בכל הבלוגים מדברים על החזרת הכבוד האבוד ליום האם, ואני, בתור חיפאית לשעבר, לעולם לא אפרד כנראה מהתחושה
שיום האם מקומו בחנוכה…
ואם כבר יום המשפחה, אז לטובת מי שלא יודע למה דווקא היום, ל' בשבט נבחר להיות יום האם, זה המקום לתת את הכבוד להנרייטה סולד, שהיתה האמא של "עליית הנוער" ובמסגרת זו של ילדי טהרן.
אבל התכנסנו כאן לשם האומנות, לא?
השלישייה של שלישי החליטה לאתגר השבוע, וחוץ מהסקיצה הן גם ביקשו כרטיס מונכרומטי, ואם אפשר בשחור-לבן…
זו הסקיצה:
שמתי על השולחן שחורים ולבנים, שיחקתי, הזזתי, חתכתי ו… התייאשתי.
שום דבר לא נראה כמו שצריך…
ואז החלטתי להתחכם וללכת עם לבן על לבן.
על אותו בריסטול ממנו חתכתי את הכרטיס (כריכות דמויות קלף מאופיס דיפו) עשיתי הבלטות שונות ואז פינצ'צ'תי לבבות שהדבקתי על הכרטיס.
בסיום העניין (הרבה הרבה הרבה זמן אחרי שהתחלתי) הכרטיס הבסיסי נראה ככה:
ואז שיחקתי עליו עד שהגעתי לתוצאה שאהבתי:
המצחיק הוא שהאותיות שחורות לגמרי, אבל בצילום השתקפו בהן ההבלטות של הלבבות, כך שגם הן נראות מעוצבות…
היה לי עוד רעיון לכרטיס ירוק, נראה אם אספיק…
ולא משנה איך קוראים לחג שלכם –
יום האם או יום המשפחה
יום האהבה או סט. ולנטיין
שיהיה לכם יום נפלא
ותשתו מספיק – שרב שם בחוץ…
לימור