בקיץ 1989 יצאנו לטיול ה(כמעט) הכי גדול שלנו. 25 ימים, רובם בסקנדינביה, במין סנדוויץ שתחילתו וסופו בגרמניה.
שני אלבומים עם ניילון נצמד היו התוצר של טיול עם מצלמה קטנה וכמה סלילי פילם. נושא התמונות בטיול הזה היה די כאוב. כבר אז הייתי אני זו שהסתובבה עם המצלמה שלנו (אנחנו – AKA המאמן ואנוכי), כך שמבין שנינו אני הייתי הצלמת. יתר הפמליה שלנו כללה את ההורים, האח והגיסה של המאמן, וגולת הכותרת – גם מבחינת האטרקציה לצילום – האחייניות הקסומות של המאמן, שהיו אז בנות שנתיים וארבע. אפשר כבר להבין בכמה תמונות אני מופיעה, נכון?
היום אני כבר יודעת שאם אני רוצה שיצלמו אותי (כדי שאני אוכל לשנוא את התמונות אחר כך….) אני צריכה להגיד. אז זה הסתכם באפיזודה שטופת דמעות בפארק הפסלים המדהים של הפסל ויגלנד בנורבגיה. מוזר להיזכר בזה אחרי כל כך הרבה זמן.
ולמה אני צועדת ככה במשעולי הזיכרונות?
כי הבוקר, שהבנתי שמדגדג לי בידיים לעצב דף, הלכתי לחפש תמונות באלבומי הטיול ההוא.
היה נחמד לגלות שכבר אז היה לי קצת סקראפ בנשמה ושילבתי דפים מברושורים בין התמונות (ואפילו צילמתי שלטי דרך עם מפות), אבל היה מדכא לראות כמה מעט תמונות מוצלחות יש בין דפי האלבום. הוא מוצלח בתור מזכרת בשבילנו, שהיינו שם (למרות שגם אנחנו צפויים לתהות לגבי חלק מהתמונות, שהיום כבר לא נדע להגיד בדיוק איפה צולמו, כי אז ממש לא כתבנו כלום), אבל מי שלא היה שם איתנו – ישתעמם.
אז לא הרגשתי נקיפות מצפון לשלוף שלוש תמונות מהאלבום ולהשתמש בהן.
את הדחף ליצור משהו התניעו שני דברים – הסקיצה המקסימה שנילקי יצרה בשביל קומונת הבית הפתוח לעיצובים בנייר והקיט המקסים של crate paper שפירגנתי לי אצל נתנאלה ביום חמישי.
שלא כדרכי הייתי די נאמנה לסקיצה, אבל כפיצוי יצרתי מייד בן זוג לדף, ושם כבר התרחקתי ממנה.
זו הסקיצה:
וזו הפרשנות שלי עליה:
לשם שינוי הייתי טובה וכתבתי לי בדיוק במה השתמשתי:
דף קארדסטוק לבן כבסיס (שמשום מה בצילום נראה תכלת)
דף קארדסטוק כתום פשוט למאטינג
הדפים: sweet, books ו-fabric מהקיט Emma's shoppe של crate papae
מדבקות וחיתוכי נייר מאותו קיט
חותמות fountain של חברת אמריקן קראפטס
דיו ורסה פיין וינטג' ספיה
דיו דיסטרס וינטג' פוטו
הדף השני אמור בעצם להיות הדף הראשון (הימני) כשמדפדפים באלבום, ולכן בו נוספו האותיות של "תוצרת הארץ" ונתנו כותרת. חוץ מזה השתמשתי באותם חומרים:
בדרך כלל אני לא משתמשת בסקיצות, אבל היה נחמד להיזכר שלא תמיד חייבים להמציא את הגלגל. עבודה עם סקיצה, קיט שלם של חומרים וסט יחיד של חותמות בהחלט מהווה סוג של ניקוי ראש.
תודה נילקי!
ומה מתחבא אצלכם באלבומים הישנים???