בשלב התוכניות שאלו אותי כמה פעמים אם אנחנו לא מתכננים איזה סיבוב אאוטלטים.
האמת היא שבמקור לא תיכננו.
אחר כך הבנו שכשלא ממש קונים בגדים במשך הרבה זמן, לרוב בני המשפחה פשוט אין בגדים…
אז החלטנו שנעשה השלמות במהלך הטיול, עם עדיפות לחלק השני, אחרי טיסת הפנים שבה יש לנו מגבלת מטען.
ואז נחתנו, והתברר לנו עד כמה אנחנו לא מצויידים…
וחוץ מזה התברר לנו שהתוכניות להקדיש יומיים לפארק הוולקני לאסן מתבטלות, לאור העובדה שעדיין לא סיימו לפנות שם את השלג, והדרך הראשית לא תהיה פתוחה עד יולי…
לפיכך נפלה ההחלטה להקדיש איזה שעתיים לפרימיום אאוטלט בגילרוי.
כל כך תמימים היינו…
ה-GPS דווקא שיתף פעולה, ולמרות שבכל מה שקשור למלונות, תחנות דלק ומסעדות הוא מתגלה כקלולס לגמרי, איפה האאוטלטס הוא יודע מצויין…
אז הוא לקח אותנו ישר לגילרוי.
ואז עמדנו נבהלים לנוכח גודלו של המתחם, ולנוכח כל החנויות האלו שאין לנו מושג מה הן מוכרות.
אז התיישבנו לשתות קפה ולהתאושש.
ואז החלטנו ללכת על בטוח ונכנסנו ל GAP.
במשך שנים נטחן לנו למוחהמשפט mind the gap והאמנו ששם סביר שנמצא מענה לכולנו.
אז שוטטנו שם במשך לא מעט זמן, תוך הפרדת כוחות בין הבנים לבנות, בתקווה לשיפור הספקים.
אני והנסיכה התחלנו במחלקת הילדות, רק כדי להבין שבמדינה שמתייחסת למידה 16 קטנה של ילדות כ"EXTRE LARGE", אין פלא שיש כל כך הרבה אנורקטיות צעירות… לאחר מספר נסיונות כושלים למצוא מענה מוצלח, מצאנו עבורה זוג שורטס בודד והחלטנו להעביר את יתר מאמצנו לחנות אחרת.
גם אני הצטיידתי בזוג שורטס, הבנים מצאו פריט וחצי, ורק אבי המשפחה, שטען שיכול להסתדר בינתיים בלי קניות, מצא לעצמו שפע בגדים הולמים…
ולא פחות כיף – כרטיס הAAA שלנו הקנה לנו 15% הנחה, מה שהפך את הקנייה הזו למתוקה באמת…
למרות המחיר השווה באמת, החוויה היתה קשה כל כך, עד שישר הלכנו להתאושש בסניף הקרוב של דני'ס…
אחרי ארוחת הצהריים המאוששת, שהזכירה את השיר הנפלא "THEY TRIED TO KILL US, WE SURVIVED, LETS EAT", התפצלו כוחותינו בניסיון לנצח את מרכז הקניות הגדול והאכזרי…
פסק זמן אומנותי:
והתוצאות:
קרטר'ס ניצחו אותנו בנוק אאוט, עם בגדי ילדות שמגיעים עד מידה 6!
אנחנו לעומת זאת ניצחנו ב-CHILREN'S CENTER , ממנו יצאנו עם שקית מלאה בבגדים צבעוניים, ועם ההערה של הנסיכה ש"זה לא פייר שמחליטים על תלבושת אחידה בדיוק בשנה שאני מבקרת בארצות הברית וחוזרת עם הבגדים הכי קוליים"…
הבנים מצאו חולצות טריקו והבנות נעליים, וכך יכולנו לסמן V על כל הדברים החשובים באמת ברשימת הקניות שלנו.
מה שנכון הוא שהבוגר עדיין לא מצא תחתונים במחיר שהוא מוכן לשלם, אבל כל עוד לובש מכנסיים ממילא לא רואים מה הוא לובש מתחת…
ובאופן כללי יצאנו משם על ארבע…
החלטנו להתכוונן לכיוון נאפה, לאור העובדה ששתי סוכריות חשובות ומפנקות (תרתי משמע) מחכות לנו שם. שמנו אצבע על המפה ומצאנו את פיירפילד.
בפיירפילד מצאנו כזה מלון שווה, שישר החלטנו להישאר בו שלושה לילות.
ה COMFORT INN בקורדליה, פיירפילד. עם ההנחה של הAAA שילמנו משהו כמו 70$ ללילה, מחיר של מוטל עם תנאים של מלון.
חדר נעים, חניה, בריכה קטנה, ארוחת בוקר בהחלט משודרגת (ושלושה כוכבים נוספים על מכונת הוופלים המצ'פרת) ומיקום מצויין שימחו את ליבנו עד מאוד.
הרגשנו שהגענו אל המנוחה והנחלה, והלכנו לישון כדי לצבור כוח לעוד שבוע של תיירות…