7:30 בבוקר – קמה מהמיטה כדי לוודא שהנסיכה מאורגנת כראוי לבית הספר (זה לא שאני לא סומכת על אבא שלה, זה שהחיבוק של הבוקר שווה במיוחד). איזה כיף שהיא כולה אושר לקראת היום הראשון בבית הספר…
***כבר איבדתי כמה נקודות, בגלל שלא התעוררתי בזמן כדי להיפרד מהפרופסור, שהתחיל הבוקר את השנה האחרונה בתיכון. כפי שיתברר בהמשך – זה לא ממש הזיק לו***
7:50 הנסיכה כבר בדרכה להסעה, ואנחנו – המאמן ואנוכי – יושבים על כוס תה לחצי שעה של מינהלות ביתיות – בדיקת חשבונות הבנק ושאר עניינים חיוניים.
8:20 מקלחת והתייפיפות – בכל זאת אני בדרך לטקס פתיחת השנה בבית הספר וצריך להיראות ייצוגית (השנה אני מלמדת שני קורסים, ועם ארבע שעות במערכת אני מרגישה ממש כאילו חזרתי הביתה…)
8:45 באמפי של בית הספר. ים של הורים, חלקם נרגשים כי הילד עולה לכיתה א' ואפשר לזהות אותם לפי המצלמות (השנה יש לנו בכיתה א' מחזור שיא של 130 ילדים בערך, טפו טפו טפו, מספרים שטרם נראו במחוזותינו, מחוזות בהם מחזור ממוצע אוחז בשמונים ילדים בערך), חלקם נרגשים כי הילד שלהם משתתף בטקס ואפשר לזהות אותם לפי המצלמות, והחלק הכי מרגש בעיני הוא ההורים (הרבים) שמגיעים כי הם מרגישים חלק מהקהילה, גם כשהילד שלהם כבר ותיק בבית הספר וגם כשהוא אינו משתתף בטקס (בדיוק כמוני).
9:30 אחרי הטקס (והדמעות, בייחוד אחרי שהזכירו את אירית היקרה שלנו, שהלכה לעולמה בשנה שעברה), אני משתחלת לרבע שעה לכיסא המזכירה, כדי לתת למזכירה המופלאה שלנו כמה דקות להסתובב עם האורחים שהגיעו לטקס.
10:00 מה עושה אישה עובדת? עובדת.
בין היתר הספקתי –
להגיש למועצה שלנו הצעות למתנות יומולדת לעובדים
לאשר למרכז הקהילתי את נסיעתו של הפרופסור לברזיל (יחד עם הלהקה הייצוגית בה הוא רוקד) ולאשר שאני יודעת כמה זה יעלה לנו…
לרשום את הילדה לחוג קרמיקה ולגלות שהחוג יתחיל רק כשיהיו מספיק נרשמים
13:00 שולפת מהמקרר פתיתים עם ירקות, מג'דרה ממֶש וקינואה ואצבעות דג, כדי לוודא שלנסיכה תחכה ארוחה מפוארת (וחמה) בשנייה שהיא תיכנס הביתה. תוך כדי שומעת חוויות היום הראשון מהפרופסור ושמחה יחד איתו על שיבוצים מוצלחים של המורה לתנ"ך והמורה לאזרחות.
13:15 הולכת לתחנת ההסעה כדי לפגוש אותה בשנייה שתרד מהאוטובוס. בכל זאת – היום הראשון ללימודים.
13:30 מהאוטובוס יורדת ילדה נלהבת שהיה לה "יום כיפי!" והמורה "ממש ממש כיפית!" (חגית, המחנכת החדשה שלה, חינכה את הבוגר שנתיים, אז אנחנו בהחלט יודעים לאיזה ידיים טובות נפלנו).
14:00 הילדה שבעה ואחרי שחתמתי על התוכנית השבועית שלה (אלו היו שיעורי הבית שלהם היום – להחתים אותנו) ואכלתי חצי פיתה עם חומוס אני חוזרת לעבודה.
בין היתר הספקתי –
לעשות אישזהו קישור עסקי בשביל הבעל שלי
להזמין חשמלאי לתיקון תנור האפייה שמקולקל כבר למעלה משנה
להתפעם מהסיפור השני שהפרופסור כתב השבוע (כמו שכבר כתבתי, כנראה שלא הזיק לו שלא קמתי להגיד לו שלום בבוקר)
לבחור מתנות משובחות לשתי נשים יקרות (תיאורים ותמונות אחרי שהמתנות תגענה ותימסרנה לתעודתן)
לארגן משלוחים, לארגן משלוחים, לארגן משלוחים
19:00 סוף יום העבודה (?) לפחות בחנות.
מגיעה הביתה ומכינה מאפינס תירס (מהספר המקסים "הורים מבשלים"). לאור התנור המקולקל מהסעיף הקודם, הם נאפו בטוסטר אובן, מה שאמר אפייה קצרה יותר, אבל הרבה יותר סיבובים. היה טעים. אכלתי שלושה.
20:30 שולחת את הנסיכה למקלחת, ומחכה לה כדי לסרק את השיער הרטוב ולעשות לה צמה (בואו נברך יחד את ממציא הצמה – זו שהתגלתה כדרך האידאלית להתמודד עם השיער הארוך במינימום קשרים).
21:05 חיבוק ונשיקה והנסיכה נכנסת למיטה עם ג'יימס והאפרסק הענקי. "גם כי אני צריכה לקרוא קצת, וגם כדי שאני אראה אם הספר מעניין אותי ואם כן אני אקח אותו לשעת קריאה בכיתה".
21:15 אני יוצאת ממקלחת ריענון קצרה והולכת לכבות את האור בחדר של הנסיכה. "הספר ממש מעניין. גם כי הסיפור מעניין וגם כי לסופר יש אוצר מילים מרשים". לאכול את הילדה הזו…
***האחים שלה טענו שהייתי צריכה להסביר לה שאוצר המילים המרשים הוא של המתרגם…*** דונה אידיאלה מאבדת עוד כמה נקודות.
21:30 גם לנו מגיע זמן איכות, אז נסענו בשניים לקפה שוקולד בכרמיאל. שמתם לב כמה מעט אכלתי היום? זו היתה הקדמה מעולה (או תירוץ מעולה) לוופל בלגי עם פירות ושוקולד מריר. זמן איכות משובח (גם השיחה שהתנהלה מעל הוופל).
23:00 חצי שעה של פטפטת עם שני הבנים, חתימה על אישור הבריאות של הפרופסור, קצת קריאה וכבר כמעט חצות.
ואני כמעט דונה אידיאלה.
ועכשיו כמעט מחר, אז למה אני לא ישנה בעצם?
לילה טוב.