אחי הקטן וגיסתי הקסומה חגגו בשבוע שעבר שש שנות נישואים, מה שהיווה סיבה טובה להוסיף עוד דפים לאלבום שלהם.
בתקופת ההכנות לחתונה ולאור המכונית שקיבלתי קצת קודם ליום הולדת 40, נָתָנו לאחי את האוטו הקודם שלי, גרוטאה שעדיין נסעה, ובזה הנחנו שעשינו את שלנו בעניין מתנת חתונה.
עם זאת, כשטיילתי בנחלת בנימין זמן קצר לפני החתונה, ממש לא יכולתי לעמוד בפני אלבום מקסים של זֶן, וקנינו אותו כמתנה לזוג הצעיר, בצירוף הבטחה לעיצוב האלבום עצמו.
ואז הם התחתנו.
והזמן עבר, בלי שהאלבום יתקדם.
הסיבה העיקרית היתה שהתמונות היו על הפנים (המזל היה שביקשנו מהבוגר, שהיה אז בן 14, לצלם גם כן, ולפחות הוא צילם כמה תמונות טובות), ולזה הצטרפו גם העומס של היומיום וגם העובדה שאני עובדת הרבה יותר טוב עם דד-ליין.
ואחר כך החלטתי לקחת את זה דף אחד בכל פעם ולראות איך זה יתקדם.
וכשהתאספו לי עשרים דפים בערך, חלקם דיגיטליים (כל החלק של החופה, שממנו יכולתי להפיק בערך שמונה תמונות טובות) וחלקם בעבודת יד, החלטתי שעדיף לתת להם חצי אלבום מאשר לחכות לזה שהוא יהיה מושלם…
אז האלבום אצלם כבר כמה חודשים, והם יכולים ליהנות ממנו, ובינתיים אני יכולה להמשיך לאסוף דף לדף כשמתאים לי.
אז השבוע, לכבוד יום הנישואים השישי שלהם, החלטתי לעצב להם כפולת דפים שבמרכזם ההזמנה לחתונה.
הם החליטו שהם רוצים הזמנה מצולמת, שבה הם מחזיקים שלט ועליו ההזמנה.
ההשראה היתה ההזמנה לחתונה שלנו, שהתקיימה 17 שנים (פחות שבוע) לפני החתונה שלהם. אז היינו אנחנו שנינו בתמונה, מחזיקים בריסטול כתוב בכתב יד, ואת הצילומים צילם משה מסטודיו גרפוט.
הפעם אנחנו היינו הצלמים, והזוג הצעיר החזיק בריסטול ריק שעליו הוספנו אחר כך את ההזמנה שהדפסנו במחשב. צילמנו עשרות תמונות של שניהם, עם ובלי הבריסטול, ובסוף יצאה מזה הזמנה.
ועכשיו יצאו מזה גם שני דפי אלבום:
יום נישואים שמח, דרור ואוריין!