הייתי בת 17 כשדיאנה הפכה לנסיכה מויילס, בחתונה רומנטית ומלכותית שאחרי כל פרט ממנה עקבתי בעיניים כלות. 17 זה בדיוק הגיל המתאים להעריץ גננת שמצליחה לכבוש את ליבו של רווק כל כך מבוקש.
17 זה בדיוק הגיל המתאים להעריץ כל פרט לבן, מנצנץ, רומנטי ומלכותי.
אחר כך הגיעה ההתפכחות.
הסתבר שהנסיך הוא די צנונית.
הסתבר שלהיות נסיכה זה לא כל כך רומנטי וזוהר ומנצנץ בחיי היום יום.
הסתבר שעדיף לאחוז במציאות המקומית שלי, שאולי היא לא כל כך בלינגית אבל יש לה בהחלט רגעים נסיכותיים…
שלושים שנים מאוחר יותר.
עוד חתונה מלכותית.
עושה רושם שהנסיך פחות צנונית.
עושה רושם שהכלה היא פחות פרח חממה.
עושה רושם שגם בגיל 47 קצת אבק של נצנצים, רומנטיקה וכתר מלכותי מתחת להינומה עושים לי את זה. קצת.
אז אני קופצת מדי פעם לערוץ היוטיוב של בית המלוכה.
מתעצבנת מהשידור המקוטע (טוב, זה קופץ ממצלמה למצלמה ויש מאות כאלו (ומתפעלת מרמת הקלוז אפים על הפנים של קייט.
תוהה מי היה בסוף המעצב של השלמה הכי סודית בעולם (ומודה שהצליח לו…)
משתעשת למראה הכובעים המוגזמים (נדמה שמי שאירגן לקמילה את האבוב שמונח על ראשה עדיין אוהד בסתר ליבו את דיאנה…) ומנסה לשים בצד את הציניות כדי ליהנות מהעניין כמו שצריך.
וגם יוצרת, טיפונת.
בפורום עיצוב אלבומים העלו אתגר זריז. אני גיליתי אותו אתמול, אז מבחינתי הוא היה ממש זריז…
זה האתגר:
כרטיס ברכה לחתונה (כלשהי, לא בהכרח לחתונה המלכותית, אלא אם אתן מוזמנות אליה, כמובן)שכולל ארבעה דברים, לפי המסורת האמריקאית (ערבבתי פה כמה לאומים):something old – משהו ישן: חומרים ישנים ששוכבים אצלכן שנים או תמונות וינטג'יות something new – משהו חדש: טכניקה חדשה, חומרים/ ציוד חדשיםsomething borrowed – משהו שלא אתן קניתן או עשיתן, אלא משהו שקיבלתן (למשל בהחלפה)something blue – טוב, זה קל: משהו כחול. הכרטיס יכול להיות בכל גודל, צורה, טכניקה וצבע, העיקר שיכלול את ארבעת האלמנטים הנ"ל, וכמובן, שיהיה ברור שזה כרטיס לחתונה (אם על ידי כותרת או תמונה או מקום לצ'ק).
החלטתי להכין כרטיס שהוא תגית בתוך מארז שעשוי מגליל נייר טואלט.
קודם ההסברים, ואז התמונות –
משהו ישן – השתמשתי במדבקה של שני ילדים, שהיא גם בסגנון וינטג'י משהו וגם מונחת אצלי במגרת המדבקות כבר המון זמן (ביום יום היא הרגישה לי קיטשית מדי, אבל החתונה הזו בהחלט מביאה בכנפייה מוזה קיטשית משהו..). גם הלטרסט שאיתו כתבתי "מזל טוב" הוא היסטורי ממש. אפשר לראות את הסדקים שנוצרו בו, והשארתי אותם בכוונה.
משהו חדש – קודם כל אף פעם לא יצרתי בעזרת גליל של נייר טואלט, וחוץ מזה השתמשתי בנייר מסדרת "אהבה כתומה" שעיצבה צרויה.
משהו מושאל – כאן איפשרתי לעצמי פרשנות חופשית קצת לגבי המושג… את התגית יצרתי מהאריזה של המדבקות של "מסטיקים". זה בהחלט משהו שקיבלתי, נכון?
משהו כחול – כמו שנכתב בהסבר של עלמה 7 – זה קל…
ככה נראה הכרטיס השלם עם המארז:
זה המארז:
וזו התגית:
בסיכומו של דבר, אני חושבת שבלי קשר לגיל – חתונות פשוט עושות לי את זה!
שתהיה שבת שלווה
(ומה זה הגשם הזה???)
לימור
חודש: אפריל 2011
שיהיה נעים, שיהיה טעים
והעיקר:
אנחנו נתגלגל מחר בבוקר לכיוון מצפה רמון, מתוך כוונה לקיים הבטחה ישנה לנסיכה ולקחת אותה למדבר לראות שמיים מלאים כוכבים.
החנות תהיה סגורה בימים שני-רביעי, ותחזור לפעול ביום חמישי, כשנחזור רעננים.
חג שמח!
לימור
הוד קשישותי
אני אוהבת ימי הולדת.
מאוד.
של אחרים, כי אני אוהבת לפנק,
ושלי
כי זה היום המיוחד שלי
(או השבוע, אם אני מוצאת דרכים למתוח את החגיגות…)
היום יום הולדת והשמחה רבה.
לפני יומיים זה לא נראה בדיוק ככה.
האמת היא שבסוף השבוע הקודם הייתי דווקא בהיי רציני.
היה היריד המופלא אצל נתנאלה שהיה הפנינג אחד גדול.
והמון חברות שבאו לחבק ולהתלהב.
והמון אנשים שלא הכרתי קודם או שהכרתי רק וירטואלית ושהיה נחמד להכיר אישית.
ואמא שלי שהתעקשה להגיע בתחבורה ציבורית והיתה עזרה עצומה וגם קנתה לי חולצה מקסימה בעיצוב איילת רובין.
והמאמן והנסיכה שהיו איתי והיו חלק מהכיף.
וריבי שהגיעה כדי לחבק ופתחה את חגיגות יום ההולדת עם מתנה מקסימה.
והיה היי.
ואז הגיעה החתונה המקסימה של לוטם וחן וגם שם הייתי בהיי.
שמלת המיני המדליקה שלי שלוותה בגרביונים מדוגמים (אני חושבת שבפעם הראשונה בחיי) ובנעליים חדשות.
החתן והכלה המקסימים:
הריקודים והמשפחה שלי מסביב והאושר באוויר.
היי.
ואז ביום רביעי הגיע הדיכאון.
קטן כזה.
אני לא יודעת להיות דיכאונית בגדול…
אבל כל מיני דברים קטנים שהצטברו וכל מיני תוכניות שלא התרוממו ואיכס כזה שלא מתאים לי בכלל, ובטח לא לכבוד יום ההולדת.
אז החלטתי שלא מקובל עלי ושאני דוחפת את האיכס הצדה, ונהנית מהיום שלי.
הבוקר התחיל עם עמוד הפייסבוק המהמם שלי ועם עשרות האיחולים המקסימים שחיכו לי (ועוד המון שנוספו במהלך היום).
הוא המשיך בארוחת בוקר מפנקת מול הנוף הכי מקסים בעולם. כתיתא היא מסעדה חדשה בבית הבד באבטליון. הייתי טובה ולקחתי איתי מצלמה, אבל שכחתי לוודא שכרטיס הזיכרון נמצא בתוכה, אז לתמונות המאוד מדגמיות אחראי הסלולרי של המאמן (ואני הבטחתי לעצמי לחזור לשם עם מצלמה מתפקדת. ארוחת הבוקר השווה בהחלט מצדיקה ביקור חוזר):
באמצע ארוחת הבוקר נחתה על השולחן קופסה קטנה שהבהירה שהרמז המאוד ברור ששלחתי ("תלך לדוכן של אלונה ותבחר לי שרשרת") לא הלך לאיבוד על האיש שלי…
הוא גם צילם:
ומאחר שהשרשת לא מספיק בולטת בתמונה הזו, והתמונה השנייה שהוא צילם נהרסה, אז הנה חיתוך של התמונה כדי שתוכלו להתפעל יחד איתי:
המשך היום עבר עלי בבטלה מופלאה.
נמנום וקריאה וצפייה בטלוויזיה ותגובות בפייסבוק.
וזהו.
עד שבערב הנסיכה שאלה אם אנחנו לא מתכננים לעשות משהו לכבוד יום ההולדת…
אז היינו ספונטניים ויצאנו לארט דה קוקו בכרמיאל.
היה מתוק.
מאוד מתוק.
ככה צריך לחגוג יום הולדת.
תודה לכל המאחלים והמאחלות.
שימחתם אותי מאוד!
לימור
הקשישה בשנה
חתן וכלה
לפני עשרים וארבע שעות זה קרה.
הוא כיסה את הפנים שלה בהינומה, לא לפני שהוא נישק אותה באהבה על המצח (אף פעם לא התחלתי לדמוע כל כך מוקדם בחתונה) ויחד הם טיפסו את חמשת המדרגות שחיכו להם וצעדו אל מתחת לחופה, שם חיכו להם ההורים של שניהם.
הם חייכו חיוכים ענקיים שהראו לנו בדיוק כמה הם מאושרים להיות שם, ואחרי כל החלקים החשובים – היין והברכות (הנסיכה טענה שהרב חופר) והכתובה והטבעת והכוס (שהחתן קפץ עליה בהתלהבות) – הם ירדו שוב במדרגות בתור בעל ואישה.
מזל טוב לוטם וחן!
בדרך כלל אני מנסה לשלב משהו מההזמנה בתוך הברכה, אבל הפעם החלטתי להכין להם משהו אחר.
זו ההזמנה שהם שלחו:
וזו המתנה (כנראה היחידהשהם קיבלו) שהם קיבלו מאיתנו (לא לדאוג, ליוותה אותה גם מעטפה, כראוי וכנהוג):
זה קנווס בגודל 40*40. הנייר שמודבק ברקע שלו הוא נייר משי מדוגם שקניתי לפני די הרבה שנים בקנדה וסוף סוף מצאתי מה לעשות איתו. בנוסף השתמשתי במפית נייר (דוילי), ראב אונים, ניירות צבעוניים (ירוקים) וצבעים אקריליים.
בשביל להגיע לצלליות בגודל המתאים פשוט צילמתי את ההזמנה בהגדלה עצומה. האיכות לא היתה ממש חשובה מבחינתי, אז העובדה שהצילום יצא מאוד מפוקסל לא ממש שינתה. השתמשתי בצילום כדי לגזור את הצלליות מקארדסטוק שחור. כל העסק מודבק בהרבה הרבה מוד פודג'…
והנה עוד קצת צילומים –
מזל טוב!
גאווה של אמא
למרות שבילינו ארבעה שבועות יחד בטיול הגדול, כשהם נפרדו ממני בטורונטו היה ברור שכשאגיע עשרה ימים אחרי זה לארץ אביא מתנה לנסיכה. איך אפשר שלא?
האמת היא שחשבתי שאני יודעת מה אני מתכננת לקנות לה. כשבילינו עם מיכל ומשפחתה, שתי הנסיכות השתעשעו ומאוד נהנו עם ערכת עיצוב האופנה הזו:
אבל כשהגעתי למדף המתאים ב"מייקלס", הסתבר שיש עוד שתי ערכות דומות והתחלטי להתלבט קשות.
אולי לקנות את זו:
או את זו?
בכל ערכה יש שבלונות, ניירות יפים שמשמשים כבדים, הרבה אביזרי קישוט וכמו שאפשר לראות בתמונות – קולבים קטנטנים וחמודים שעליהם אפשר להציג את היצירות (עכשיו כשאני כותבת את זה עולה בדעתי שאני צריכה לשדוד מהצאצאית כמה קולבים שישתלבו יופי בדפי אלבום…).
כשעמדתי מול המדף ב"מייקלס" הערכה השלישית ניצחה בסוף, בגלל שהשבלונות בה היו הרבה יותר מגוונות וחשבתי שלהכין כל הזמן רק שמלות מפוארות יכול לשעמם קצת…
הנסיכה התלהבה כראוי מהמתנה, וכשראיתי שהיא באמת עושה איתה המון הצעתי לה מחברת סקיצות שבתוכה תוכל להדביק את העיצובים שלה (זה לא סתם שהיא בחרה להתחפש למעצבת אופנה בפורים האחרון…).
לאור ההתלהבות היא קיבלה בהמשך גם את ערכת ה fantasy וכעת העיצובים שלה משלבים בין שני העולמות…
אז הנה, באישורה, דוגמאות מתוך מחברת הסקיצות שלה:
נכון סיבה לגאווה?
הערכות האלו, כמו כל ספרי היצירה של KLUTZ, פשוט נפלאות. ומה שיפה הוא שלמרות שהספרים באנגלית, ההוראות גרפיות מספיק כדי שזו לא תהיה בעיה.
שלושת ספרי העיצוב, יחד עם הרבה מספרי KLUTZ והרבה הרבה יותר, יגיעו איתי לגרדן בוטיק. מחיר ספר עיצוב שכזה – 130 ש"ח.
השבוע לקוחה שהיתה בחנות ראתה את הנסיכה עובדת ואמרה שהתפוח נפל לא רחוק מהעץ. האמת היא שהתפוח עולה על העץ בהרבה…
היא ראתה איתי שלושה או ארבעה מסרטוני ה SHE ART, והתיישבה לעבוד.
זו התוצאה:
נכון תפוח מוצלח?
ועוד עניין קטן –
כל תפוח צומח על עץ, לכל עץ יש גם שורשים, ואלו שלי (AKA אמא שלי) ישמחו לבקר ביריד. לפיכך, אם מי מקוראי מתכוון להגיע ליריד מחיפה, ויש לו מקום ברכב, זה יעזור לנו מאוד. אפשר ליצור איתי קשר 054-4626765.
בחיי שתכננתי פוסט שוויץ מושקע
אבל בגלל ששוב הייתי צריכה לעצב קופסה מתפוצצת בבוקר אחד שכחתי לצלם את ההוכחות כמה שהתפוח מוכשרת, אז זה יצטרך לחכות (ואיך שהימים שלי נראים זה בטח יחכה עד אחרי הסופ"ש).
אבל בגלל שיש עידכון מנהלתי, ואי אפשר רק מינהלות, אז אחריו תמונות…
קודם מינהלה – מי שרוצה להזמין מהאתר ושאני אביא לה לגרדן בוטיק – שתעשה זאת בבקשה לא יאוחר מיום חמישי בשעה 21:00, אחרת אין סיכוי (ואני לא חוזרת צפונה בשישי בערב…)
ועכשיו לתמונות של המדבקות המקסימות של DJECO. הן כבר באתר אבל אינן חלק ממה שאני מציגה ביריד, אז אם התאהבתם כמוני – תזמינו מהאתר…
ועוד שלושה ימים של עבודה קשה לפני שהוא יגיע…
כבר אישרתם השתתפות?
כבר סיפרתם לחברים שלכם שכדאי להם?
הנה אני מספרת לכם…
ערב נעים
לימור
אפריל שמח
{נכון שהבטחתי פוסט כבר אתמול, אבל זה לא הסתדר, אז אני מתנצלת… וחוץ מזה – אם ישראבלוג לא ישלח לכם עידכון, אז ממה זה ישנה מתי כתבתי ופירסמתי?}
כשהייתי בת עשרה (די מזמן) הייתי מתעוררת בבוקר יום ההולדת שלי, שחל בדיוק באמצע אפריל, ויוצאת לשיטוט בשכונה לבדוק אם במקרה פרחו החרציות לכבוד יום ההולדת שלי. זה לא היה מובן מאליו, כי אמצע אפריל היה פחות או יותר הזמן בו פרחו החרציות על הכרמל, וחרצית פתוחה היתה בבירור סימן ליומולדת מוצלח…
היום, עם שינויי מזג האוויר וההתחממות הגלובלית, החרציות צצות בכל מקום כבר בפברואר, והשנה בכלל בשפע מיוחד, ומזכירות לי במשך חודשיים תמימים שהנה הנה מגיע יום ההולדת שלי…
חשבתי לכתוב שאני עומדת לחגוג עשרים ושניים אביבים ועוד קצת, אבל אם תציצו ימינה תראו שישראבלוג מסגיר את גילי, וחוץ מזה – אני גאה בשנים שלי, בדיוק כמו שאני גאה בכל השערות הלבנות שהספר החביב שלי מנסה להחביא בכל פעם שאני עושה גוונים… אז לכבוד ארבעים ושבעת אביבי, אני מכריזה על מבצע אפריל בחנות –
כל קנייה שתתבצע באתר במהלך חודש אפריל תזכה להנחה של 10% (קוד קופון "יום הולדת שמח") ובנוסף, ביומולדת כמו ביומולדת – בכל קנייה תקבלו גם שקית הפתעות. בקניות בחנות הפיזית תינתן אותה הנחה, על מוצרי סקראפ בלבד.
מי שרוצה לעשות הזמנה ולקבל אותה במסירה אישית ב Garden Boutique Fair יותר ממוזמן. זיכרו שליריד אני מגיעה עם מוצרי חנות המתנות שלי ולא עם מוצרי סקראפ, כך שרק מי שיזמין מראש יוכל ליהנות מההצעה.
ועוד בעניין היריד –
ביריד תתקיים הגרלה שהזוכה בה יזכה בסט המדהים הזה, ששופץ על ידי דנה האחת והיחידה:
הסט מקסים וברור שכל אחד ישמח לקחת אותו הביתה (ולא, מאי היפה לא כלולה בעסקה…) אבל החלק היותר חשוב הוא שכל ההכנסות ממכירת כרטיסי ההגרלה (כרטיס עולה 20 שקלים, וכמובן שאפשר ורצוי לתרום יותר) יתרמו לחנן עידן בן החמש שעבר כמה ניתוחים לכריתת גידול צמוד לגזע המוח וכעת הדבר היחיד שיכול לעזור לו הוא טיפול חודשי תרופתי שאינו בסל הבריאות ועולה 19,000 ש"ח לחודש. עידן ממתין מזה כשלושה חודשים לקבלת התרופה, אך אין מימון לרכישתה!
גם אם אינכם מגיעים ליריד, אתם יכולים לרכוש כרטיסי הגרלה כאן.
שתמיד נוכל לתרום.
שתמיד נהיה בצד התורם.
שלא יהיה צורך.
שבת שלום
לימור