אזהרת בכי – אם יש לכם נטייה כזו, תיזהרו מהסרטון.
נסעתי לכרמיאל למלא טופס חקירה על דבר דואר רשום שלא הגיע (כששאלתי את הפקיד בטלפון אם דואר ישראל עדיין לא גילה את האינטרנט, התשובה שקיבלתי היתה "לא עד הסוף"). ברדיו "המילה האחרונה" עם אברי גלעד וג'קי לוי.
הם משמיעים את "להיות או לא לחיות" ששר דניאל עמית. אחרי השיר, וכשהצמרמורת עדיין לא עברה לי, אמרו שלאמא שלו, שדוחפת ונלחמת ומקדמת אותו באופן מעורר הערצה, קוראים עמליה. מכיוון שעמליה זה שם לא כל כך נפוץ, מייד נזכרתי בפוסט הזה של עדיה והצטמררתי עוד קצת.
אז הנה הסרטון (ושוב, עם אזהרת בכי ממשית). משום מה ישראבלוג לא נותן לי לשתול אותו כאן, אז הנה הקישור אליו:
http://youtubemyway.net/download.php?vq=e1Rc-4-H_MI
ולטובת מי שידלג על הסרטון, או שפשוט רוצה להתעמק עוד קצת במילים המדוייקות והכואבות האלו, שנכתבו ע"י רוני פילו ויהלי מורן זליקוביץ':
כשכולם צוחקים, אני צועקוכשהם צועקים, אני בכלל שותקהם מדברים, עוצם ת'עינייםמדבר עם עצמי, בשפה משלימוציא החוצה רק מילה או שתיים…התשמע קולי?כי גם השתיקה שלי חזקהוגם המילה שלי עדיין יפההייתי רוצה לחיות בעולםשיקבלו אותי,כמו את כולםבתוך כל הבדידות ת'עצב מסנןפשוט לוקח ת'גיטרה ומתחיל לנגןאני גמד, אני ענקומנגינה בלי תואני אוהב, אוהב חזקאת זה אצעק עד שיכאברוצה לכבוש את הפסגהאבל האם היא רחוקה?כי גם השתיקה שלי חזקהוגם המילה שלי עדיין יפההייתי רוצה לחיות בעולםשיקבלו אותי, כמו את כולםבמסיבה הבלונים פורחים במיליוני צבעיםורק אני שחור לבן נובל בצדיושב בחדר לבדי, אני חבר של הקירותמתוך אלף שאלות נשאר להיות או לא לחיותכי גם השתיקה שלי חזקהוגם המילה שלי עדיין יפההייתי רוצה לחיות בעולםשיקבלו אותיכי גם השתיקה שלי חזקהוגם המילה שלי עדיין יפההייתי רוצה לחיות בעולםשיקבלו אוטי-סט, כמו את כולם
יש ביו-טיוב גם ביצוע מצמרר לגמרי של דניאל לשיר "הכניסיני תחת כנפך", אבל אני מוכיחה איפוק.
יום מצויין