בעוד שעתיים בדיוק, בשעה 21:00, ייפתח דף המכירה שלנו ואפשר יהיה להתחיל ולרכוש.
בשלושת ימי ההשקה אפשר יהיה לרכוש רק את כל החותמות ביחד – ארבעת הסטים של האותיות + ששת הסטים של המסגרות עם הברכות + שמונת הילדים החמודים + כותרות החגים (גם הגדולות שנפלאות לדפי אלבום, וגם הקטנות שיקשטו כל כרטיס) + ששת חותמות הדואר העגולות + המילים הבודדות. הכל ביחד, בהנחה ענקית ובתוספת צ'ופרים.
מה שיישאר (אם יישאר) יימכר מרגע שההשקה תיגמר, ואז כל חותמת תימכר בנפרד (חוץ ממה שבמהותו מגיע כסט, כמו האותיות…)
ובינתיים, כדי להעביר לכם את השעתיים הקרובות בכיף, הנה מה שהנסייניות שלנו עשו עם החותמות:
שרוני, שאני כל הזמן מתלוננת שהיא לא עושה דפי אלבום, הכינה דף פורים מתוק:
עדיה עשתה מאמץ, למרות שהיא חולה, והשמישה צ'יק צ'ק את חותמות הכתב יד לטובת שלט מתוק לדלת:
קרן פרפרים הכינה המון כרטיסים מקסימים. הנה אחד מהם: 
קרן ממניירות היא אלופת קופיק ידועה, אז היה ברור שהיא תקבל דמות לצביעה. היא הגדילה ועשתה וכרטיס הפסח שלה הוא כרטיס בד מקסים:
זיקוקית זיקקה גם היא כמה כרטיסים מקסימים, כדוגמת זה:
לילך מויטרינה המשיכה בליין הכרטיסים והכינה גם דף פורים:
וסוגרת את הרשימה, רק לבינתיים, נילקי שמתכוננת כבר שבועות לטו בשבט:
אז זה מה שיש לי להראות לכם בינתיים.
בעוד שעתיים כאמור יהפוך דף החותמות שלנו לדף מכירה פעיל, ואז כל זה (ועוד) יוכל להיות שלכם.
להשתמע
לימור
חודש: ינואר 2011
אחחחח…. הרומנטיקה
הזוג המלכותי חגג אתמול חמש שנים להיווסדו, כל אחד בבסיסו הוא, כך שהחגיגות שלהם נדחו לסופ"ש הבא, אבל החלטתי שאין מתאים מלחגוג להם כאן בבלוג עם התמונות המדהימות שצולמו כאן בחנות כשהם באו להראות לכולם כמה כיף לעשות כאן סדנה רומנטית בשניים.
החומרים שנבחרו לככב הסצינה נבחרו על סמך אפקט הרומנטיקה שלהם – תחרות, פרחים ולבבות. גם היצירה המוכנה שצולמנה רומנטית להפליא – דף שקוף ומלא פרחים שבו רואים זוג רומנטי אחר – את אחי וגיסתי.
והנה, התמונות מדברות בעד עצמן:
נכוטן שדנה צלמת מחוננת?
ונכון שגם אנחנו וגם ההורים של הילדה החכמה הזו עשינו עבודה ממש טובה?
מה שאני מאחלת להם אלו עוד המון הזדמנויות לזיכרונות משותפים (ופוטוגניים) ועוד המון דברים טובים שבאים ישר מהלב….
ובלי חותמת אי אפשר, אז מה דעתכם על החותמת החמודה הזו, שגם היא מליין החותמות החדש של מאי-צ'ו וקסם שימושי?
שתהיה לכולנו שבת חמימה.
לימור
ונ.ב. מיוחד לאמא שלי – את לא צריכה לקשור סרט אדום, פשוט כתבתי את כל הפוסט באדום…
איך סנטה עושה את זה?
תמיד סיקרנה אותי השאלה הזו – איך סנטה בעצם מגיע לכל הילדים בזמן?
היתה אפילו שנה שבה עקבתי אחרי הדיווחים באתר של נאס"א, שמסמנים במשך 24 שעות איפה בדיוק נמצא סנטה כרגע…
אז היום עשיתי ניסיון להיות סנטה קלאוס, או אולי סוג של "קסם על גלגלים".
ככה נראה היום שלי:
4:37 יציאה מיובלים
5:58 גני תקווה
6:42 רחובות
7:06 רמת אפעל
7:35 רמת גן
9:00 תל אביב *אבל יש כאן נסיבות מקלות… גם התברברתי (לסנטה בטוח יש GPS משוכלל, בטח מישהו נתן לו כזה מתנה לכריסמס…) וגם הייתי מורעבת, אז עצרתי לארוחת בוקר, וגם התחילה תנועה (ולסנטה יש הרבה יותר נתיבי אוויר ממה שלי היו נתיבי כביש…)*
9:30 רמת השרון
10:03 הוד השרון
10:28 כפר סבא
11:20 פרדסיה
11:35 בית יהושע *והפסקת פטפטת*
12:18 נתניה
14:15 חזרה ליובלים
ובאמצע נכנסו עוד כמה הפסקות שירותים…
המסקנה היא שאני ממש לא סנטה:
* הכובע האדום אולי יתאים לי, אבל על הזקן אני מוותרת
* כולם יודעים שהוא יבוא ומשאירים לו עוגיות וחלב. אני הייתי הפתעה, אז קניתי לי ארוחת בוקר לבד. מצד שני – הוא צריך לרדת בארובה, ועל הקטע הזה אני ממש ממש מוותרת…
* סנטה בודק מי היה ילד טוב ולפי זה הוא מחלק מתנות. אני קודם מחלקת, ואז אני אראה מה הנמענות שלי יעשו עם זה…
* לנהוג מרכבה עם איילים זה כנראה הרבה פחות מעייף מלנהוג פורד מונדיאו…
אז עכשיו מפוזרות דוגמיות של חותמות אצל כל מיני סקרפריות… בואו נראה מה הן יעשו איתן.
הסנונית הראשונה היא שרוני, שחותמות פורים המקסימות סוף סוף גרמו לה להתיישב ולעשות דף אלבום מתמונות שצולמו ב-2008. תראו איזה יופי:
והנה גם תקריב על החותמות עצמן:
ומאחר שמאי-צ'ו, המאיירת המוכשרת שאחראית לחותמות המקסימות האלו, מסתובבת ברשת בשמות שונים, אני מפנה אתכם גם לבלוג שלה, שנכתב תחת השם GOGATSU.
שתהיה לכולם שבת שלום ונחת
לימור
הפייה העייפה
חבילה הגיעה
אז כן, הן כאן.
ולי אין אולקוס למרות שחששתי שדואר ישראל יעשה לי כזה
וזה שבכיתי המון השבוע זה ממש לא נורא, כי אומרים שהבכי מטהר את הנשמה…
ויש חותמות!
ולמי ששאלו – כן, יש אותיות, חמישה פונטים שונים, חמישה גדלים, דפוס וגם כתב.
דוגמה אחת מתוכן תוכלו לראות למעלה.
והנה עוד דוגמית לחותמת:
והנה חבילות ארוזות.
על איזו לרשום את השם שלך?
באווירה פריזאית
תערוכת ה-CHA רצופה בהגרלות עוצרות נשימה. מישהו בר מזל במיוחד (וראיתי כאלו…) עשוי למצוא את עצמו יוצא בידיים מלאות קולקציות חדשות ומכשירים חדשים דנדשים.
העניין הוא שלא ממש ברור לי מי יכול להרשות לעצמו להשתתף בכל ההגרלות האלו – לכל הגרלה יש זמן מדוייק וחייבים להימצא בתוך תחום הביתן או ממש לידו, כי אחרת לא זכאים לקבל את הפרס. רצוי להיות גם בעלי יכולת צווחות מרשימה, מה שהאמריקאים ממש טובים בו. והרי מבחינתי הרעיון הוא להגיע לתערוכה כדי לראות, ללמוד ולרכוש, לא כדי לעבוד בלהשתתף בהגרלות (אני בטוחה שכל מי שהיה בתערוכה ביולי האחרון זוכר גברת אחת שעברה בין כמה ביתנים עיקריים וצרחה ללא הפסקה. כמעט בכל שעה אפשר היה לשמוע אותה צורחת מאיזשהו צד של האולם הענק. לפי הפרצופים שאנשים עשו מסביב אני בטוחה שלא הייתי היחידה קיוותה שהיא לא תזכה בכלום…).
אבל למרות העובדה שבאופן כללי רחקתי מהגרלות, היתה הגרלה אחת שממש קיויתי לזכות בה. בתערוכה ביולי נחשפה קולקציית PARISIAN ANTHOLOGY בעיצוב house of three שזה שילוב של שלוש מעצבות – היידי סוופ, רונה פארר וג'נט הופקינס, ואני התאהבתי…הם הגרילו די הרבה פרסים וזוכה מאושר אחד קיבל את כל הקולקציה.
כמובן שלא זכיתי. מה שכן – קיבלתי עוגייה מקסימה בצורת מגדל אייפל…
מה שמיוחד בדפים של הקולקציה הוא שההדפסים שלהם יחסית בהירים ועל צד אחד שלהם יש אמבוסינג שקוף, ואז אפשר עם דיו דיסטרס להגיע לדפים ייחודיים עם אפקטים ייחודיים.
הנה דוגמאות מהרשת לדברים שנעשו עם הדפים מהקולקצייה:
מהבלוג של רונה:
מהבלוג של ג'נט הופקינס:
וגם מהבלוג הזה:
מבינים למה אהבתי את הקולקצייה?
ביום שישי נסעתי לנתב"ג לאסוף את המשלוח שהתעכב בדרך, ואת השבת כבר ביליתי מלטפת דפים וחותמות.
רוצים גם?
תקפצו לחנות…
תוכלו לבחור מהדפים (לחיצה על התמונה תעביר אתכם לאתר):
או להתפנק עם החותמות:
תמונות משפחתיות והזמנה לסדנאות ספונטנית
אני מצטלמת ממש גרועה.
אני מרגישה תמיד מודעת מדי לעצמי, נבוכה, ואפילו סובלת.
ועל התוצאות אין בכלל מה לדבר – אני כמעט אף פעם לא מרוצה מהתוצאות.
לפני כמה חודשים, כשעשינו צילומי פורטרט בחנות שלי, ארנולד הצלם הסתובב כאן איזה שמונה שעות לפני שבכלל הסכמתי לחשוב על להצטלם. מצד שני, כשכבר התיישבתי להצטלם, והאיש שלי הצטרף אלי, יצאה לנו תמונה חמודה להפליא…
כשהתחלנו להתארגן לצילומי התדמית של החנות, היה ברור לי שאחת הסצנות שאני רוצה להציג היא סצינה משפחתית. השאלה של מי יצטלם היתה ברורה, לאור חוסר הנעימות שלי בגיוס דוגמנים, לא היה ספק שאת הסצינה הזו אנחנו נדגמן בעצמנו. כנראה שלא לעצור ולחשוב יותר מדי על העניין עושה לי טוב…
ומה זה בעצם סדנאות ספונטניות?
כשאתם קמים בשבת בבוקר ולא בטוחים מה אתם רוצים לעשות (בייחוד אם בחוץ יורד גשם…), אני מציעה לכם בילוי משפחתי ואחר.
בואו ל"קסם שימושי" (רק תוודאו קודם בטלפון שלא היתה איזו רעידת אדמה שגרמה לנו לא לפתוח… בכל 212 השבתות שהיו עד עכשיו פתחנו תמיד) ואנחנו נצלם אתכם, ואחרי שתבחרו את התמונות שאתם אוהבים גם נדפיס לכם אותן.
ואז נשאר לבחור מה עושים – מיני אלבום שכל אחד תורם לו דף? סדרה של קנווסים מעוצבים, אחד לכל בן משפחה? או אולי קנווס משותף עם תמונה משפחתית? או שרשרת דגלונים סקראפית ומשמחת?
הכל כאן – החומרים והידע, הקפה והסדנה המצויידת להפליא. (ואפילו אינטרנט אלחוטי, אם יש בקרבכם מישהו כמו הפרופסור הפרטי שלי, שמתעקש להביא את המחשב הנייד לכל מקום) כל מה שאתם צריכים זה לבוא ולהגיד – אנחנו רוצים!
וכמובן – זה לא צריך להיות בשבת. אנחנו כאן כל השבוע (חוץ מבימי ראשון). בא לכם יום של כיף באמצע השגרה? דברו איתנו!
והנה קצת תמונות, גם של המסביב, שעבורו נבחרו הפעם צבעים יותר גבריים, כדי שתראו איך זה יכול להיראות (אתם בטח תיראו עוד יותר יפים…):
יום הולדת שמח יקרים שלי
מכירים את בסצנה הזו בסרטים, שבלילה לפני כריסטמס ההורים יושבים ושוברים את הראש על הרכבות וארגונים כדי שכל המתנות יחכו כמו שצריך מתחת לעץ כשהילדים מתעוררים?
ככה נראה היה ליל חמישי אצלנו בבית.
אומנם עברו כבר כמה ימים מכריסטמס, אבל יום ההולדת של הנסיכה הצדיק לילה לבן של הרכבת רהיטים, כדי שהיא תתעורר בבוקר לפינת עבודה חדשה ומאורגנת בחדר שלה.
הרהיטים – מאיקאה.
התכנון (והקנייה, וההעמסה של האוטו – ויש לציין ששידת המגרות שוקלת 28 ק"ג!)- פייה שימושית, AKA אמא.
פענוח שרטוטים, הברגת ברגים והעמדת כל העניין – המאמן, AKA אבא.
ובבקר היתה לנו ילדה עם עיניים ענקיות, שטענה שזה יום ההולדת הכי טוב שהיה לה.
בתמונות: 
ובדו-שיח:
נסיכה: "קישטת לי את הקופסאות"
פייה שימושית: "נכוןו"
נסיכה: "אלו מדבקות מתגרדות"
פייה שימושית: "נכון. זה היה קשה"
נסיכה: "עשית עבודה מצויינת".
נכון שאני מגדלת craft critique אמיתית?
הנסיכה נולדה ביום האחרון של שנת 2001, והיתה מתנת יום הולדת מצויינת לאבא שלה שחגג למחרת יום הולדת.
גם היום הוא חוגג יום הולדת, האיש שלי, שסובל את כל השגעונות שלי (גם כשהם כוללים הרכבת רהיטים באמצע הלילה) ושבאופן כללי וגם פרטי לא יכולתי למצוא לי חצי שני שיהיה יותר מושלם עבורי ממה שהוא באמת.
אז לאיש הזה שלי, שמתכנן להפוך את השנה הקרובה, שנפתחת היום, לשנה יוצאת דופן, אני מאחלת שכל חלומותיו יתגשמו ושכל התוכניות שלו יבואו לידי מימוש והגשמה במהלך השנה הזו, שתהיה בלי ספק מיוחדת במינה.
ולכבוד אהובי החוגגים, הנה עוד תמונה, מהידיים המופלאות של דנה ישראלי:
ולכולכם –
שתהיה לנו שנה מלאה בשמחות!
לימור