תגידו, רק לי נדמה שישראבלוג לא ממש מעדכנים על פוסטים חדשים?
או שסתם נעלמו לי כל המגיבים???
בכל מקרה, אני בעיצומן של ההכנות, לחודש אפריל באופן כללי ול Garden Boutique Fair באופן מיוחד.
למי שעדיין לא שמע או הפנים את העניין – 
אז על ההפתעות של אפריל אכתוב מחר, כשהוא באמת יתחיל, ובינתיים, לאוצרות שנשלפים כאן בכל יום מהארגזים.
אבל קודם – אתנחתא קומית:
הזיכרון שלי לא משהו, אז אני לא זוכרת על איפה זה מסופר, אולי על מעבר הגבול בין שתי הגרמניות, אבל הבדיחה הולכת ככה – בכל יום השומר רואה מישהו שעובר את הגבול עם מריצה מלאה קש. הוא בודק ביסודיות אבל לא מוצא כלום בתוך הקש, ונותן לו לעבור. אבל העניין לא מניח לו…
אחרי כמה חודשים השומר עוצר את האיש ואומר לו – "היום זה יום העבודה האחרון שלי כאן, אז אני כבר לא יכול להזיק לך, אבל העניין הזה ממש הורג אותי. ברור לי שאתה מבריח משהו, אבל אין לי מושג מה".
המבריח צוחק ועונה: "מריצות".
ועכשיו ברצינות. מי שנכנס בימים אלו לחנות בטוח שהתחלתי למכור ארגזים…
הכל כאן ארגזים – לפני פירוק, אחרי פירוק, ארגזים ריקים שמתחילים להתמלא וארגזים מלאים שקיות אריזה מנוקדות שמחכות להתמלא על ידי הקניות שלכם בסוף השבוע הבא. המון המון ארגזים…
והנה גם קולאז'ים של חלק מהטוב שנמצא בתוכם, ובחיי – זה רק מדגם:
אני חוזרת לפרוק ארגזים.
שיהיה לכם ערב נעים
וניפגש כאן מחר.
אביב שמח!
לימור