לפני עשרים וארבע שעות זה קרה.
הוא כיסה את הפנים שלה בהינומה, לא לפני שהוא נישק אותה באהבה על המצח (אף פעם לא התחלתי לדמוע כל כך מוקדם בחתונה) ויחד הם טיפסו את חמשת המדרגות שחיכו להם וצעדו אל מתחת לחופה, שם חיכו להם ההורים של שניהם.
הם חייכו חיוכים ענקיים שהראו לנו בדיוק כמה הם מאושרים להיות שם, ואחרי כל החלקים החשובים – היין והברכות (הנסיכה טענה שהרב חופר) והכתובה והטבעת והכוס (שהחתן קפץ עליה בהתלהבות) – הם ירדו שוב במדרגות בתור בעל ואישה.
מזל טוב לוטם וחן!
בדרך כלל אני מנסה לשלב משהו מההזמנה בתוך הברכה, אבל הפעם החלטתי להכין להם משהו אחר.
זו ההזמנה שהם שלחו:
וזו המתנה (כנראה היחידהשהם קיבלו) שהם קיבלו מאיתנו (לא לדאוג, ליוותה אותה גם מעטפה, כראוי וכנהוג):
זה קנווס בגודל 40*40. הנייר שמודבק ברקע שלו הוא נייר משי מדוגם שקניתי לפני די הרבה שנים בקנדה וסוף סוף מצאתי מה לעשות איתו. בנוסף השתמשתי במפית נייר (דוילי), ראב אונים, ניירות צבעוניים (ירוקים) וצבעים אקריליים.
בשביל להגיע לצלליות בגודל המתאים פשוט צילמתי את ההזמנה בהגדלה עצומה. האיכות לא היתה ממש חשובה מבחינתי, אז העובדה שהצילום יצא מאוד מפוקסל לא ממש שינתה. השתמשתי בצילום כדי לגזור את הצלליות מקארדסטוק שחור. כל העסק מודבק בהרבה הרבה מוד פודג'…
והנה עוד קצת צילומים –
מזל טוב!