האיש שלי נסע לשבועיים לארצות הברית ולקח איתו את המרץ שלי…
כמובן שבתמורה הוא השאיר לי נסיכה מתגעגעת וכל מיני משימות שבשגרה נופלות עליו (ובעיקר עניין ההשכמה המיותרת הזו בבוקר, והכנת האוכל לבי"ס…).
לפיכך, רוב המרץ שכן מצאתי הלך על משימות מייגעות של מילוי מדיח, כביסה, קניות וכו' (וכן, אני יודעת שאלו צרות של עשירים, ובטח יש הרבה מקוראי הבלוג שבכלל לא מבינים על מה אני מקטרת, אבל כשהוא רחוק הכל נראה לי יותר כבד ומסובך).
ועכשיו, נשים את הקיטורים בצד כדי שתוכלו לראות את מה שכן יצא לי לעשות.
קודם כל, לכבוד העובדה שהוא חוזר מחר, תפרתי ציפיות לכריות בסלון, מבדים שקניתי לפני חודש באיקאה. הם בדים יחסית עבים, שממש מתאימים לציפיות heavy duty כאלו:
הבדים האלו באמת מקסימים ועושים את רוב העבודה בזכות עצמם (ותודה לשרוני שעזרה לי לבחור וגם התעקשה שנמדוד שוב כשהמשקל של איקאה זייף וטען שחתכנו 20 ס"מ יותר ממה שבאמת חתכנו…).
ועוד בענייני איקאה –
השבוע בילינו שם כמה שעות בהרכב תלת דורי, לאור העובדה שהנסיכה הסבירה לנו שצריך לעצב לה מחדש את החדר, בהיותו ילדותי מדי.
אחרי שהסברנו לה שהשאיפה שלה לחדר מדוגם שבו השולחן מתאים לארון שמתאים למיטה… היא קצת שאפתנית מדי, התפשרנו על שדרוגים למה שכבר יש.
מכאן נובע היום באיקאה, שנועד לפתוח את עונת השידרוגים.
לאור מה שכבר יש בחדר, היא בחרה ללכת על גווני לבן-אדום, עם תוספות בכחול, שחור ועץ.
קנינו שטיח, קופסאות איחסון, מדבקות לקיר ווילון שצריך לעבור התאמות. בדרך הביתה עצרנו לרגע ב"קיקה", הזדעזנו מהקיטש, מהמחירים והעומס בעיניים וקנינו שני אהילים שכאילו עוצבו במיוחד בשביל החדר הנרקם לה.
בינתיים הכנתי לה שלושה קנווסים לחדר. הלכתי על העניין האדום וצבעתי אותם בגווני אדום שונים. אח"כ הדבקתי בעזרת מוד פודג' נייר נוסף על כל קנווס – נייר משי לבן, נייר באמת עתיק ומצהיב מספר באנגלית ודף מעיתון סיני.
אחרי שזה התייבש הדבקתי על הנייר המודבק מדבקות – אותיות באנגלית / מספרים /אותיות בעברית ואז צבעתי את השטח הזה באדום כהה. כשקילפתי את המדבקות נוצרה דוגמה מעניינת של הנייר שנשאר מתחת. מאחר שנכנס לי צבע מתחת למדבקות בעברית (אני חושבת שעבדתי עם מכחול רטוב מדי) החלטתי להשאיר אותן וליצור אפקט קצת אחר (ועכשיו אני רואה שהתמונה הזו גם מטושטשת…) וזו התוצאה:
עכשיו רק צריך לחכות שאבא ינחת ויסייד את החדר ואז נוכל לארגן הכל…
ובעניין אחר לגמרי –
נורית נאור עושה מכירת חיסול של כל מה שהוא פימו. אם זה התחום שלכם, שווה לבדוק…
גמר חתימה טובה וצום קל לצמים
לימור