עבר הרבה זמן (14 יום ליתר דיוק), אבל הפעם נדלג על ההתנצלויות (הסברים בפוסט הבא.)
כשעשיתי הפסקת כוס קפה ופייסבוק, התגלגלתי אל הבלוג של רונה פארר ואל פרוייקט 21 שלה.
הרעיון המרכזי הוא שבוחרים הרגל אחד שרוצים לשנות או לרכוש, ומתחייבים לעשות אותו (או לא לעשות אותו) במשך 21 יום, כי הטענה היא שלוקח 21 ימים עד שעשייה (או הימנעות) הופכת להרגל. בנוסף – בוחרים דרך לעקוב אחרי הביצוע, ומאחר שרונה היא רונה, בהתחלה היא בחרה ביומן אמנות לצורך העניין. בהתחלה, כי אתמול היא התחילה את הסיבוב ה-22 שלה…
אז קראתי, וקצת עשיתי LEAP בחשיבה, כך שמה שהסתדר לי בראש זה שבכל אחד מהימים בוחרים בהרגל נוסף. רק כשחשבתי על זה עוד קצת הבנתי שזה לא ממש מסתדר מבחינה חשבונית…
אז חשבתי שאחשוב על זה ואולי אתחיל בעצמי. מחר. או במחר של מחר…
אבל בדרך הביתה החלטתי שאין כמו היום. והחלטתי שבכל יום כשאגיע הביתה אשקיע חצי שעה בסדר בבית (מי שמכיר אותי יודע שיידרשו המון חצאי שעות כאלו לפני שאוכל לטעון שהבית מסודר…). זו אמנם משימה מייגעת משהו, אבל מצד שני יש סיכוי שאם אחרי עשרים וארבע שנות נישואים אהפוך פתאום מסודרת, האיש שלי יתאהב בי מחדש…
המשימה הראשונה על סדר היום – לסדר את חדר השינה. בעודי ממיינת ערמות של ספרים (אולי ההרגל הבא שצריך לטפל בו הוא ההרגל שלי להשאיר ליד המיטה שלי את כל הספרים שאני קוראת, ואני קוראת הרבה), לערמות השונות – ספרי ספריה (מותר לקחת 12 ספרים בבת אחת, ואני מנצלת את מלוא המכסה), ספרים לספרייה הביתית (וכאן יש מקום לפתוח פסקה שלמה שתוקדש לספרייה הביתית שלנו, שלא מזמן סודרה על ידי ומויינה כראוי לספרייה בביתה של ספרנית לשעבר, כך שעכשיו יש מדף לספרי עיון, ומדף לספרי "מרגנית", ומדף לספרים של סופרים ישראליים, ומדף לסופרים מחו"ל, ומדף למדע בידיוני באנגלית ואחד למדע בידיוני בעברית ואחד לנוער… ועוד לא סיימתי. גם הסידור ההוא היה טראומתי, כי כשהכל היה מסודר גיליתי למשל שיש לי שני עותקים של "קרוב להפליא ורועד להחריד" ואת שניהם לא סיימתי), ספרים לספריית הרומנים הרומנטיים שלי (שמונחים בחדר האיכסון ליד חדר השינה, כי הם מין ספרי ברירת מחדל שאני קוראת כשאני חולה או דיכאונית או נטולת כל יכולת שכלית), ספרים לחדרי הילדים וספרים שנשארים ליד המיטה (בעיקר ספרי יהדות וספרי יצירה)… זוכרים איך המשפט הזה התחיל לפני 8 שורות בערך? בשעה שמיינתי ספרים בהתלהבות ופינטזתי איך תוך עשרים ואחד יום אהיה עתירת הרגלים טובים, כולי גבוהה, בלונדינית, רזה ומשופרת, עלה באפי ריח עז של עגבניות.
אופס, מכל ההרגל החיובי הזה של לעשות סדר שרפתי את סיר מרק העגבניות ששכחתי על הכיריים!
לחיי ההרגלים הטובים שבדרך
ושיהיה לכם חם
לימור