שיעור בפרופורציות

בכיתה של הנסיכה מקובל לקיים בית מארח. כל תלמיד מארח אחת לשנה 5-6 ילדים מכיתתו, בדרך כלל כאלו שפחות מחוברים אליו ביום-יום. המורה ממונה על השילוב בין הילדים וזו נראית לי משימה בכלל לא פשוטה, לעשות שילובים שבאמת יאפשרו לילדים, שאינם חברים באופן טבעי, להתחבר אחד עם השני ולקיים פעילות.
 
היום היה התור שלנו.
 
לפני שבועיים שאלתי את הנסיכה מה היא תרצה שנעשה.
היא החליטה שהיא רוצה שהילדים יכינו משחק.
איזה משחק?
רביעיות.
טוב.
איזה רביעיות?
היא לא ידעה.
אז חשבתי על זה קצת והצעתי לה שנחשוב על נושאים שקשורים לכיתה שלה.
בכוחות משותפים הגענו למבחר של שלוש עשרה רביעיות.
 
במקור תיכננתי על קלפי מפל שאפשר לקנות בחנויות היצירה (15 ש"ח ל-100 קלפים בגן לי בכרמיאל), אבל אז הבנתי על איזו כמות אנחנו מדברים (וההנחיה היא לקיים פעילות ללא הוצאות כספיות) והסברתי לה שנכין את הקלפים מבריסטול.
צריכים הוכחה שהיא נסיכה?
התגובה שלה היתה "אבל אני לא אוהבת הפינות החדות…"
צריכים הוכחה שאני אמא משוגעת?
שבע חפיסות קלפים, חמישים ושניים קלפים בחפיסה, ארבע פינות לכל קלף ומנקב פינות אחד שהופעל 1456 פעמים…
 
שאלתי את הנסיכה איפה היא רוצה שנקיים את הפעילות והיא החליטה שהכי נוח יהיה לעשות את זה אצלי בחנות.
 
היום אחרי הצהריים.
חיכו לילדים חפיסות קלפים ארוזות בתוך מידניות לבנות (שבתמימותי חשבתי שעוד יהיה להם זמן לקשט), עטים צבעוניים כדי לצייר ציורים מתאימים על הקלפים, כדורי שוקולד שהנסיכה עזרה לי להכין אתמול וחטיפים.
 
ומה הם הכי רצו לעשות?
לזרוק אבנים לשלולית הגדולה ליד החנות…
 
אבל חוץ מזה הם ציירו ציורים על הקלפים.
יכול להיות שבגלל שאני מגדלת בת אקסטרה יצירתית, לא עלה בדעתי כמה קשה יהיה להם להחליט איך מקשטים את הקלפים ולעשות את זה, וככה מצאתי את עצמי נותנת רעיונות, מסבירה מה זה חילוק, מחפשת מדבקות שיוכלו לקצר תהליכים ומדרבנת.
 
איפה שהוא אחרי האמצע, אחרי שעשינו הפסקת כדורי שוקולד, ביסלי ופטל, והם התחילו לשחק באחת מחפיסות הקלפים (אף חפיסה לא היתה מושלמת מבחינת הציורים) הנסיכה החליטה שהיא בכלל לא נהנית. היא רצתה שכולם יראו את החדר שלה, מה שהיה קצת בלתי אפשרי מאחר שהיא בחרה לקיים את האירוח בחנות, ובאופן כללי הפסיק להיות לה כיף. והיא לא רוצה את הקלפים האלו בכלל. והיא תזרוק אותם. (שומעים את הטון שלה?)
 
מה אפשר לעשות?
גם זה קורה.
 
ולמה שיעור בפרופורציות?
כי אחרי שכל האורחים הלכו הגיעה חברה שלי, שמארחת מחר אירוע דומה.
היא תכננה להכין איתם שלטים לדלת, אבל אחרי שהיא שמעה שעשינו רביעיות היא החליטה ללכת על זה.
אז היא הכינה 28 קלפים מקארדסטוקים מעוצבים. כל ילד יקבל ארבעה קלפים, שהמכנה המשותף שלהם יהיה שם המשפחה שלו, ועל הקלפים הוא ירשום שמות של ארבעה בני משפחה. ואז הם ישחקו כולם ביחד. ואז הם יכינו פיצה. וזהו.
 
עשר דקות של הכנות מול שבועיים תכנונים ולפחות שעתיים עבודה.
שלושה קארדסטוקים מעוצבים חתוכים בשנייה בטרימר לעומת 42 חוצצי בריסטול ודיו למדפסת וחיתוך בסכין חיתוך ופינצ'וץ' פינות.
כדורי שוקולד מוכנים מראש לעומת פיצה שהם יכינו יחד.
וההנאה – לפחות אותו דבר.
 
אז למדתי שיעור בפרופורציות.
 
ולכם לפחות מגיעה תמונה של מדגם מתוך הקלפים של הנסיכה.
לא, לא נתתי לה לזרוק אותם…
 

 
משהו קטן וטוב #1 (2010)
דבורה, דיילי ומייה פתחו בלוג אתגרים חדש עם השם הנפלא "שלוש בשלישי".
שנתחדש כולנו!  
 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>