כשחברת גורי- לינרו פירסמה בתחילת נובמבר את תחרות המשפחה שלה, בה הציעו לגולשי תפוז ליצור יצירה סקראפית תוך שימוש מכסימלי במוצרי amos ו-zig התגובה שלי היתה בוודאי כמו תגובתם של רבים – "אבל חוץ מדבק אין להם שום דבר שמתאים לסקראפ!"
אחרי זה נזכרתי שאני בעצם אוהבת אתגרים, ולפיכך לא ייתכן שאתחמק נוכח אתגר כה אתגרי – לעצב סקראפ מחומרים בלתי סקראפיים בעליל…
הנושאים שהוצעו היו משפחה או טבע, ואני החלטתי לבקש רשות מהדס יקירתי, ולעצב סביב צילומי הסטודיו המקסימים שלה ושל בנותיה.
ואז התחלתי לבדוק מה יש לחומרי היצירה של amos להציע, ועשיתי ניסיונות שונים ומשונים. חלקם הצליחו יותר וחלקם פחות, אבל לאט לאט התחילו להתגבש צורות וצבעים לכדי דפי אלבום…
בגלל שאני רוצה לתת הסברים לגבי כל יצירה בנפרד, ואני לא רוצה פוסט באורך היסטרי, אז אני אקדיש פוסט לכל עבודה. ככה יהיה לכם למה לחכות…
והראשונה – קטנה של אמא:
מסגרת לדף – המסגרת היתה אתגר גדול. ציירתי את המסגרת שרציתי על דף ואת הציור הכנסתי לשמרדף 30*30. ציירתי לפי קווי המסגרת בצבע חלון סגול ומילאתי את כל השטח בצבע. הבעיה היתה איך מעבירים את המסגרת לדף בלי שתתעוות… בסוף הנחתי אותה על השולחן, הפוכה, ואחרי שיישרתי אותה הצמדתי אליה את הדף. מזל שהמדבקות נדבקות לנייר בלי דבק… השבלולים על המסגרת הוכנו מ I-clay ביד חופשית.
מסגרת לתמונה – את המסגרת לתמונה גזרתי מקרטון פשוט ועליו עבדתי עם צבעי puffy. בגלל שכשמנפחים את הצבעים האלו אז רואים את השכבתיות שלהם, קודם ציירתי את הפרחים ואז מילאתי ביניהם את הרקע שלהם. אני לא מתלהבת מהעבודה עם הצבעים האלו כי קשה להשיג איתם משטחים ישרים ואחרי הניפוח כל המשטחים הלא ישרים פשוט מובלטים…
פרחים מתחת לתמונה – ניקבתי פרחים בעזרת פאנצ' והכנסתי אותם לשמרדף, כך שאוכל להשתמש בהם בתור דוגמה. להכנתם השתמשתי ב confetti glass deco בצבעים שונים.
עלים – צבעי חלון בשני גוונים ירוקים, שיצקתי לתוך תבניות גמישות של פימו. צריך לתת לזה המון זמן להתייבש (לפחות 48 שעות) וגם להיות מלאי אמונה, כי אם בודקים באמצע אז הצורה נשברת ולא מתייבשת יפה, אבל זה כדאי! בגלל השקיפות שלהם ובגלל שכשהם מתייבשים נשארת להם בתחתית שקערורית, הדבקתי אותם עם דבק סטיק שמילא אותם. אני חושבת שהדבק סטיק הוא המוצר היחיד (כמעט) של גורי לינרו שהוא לא חומצי…
והאותיות (שבבית ספרי הן כמעט הכי חשובות…) הן אותיות בצבע קרם שעליהן שפכתי (בנדיבות) צבע חלון. זה נותן אפקט גלייזי מקסים ואני בטוח אאמץ את זה לעבודות נוספות!
________________________
משהו קטן וטוב #66 (2009)
מדי פעם מגיע מוצר או שירות שגורם לי להצטער שכבר אין לי ילדים בגיל המתאים… בחודשים האחרונים זה המטבח המשגע של עפרה. את עפרה הכרתי דרך הבלוג המשותף שלה ושל הגר, ובו גם פגשתי לראשונה את סטודיו petit שבו מייצרת עפרה, במו ידיה המוכשרות, מטבחים ראויים לקנאה וגם פינות איפור יפיפיות:
מאחר והנסיכה כבר קצת גדולה (ולא, היא לא גדולה מדי למשחק במטבח, רק גדולה מדי לזה שנעשה השקעה כזו כרגע, וגם, בהיותה כבר גדולה למדי, יש לה את החדר הכי גדול בבית ובכל זאת אין בו מקום…) אני אצטרך לחכות כבר לנכדים (ועדיף לנכדות), אבל אתם לא חייבים –
לכבוד מכירת המטבח המאה (היפ היפ הוריי!!!) מעניקה עפרה 100 ש"ח הנחה על כל מטבח שיימכר במהלך דצמבר!
אז לכו תפנקו איזה ילד…
ונ.ב. קטן, לתשומת לב של אותם קוראים שיום אחד יהיו אלו שידאגו לנכדות ההן שהוזכרו לפני שלוש שורות – נכון שהמטבח לא מגיע עם הילדה המקסימה שמצולמת איתו, אבל אתם בהחלט מוזמנים לזכור איך היא נראית… אני מזמינה לי נכדה עם חיוך שכזה…למטבח אני כבר אדאג בשלב ההוא…