ציטטה אהובה עלי מהספר האהוב "מעשה במעשה" (שכבר סיפרתי לכם כמה אני אוהבת מזמן מזמן) אומרת (מצוטט לגמרי מהזיכרון, אז בטוח לא במדויק) שאם יש לך דודה שכל מה שהיא נוגעת בו הופך לזהב, לפעמים אתה מוכרח לאכול מכלי זהב…או במילים אחרות – כשצריך אז צריך…
באופן מצער ביותר אין לי דודה שכל מה שהיא נוגעת בו הופך לזהב…
אבל יש לי בבית איש יקר שבין יתר עיסוקיו מפתח אפליקציות לטלפונים חכמים, וכשיום אחד הוא בא ואמר שהוא חושב שיצטרך לקנות לי אייפון, כדי שיוכל לבדוק את האפליקציות כמו שצריך, נזכרתי במלך פאליז שנאלץ לאכול מכלי זהב… כאמור – אם צריך אז צריך…
עם זאת, כשהגעתי למרכז השרות של אוראנג' והבנתי שהאייפון מגיע נטול אחריות באופן די גורף, נכנסתי קצת ללחץ. מי שמכיר אותי יודע שכבוד לרכוש זה לא הצד החזק שלי, והחפצים שלי נזרקים לכל עבר, נשפכים בתיק ובאופן כללי מקבלים יחס די מחפיר. הטלפון הישן שלי נפל עשרות פעמים (מה שאולי מסביר את העובדה שאחרי שהיה אצלי 18 חודשים הוא הפסיק לגמרי להשמיע צלילים…) כך שהמחשבה על מכשיר יקר למדי ונטול אחריות הכניסה אותי ללחץ מובן.
זו הסיבה לכך שעוד באותו ערב התיישבתי לתפור לו "כיסוי של חננות" כהגדרת נתנאלה, או "אפונדה"…
הלכתי על לבד בשתי שכבות, בתקווה שזה יספיק, ומסיבה לא ברורה (חוץ מההנאה שבשימוש באותיות) הוספתי את השם שלי. כמו שהנסיכה שאלה – את באמת חושבת שמישהו יתבלבל עם זה???
ומצד שני:
הכשל היחיד, שזוהה בערך חמש שניות אחרי שסיימתי, הוא שלא חשבתי לתפור לו סגירה, מה שאומר שכשאני זורקת אותו לתיק אני צריכה לשים לב שהוא לא הפוך, כי אחרת הטלפון נופל החוצה…
כשהשיריונר ראה את היצירה, ישר הוא ביקש אחד כזה לעצמו. הפעם כבר הייתי חכמה ותפרתי גם רצועה לסגירה, וכל מה שנשאר לו לעשות היה להוסיף את הסקוטש לסגירה, כי לי לא היה בבית אבל לו יש כזה בבסיס! בחור מצוייד להפליא!
אז הנה הכיסוי שלו:
תמיד כשאני עובדת עם לבד אני נהנית מכמה זה חומר ידידותי לפרוייקטים כאלו!
שבת נעימה שתהיה לכם,
אני מתכננת לבקר בקבלת השבת בתמרת, לראות את משחקי הרעב עם הפרופסור ולהגיע מחר בבוקר לחדר כושר.
מה איתכם?
לימור
*אפונדה – התמוגגתי מספר הפנטזיה המקסים של רוני אשכול "עלמא" וכל המילים החדשות שהמציאה הוסיפו מאוד לחוויית הקריאה ולתחושת הקסם שאופפת את הספר (לא קסם במובן MAGIC אלא דווקא כזה שכולו CHARM). אחת המילים בהן התאהבתי היא האפונדה. אז הנה השמשתי אותה לצריכים שלי. ותודה לרוני על ספר שהוא חווייה!