על הקיר של רותי צחורי, שהיתה הנבחרת של מחולל המספרים האקראי…
מזל טוב רותי, הראי בדרך אליך!
ואנחנו או-טו-טו בדרך לחו"ל, מה שיציין את סופו של החוד שהכי פסיכי והכי נטול שעות שינה בחיינו, ותעיד על כך שעת כתיבת הפוסט. וזה לא שקמתי מוקדם, זה שהלילה לא התחיל…
מזל שזו טיסה ארוכה.
מבטיחה לכתוב לעתים קרובות יותר.
תשמרו על פה.
נשיקות
לימור