לאור ההיענות המדהימה שלכם, קשה לי להאמין שיש עדיין מישהו במרחב הוירטואלי שלא שמע על אובדן רשימת הקשר שלי {אבל מאחר שההגרלה בעוד שלושה ימים, וסל המתנות רק הולך וגדל – אם יש לכם חבר או חברה שעדיין לא נרשם – תעשו לו טובה ותזכירו לו…}
אפשר היה לחשוב שאובדן רשימת הקשר הוא עונש מספיק על פירמוט פזיז מעט, אבל מסתבר שיכול להיות גרוע יותר.
לפני שבועיים הכנתי קובץ של תמונות להדפסה ורציתי להוסיף עליו כמה תמונות של הנסיכה בדיסני, לטובת שני פרוייקטים מתוכננים. חיפשתי את התיקייה המתאימה בתוך תיקיית הטיול שלנו, ואז חשכו עיני – שלוש תיקיות דיסני, ובתוכן מאות צילומים שמתעדים שלושה ימים מופלאים – פשוט לא היו שם!
ניסיתי לחזור לנשום.
עשיתי חיפוש מעמיק על כל תכני המחשב.
עשיתי חיפוש מעמיק לא פחות על הכונן החיצוני.
שלחתי מייל מבועת למאמן.
וכל הזמן מילמלתי לעצמי את המנטרה – "אלו רק תמונות, העיקר שיש לנו את הזיכרונות".
שלושה ימים של מלמולים חוזרים ונשנים (תוך כדי ניסיונות להעביר את הכונן של המחשב הנייד שלי, זה שעליו היו התמונות בעבר, לפני שהועברו מחשב וגם גובו, דרך כל תוכנות השיחזור שאיתרנו ברשת) לא הצליחו לשכנע אותי בזה ש"העיקר שיש לנו את הזיכרונות". בינתיים גם הצלחתי לגלות שאבדו גם התיקיות של חוף מונטריי, האקווריום במונטריי וכל השלטים המופלאים שצילמתי ברחבי דיסנילנד…
אז יצאתי לחפש ברשת מי עושה שיחזורים ומצאתי את טיק טק ברמת גן. האתר שלהם שיכנע אותי ברצינותו ושיחת הטלפון שבה הם ניסו לעזור לי להחליט אם מנסים לשחזר מהמחשב הנייד או מהמחשב המפורמט היתה משכנעת גם היא.
אז לקחתי את הכונן שלי לרמת גן, ובחרתי באופציית הבדיקה המהירה שלוקחת מכסימום שלוש שעות (השיקול שלי היה שאם החדשות יהיו רעות והם יגידו שהם לא יכולים לשחזר את המידע, לפחות אני אוכל לקחת איתי את המחשב בסוף יום הסידורים…). מצא חן בעיני שהם איפשרו לי להתנות את הצלחת השיחזור בזה שהם יאתרו את התמונות שחשוב לי למצוא, ואם לא – זו לא תיחשב הצלחה ואני לא אשלם (חוץ מאשר על הבדיקה).
לשמחתי הם הודיעו לי שיש סיכוי, אבל שהסבירות היא שהם לא יצליחו לזהות את התמונות לפי התאריכים, ואז אני אצטרך להגיע אליהם ולבדוק אצלם במחשב אם התמונות שחשובות לי נמצאות.
זה לקח יומיים של עבודה (יום אחד פחות ממה שהם חזו) והרבה הלך לאיבוד, אבל בכל זאת הם הצליחו להציל לנו איזה מאה תמונות מתוך חמש מאות התמונות האבודות.
כשישבתי עם הטכנאים לעבור על התמונות, אמרתי שמה שעדיין לא ברור לי איך איבדנו את הגיבוי שעשינו על הדיסק החיצוני, אז הם הסבירו לי שעותק אחד זה לא גיבוי. גיבוי זה לפחות שני עותקים מחוץ למחשב שעליו קיים החומר המקורי (ומכאן כותרת הפוסט הזה…).
יצאתי משם עם שני תקליטורי DVD עמוסי תמונות (משהו כמו 8000 תמונות, שאני עדיין צריכה לבדוק כדי לראות אם יש שם עוד משהו שווה שפיספסנו), עם הכונן שלי שהם ארזו באהבה כמו תינוק(ת) 
ועם ההבנה שאובדן מידע וקריסת המידע שעליו לא חייבים להיות סוף העולם.
יש תקווה (והיא עולה לא מעט כסף…)