בלימודי צדק חברתי עשו לנו תרגיל מעניין לפני כמה שבועות – ביקשו מאיתנו לכתוב לעצמנו מה אנחנו צורכים ומה אנחנו צריכים. תרגיל פוקח עיניים ומעורר מחשבה, שמאז גורם לי לחשוב ברצינות בכל פעם לפני שאני מוציאה את הארנק (ויעידו בקבוק מוסקטו שהשארתי בסופר בערב פסח ודי הרבה ספרים שרק הכנסתי ל wish list ולא רצתי לקנות כמו שהייתי עושה לפני כמה חודשים…).
אבל לא בעניין הזה אני כאן היום.
וגם לא בשאלה הפילוסופית של מה אני חייבת – המשפחה שלי, ספרים, יצירה. דברים קטנים…
השבוע אני יוצרת בבית ולא בסטודיו, וזה אומר יצירה בכלים מינימליסטיים למדי, למרות שכל יום השבוע (כולל הבוקר) מצאתי את עצמי קופצת לסטודיו להביא משהו, ובכל פעם גיליתי בבית שהיה עוד משהו שרציתי. באחת הנסיעות האלו ניסיתי לחשוב מה אני באמת חייבת והבנתי שזה באמת מעט. אני ממש לא מסתדרת בלי סכין חיתוך, סרגל מתכת ולוח חיתוך. ודבק מוכרחים. אבל בכל יתר העניינים אפשר לאלתר (בהנחה הבסיסית שיש איזשהם חומרים בכלל…). היום, למשל, כשגיליתי ששכחתי לקחת מהסטודיו baker's twine (לא הגיע הזמן לשם עברי ראוי?) השתמשתי בחוט רקמה, כזה של שישה סיבים. נכון שהאפקט יצא אחר, אבל יצא…
אז אני ממשיכה לעבוד בעיקר עם הליין של SheArt בעיצוב כריסטי אהובתי, וזה מאתגר כי השגתי רק את הניירות הקטנים של 15*15 ואני עושה דפי אלבום גדולים, אבל אתגרים מפתחים את המוח ואת היצירתיות, לא?
גם התמונה הזאת צולמה לפני כמה ימים, בפיקניק משפחתי גדול שעשינו ביערות הכרמל. היה כל כך כיף לקבל את השיריונר לסופ"ש שלם, כזה שגם אנחנו לא עסוקים בו ויכולים ליהנות מפשוט להיות ביחד.
כשצילמתי, הנסיכה אמרה לו "מתאים לך נקודות" והיה לי ברור שזו תהיה הכותרת של הדף, באותיות מנוקדות, כמובן.
הדף התחתון, הירוק עם הנקודות, הוא של אוקטובר אפטרנון והדף הבהיר שמעליו הוא מסדרת פריזיאן אנת'ולוגי של פינק פייזלי. האותיות הן קסם שימושי, מן הסתם…
ככה זה נראה:
החלק התחתון של הדף מוחתם בהחתמה חוזרת עם החותמת distressed quilt ועל ההחתמה הוספתי כתמים בעזרת צבעים של פאבר קאסל מרוססים במים.
הנה קצת קלוזאפים:
הוספתי קצת עיטורים בעט, ראב-אונים גם מאלו של כריסטי וגם של קייזר קראפט והקארדסטוקים החלקים הם של טים הולץ.
ולסיכום –
מה אני רוצה?
המון דברים…
מה אני צריכה
הרבה פחות דברים…
ומה אני מוכרחה?
ממש ממש מעט.
כל האמור לעיל מתייחס כמובן לדברים חומריים.
הדברים שבלב שאני מוכרחה מסתכמים בהמון לגמרי.
חג שמח שיהיה לנו
במעט שעוד נשאר ממנו…
לימור