את נטלי קלבך המקסימה פגשנו (אמא שלי ואני) ב-CHA בינואר, בעיקר בזכות נתנאלה שהכירה בינינו. היא היתה כל כך חמודה ומתלהבת ששמנו לנו תזכורת בטלפון כדי להגיע בזמן להדגמה שלה של החומרים החדשים של חברת Tattered Angels. ריססנו גלימר מיסט, מרחנו גלימר גלאם ונהנינו מהצ'יפבורדים השווים שהיידי סוופ עיצבה. נהנינו כל-כך עד שכשאמא שלי שמעה שנטלי מגיעה ללמד בארץ היא אמרה שלסדנה שלה היא אפילו מוכנה לבוא.
שתבינו – אמא שלי היא סרבנית סדנאות, מתוך הנחת היסוד שהיא לא מספיק מוכשרת. אנחנו מדברים על האישה שמלבד זה שגידלה אותי ועוד חמישה אחים ואחיות מוצלחים (שזה כישרון בפני עצמו) גם תפרה וסרגה לנו, בישלה להפליא ואפילו סיפרה אותנו! אבל היא לא מוכשרת מספיק לסקראפ…
אז כן, אליס אירגנה יום סדנאות בהדרכת נטלי, במרכז סוזן דלל המקסים, וגם אנחנו היינו שם. והיה כל-כך כיף!
אני נרשמתי לשתי סדנאות – "ארץ הפלאות" ו"צובע את עולמי", ואמא שלי הצטרפה לשנייה.
"ארץ הפלאות" היא סדנה להכנת קנווס קסום, בהשראה חלקית של עליזה. הקנווס של נטלי היה מקושקש להפליא ועמוס טכניקות, והיה מעניין לראות איך ברחבי החדר הגיעו הבנות לתוצאות שונות ומגוונות מאותו קיט של חומרים.
הסיבה שאני כל כך אוהבת סדנאות היא שהן משחררות אותי מאחריות – גם לגבי בחירת החומרים וגם לגבי התוצאה. לא יצליח? לא נורא – זה היה רק ניסיון… למדתי…אני אשתפר… והשחרור הזה מאחריות מביא אותי למקומות מוצלחים בדרך כלל. בגלל זה אני גם לא לוקחת את הדברים בצורה כבדה מדי. בשלב הראשון צבענו את הקנווס (בעזרת גלגלת) ולא ממש אהבתי את התוצאה. אבל היה ברור לי שהולכים לקרות עוד המון דברים לקנווס הזה לפני שהוא יוכרז גמור, ולכן עזבתי את זה באותו שלב. וטוב שכך.
עוד סיבה לכך שהסדנה הזו היתה כל כך מוצלחת מבחינתי היא שדווקא בה לא היה כל כך שימוש בחומרים של Tattered Angels, חומרים שעדיין יש לי ספקות לגבי המידה בה אני מתחברת אליהם.
והסיבה השלישית (תמיד יש עוד אחת, לא?) היא מספרי טים הולץ המופלאים, שבזכותם כל הגזירה ששולבה בקנווס הזה לא היתה מדכאת עבורי. לפני עידן המספריים האדומים ממש סבלתי מגזירות עדינות שכאלו…
ועכשיו, אחרי ההקדמה הארוכה, התוצר:
ובפוזה נוספת וחתיכית:
ואני אוהבת אותו מספיק בשביל קלוז-אפים:
את החותמות של טים הולץ יש לי כבר שנתיים וזו פעם ראשונה שאני משתמשת בהן. סוף סוף מצאתי את הפרוייקט המושלם עבורן, והאמת היא שאהבתי כל כך את התוצאה עד שיש סיכוי שעכשיו אשתמש בהן יותר.
את ההפסקה בין הסדנאות ניצלנו לקפיצה לקפה-קפה, וחזרנו בריצה לצבוע את עולמנו בהרבה ספריי ונצנצים.
זו היתה סדנה שכללה שימוש בציפבורדים השווים שעיצבה היידי סוופ ובכל סוגי הצבעים של Tattered Angels. הבעיה שלי עם הצבעים האלו היא שהתוצאה שלהם לא בדיוק יוצאת כמו שרוצים (והצבע לא תמיד מתרסס לאן שרוצים…), אבל האמת היא שעם הצ'יפבורדים האלו מתקבלות תוצאות מקסימות בכל מקרה.
כמובן שלא הספקנו לסיים את העבודה, אז אמא שלי ואני עשינו היום יום יצירה והשלמות.
אז הנה, קודם כל, התוצר של האמא הלא מוכשרת שלי.
לזכותה אני מזכירה שזו סדנה ראשונה שלה…
והנה האלבום שלי, שבאופן די משעמם הוקדש לפסטיבל סולם יעקב… הוספתי קצת על מה שהיה בקיט, חלק ממה שנשאר לי מהקנווס. למרות השעה הקשה, אנסה לכתוב קצת הסברים:
פרח מנייר קרפ צבוע, מגדל של כפתורים וחתיכת תחרה, חתיכה מתגית של Tattered Angels ותגית של טים הולץ (נו, קניתי אתמול, אז שאני לא אמצא תירוץ להשתמש?)
הבסיס לדף הוא עטיפה של האותיות שהיו בקיט שהגיע עם הקנווס. הכותרת היא מחווה לפרופסור שלי, שממש אוהב את דוקטור הו.
הצילום יצא ממש מטושטש, אבל הכותרת היא – מלכי הג'אגלינג
שוב צילום מטושטש להחריד. ברקע יש דף תפזורת מחוברת של הנסיכה, שהודבק הפוך בטעות. העלים והפרחים נגזרו מהדפים שנשארו לי מהקנווס והתגית, שוב, טים הולץ.
אני אף פעם לא גוזרת דמויות של אנשים מתוך הצילומים, אבל כמו שכתבתי – סדנאות הן טריטוריה אחרת… ואני מאוד אוהבת את התוצאה.
כאן היה רקע לבן, אז פשוט מרחתי דיו בטורכיז וכתום, צבעים שהופיע גם בשולי הקרפ בעמוד הקודם.
התגית, שהגיע בדף תגיות עם הקיט של הסדנה, נצבעה בגלימר מיסט בעזרת מכחול. רק אחרי שצילמתי ראיתי שיש לי W מיותר ולעומת זאת חסר לי T…
השער האחורי – שוב העטיפה של האותיות ושוב החותמת המקסימה של טים הולץ. הרי אמרתי שאני אשתמש בה שוב, לא?
והמילים על השמלה הן sing your heart songs שאין מתאימות מהן לאלבום שמתעד פסטיבל מוזיקה…
ולא פחות חשוב – סיימתי את שני התוצרים!
זה משמעותי כי עדיין יש לי תוצרים לא גמורים מיולי הקודם…
_____________________________________
משהו קטן וטוב # 13 (2010)
התעכבנו בתל אביב בניסיון לפגוש את המתבגר ולא ממש הצליח לנו, אז בינתיים הלכנו להכיר לאמא שלי את "חדר האוכל".
נרשמה התלהבות!