוחות כללית, ממש שמחתי עם הידיעה שכשיגיעו שלושים בנות לחגיגת יום ההולדת, ההפעלה שלהן תהיה בידיים של מישהו אחר…}
ליום ההולדת קדמו כמה שיחות טלפון לתיאום עם ליאור, פיית המים, שלה הוקצתה משימת יום ההולדת שלנו. עם האמהות היא דיברה על שעות, תיאומים ותוכן, ואת הבנות היא ראיינה כדי שתוכל להכין להן משחק בינגו אישי, שמבוסס על החיים והאהבות שלהן. זה מסוג העמידה על פרטים שאני ממש אוהבת, והבנות אכן הרגישו מרכז העניינים ומלכות המסיבה כראוי.
מאחר שסיכמנו שהמסיבה תהיה מסיבת בנות, גם מבחינת המוזמנות וגם מבחינת התכנים, אז גם ההזמנה עוצבה בהתאם. הכנתי לכל ילדה בובת רקדנית בדמותה, בעזרת גזרה שהתפרסמה ב scrapbooks etc.ואת הדמויות האלו סרקתי כדי שיופיעו על ההזמנה:
מאחר שליאור ביקשה שלכל חוגגת יהיה כסא יום הולדת, הן התייצבו כאן יום קודם וקישטו לעצמן את הכסאות. הן החליטו שהן רוצות פרחים דומים לאלו שהכנתי בסדנאות עם נטאשה, וכשסיימנו את העבודה הכיסאות נראו ככה:
ליאור התייצבה למעלה משעה לפני השעה שנקבעה להתחלת האירוע, עמוסה מיטלטלים – מחצלת ענקית לרצפה, מדונה, מכונה לריסוס קצף, מערכת הגברה והמון אביזרים והפתעות.
עוד לפני האיפור, היא נתנה לנסיכה כנפיים וכתר. הכתר ירד מהראש שנייה אחרי הצילום…
ואז היא התחילה בלאפר את כלות השמחה. קודם כל בוחרים צבעים שיתאימו לבגדים:
ותוך כדי האיפור, חולקים עם הנסיכה את הסוד הראשון של הבנות – כדי להיות יפה צריך לסבול…
המשתתפות במסיבה זכו לאיפור קליל יותר, ואני חייבת תציין שכשראיתי את טור הילדות הממתינות לאיפור תהיתי איך היא תעמוד בקצב, אבל היא עשתה זאת להפליא ועוד העסיקה תוך כדי זה את ילדות יום ההולדת בכתיבת שמות המשתתפות על מדבקות שהביאה איתה.
המסיבה התחילה במשחקים שונים והמשיכה בהכנת שפתונים אישיים, המכילים צוף ורדרד, מנצנץ וריחני.
אחרי שכל השפתונים היו מוכנים והקופסאות נסגרו, המשיכה הפעילות בהכנת שיקוי שוקולד קסום עם קורנפלקס בתוכו, ועם סוכריות קסם עליו. ברור שכל חלק בתהליך ההכנה היה מלווה גם בלחש מתאים…
הבנות נשנשו את הקורנפלקס המשוקלד והקסום ואת משולשי הפיצה, ותוך כדי גם שיחקו בבינגו שכל מילותיו היו קשורות לבנות ולחיים שלהן.
סבב ברכות לבנות בעזרת קלפי פיות סימן את תחילת טקס יום ההולדת. הטקס נמשך עם השיר האולטימטיבי – "איפה, איפה העוגה?" שהושר שלוש פעמים
אולי צריך להצמיד להן שלט will sing for cake ולשלוח אותן לסיבוב הופעות…
מזל שבסופו של דבר השיר עזר ואכן הגענו עם העוגות:
לא לשכוח לבקש משאלה
ואז מגיע תורה של כל ילדת יום הולדת ל – אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה ו….אחת לשנה הבאה!
מה אומר ומה אדבר?
כל המשתתפות יצאו מחייכות, מאושרות ובידיים מלאות (שפתון אישי ועוד שלוש הפתעות לכל ילדה).
ילדות יום ההולדת הרגישו כמו מלכות.
אנחנו, ההורים, עמדנו בצד נפעמים, וראינו איך פיה אחת, לא כל כך גדולה, מצליחה לנהל ולנווט את כל המהומה בשקט נפשי ועם חיוך, בלי לפספס אף אחת, וכשהיא מגייסת לעזרתה ילדות שעשה רושם שהן פחות מרוצות, בלי שלרגע אחד ילדות יום ההולדת ירגישו שהפוקוס ירד מהן. פלא אמיתי!
____________________
משהו קטן וטוב 64# (2009)
וגם שלב פתיחת המתנות היה כיפי. איזה דברים יפים ואיכותיים שהיא קיבלה!