חודש: מאי 2012

בהתחלה היו לטאות העץ שצבעתי כדי שיקשטו את הקיר בכניסה…
 
אני חושבת שמהשנה שהקדשתי ללימוד ציור כפרי על עץ, התוצאה הכי שימושית מבחינתי היתה ללמוד לנקד עם הצד השני של המכחול… בכל אופן ממש התלהבתי מחיות העץ הקטנות שהסתובבו אז בחנויות היצירה ועשיתי איתם די הרבה דברים, כולל הלטאות הצבעוניות על הקיר אצלנו:
 





הן כבר מזמן לא שם, ולכן הצילומים הלא ממש אידאליים שלהן…
 
ואז הגיע אחי הקטן, שאחד התחביבים שלו זה לקעקע את עצמו מכל הכיוונים, והחליט שהלטאות האלו הן השראה מצויינת לקעקוע, ומאז הוא מסתובב עם אחת מרשימה על הזרוע.
 
כשחשבתי מה להכין לו לכבוד היומולדת, החלטתי שמאחר ויש לו דירה חדשה והרבה שטחי קירות שצריך למלא, אכין לו שתי עבודות, עם תמונות שלו ושל אשתו. מאחר ואני עדיין מחכה לתמונה של גיסתי, שאיכשהו הצליחה להיעדר מכל האירועים המשפחתיים האחרונים (עם סיבות טובות) וכשכבר כן נפגשנו הרגשתי חולה מכדי לחשוב על לצלם, הכנתי לו בינתיים רק חצי מתנה…
 
הפעם גם צילמתי קצת מהשלבים.
 
התחלתי מדופן של קופסת קרטון שקרעתי וקילפתי:



ריססתי גלימר מיסט ירוק



והוספתי דף מאטלס וקרעים של דפים מדוגמים



מכאן כבר הייתי בשוונג אז הפסקתי לצלם ועבדתי. הוספתי עוד קצת ריסוס של גלימר מיסט, תמונה, מדבקות, קליפס לתלייה וכמובן – לטאות מעץ



עכשיו רק נשאר לחכות לתמונה טובה של אוריין…
 
ובגלל שאני ממש אוהבת את האיש שלי, אני לא אספר לכם מה חשבתי אחרי שהוא התיישב על השקית עם המתנה שהיתה באוטו…
 
______________
בעניין אחר, יש לפחות קוראת חתולית אחת שמתלוננת על רוחב התמונות, אז בדקתי שוב בשלושה מחשבים שונים, כולל נייד, וכמו שחשבתי – אין בעיה עם רוחב התמונות שמוגדרות לרוחב מכסימלי של 800 פיקסלים, אבל אם המסך שלכם מוגדר ל 600*800 שזה הגודל המינימלי, התמונות באמת יהיו רחבות מדי בשבילכם… אז אם יש לכם בעיה עם התמונות תבדקו את העניין הזה, ואם עדיין זה לא ייפתר, אבדוק פיתרון אחר.
 
ערב נעים שיהיה, אני הולכת לסיים את העבודה שלי לתערוכה ולבדוק אם שירבוטים הם אכן תשובה לכאב ראש.
אעדכן…

כמה כיף להיתקל בתמונות ישנות ולהיזכר.
 
חיפשתי משהו בארכיון של המחשב ונתקלתי בתיקיית תמונות שהכיותרת שלה היא "תמונות ששווה לבדוק" ויש בה תערובת קסומה של תמונות שצולמו במהלך שלוש שנות חייה הראשונות של הנסיכה, ומכילות הרבה נסיכה אבל גם את יתר בני המשפחה.
 
חיוך מיוחד עלה בי לנוכח התמונות משולחן יום ההולדת של הפרופסור. לדעתי זה יום ההולדת ה-11 שלו, ואין לי ספק שהמתנות שימחו אותו, אבל הממתקים עוד יותר…
 










מזל שאז עוד לא הכרתי את עניין קניית הממתקים בסיטונות, אז לפחות הכמויות היו סבירות.
 
למרות שהפרופסור כבר בוגר באופן רשמי, אני מניחה ששולחן ממתקים כזה ישמח אותו גם כשיחגוג עשרים, בעוד לא כל כך הרבה זמן….
 
שבת נהדרת שתהיה לכם.
אצלנו, לשם שינוי ובאופן משמח ביותר, כל הילדים מצליחים להיות באותו איזור באותו זמן. חידוש מרענן!
שבת שלום
לימור

כל מי שמכיר אותי יודע שאני תולעת ספרים.
 
חלק מההיסטוריה שלי כנערה חובבת ספרים וקריאה שגדלה בחיפה הוא זיכרונות של שעות שיטוטים ארוכות בדוכני שבוע הספר. בעבר הרחוק זה היה בגן הזיכרון, מול בניין העירייה, ואחר כך זה עבר להיכל הספורט ברוממה. זה היה צפוף, רועש ומלא מלא ספרים. חוויה שמאוד אהבתי.
 
בשנים האחרונות,מאז שיש לי עסק משלי והרבה פחות שעות פנויות, לא ממש יצא לי לשוטט שעות בין דוכני הספרים של שבוע הספר. חשבתי שהשנה זה יהיה שונה. בתור קוראת ראשונה לשעבר של "ידיעות ספרים" קיבלתי הצעה להצטרף לאחד הדוכנים בשבוע הספר והתלהבתי מההצעה. הרגשתי שזו יכולה להיות חוויה מהנה, ששווה להקדיש לה לפחות יום מחיי. מה עוד שאמא שלי תרגמה כמה מהספרים היותר מוצלחים של ידיעות ספרים, אז יש לי אינטרס נוסף להשתתף בדוכן שלהם ולהמליץ גם על הספרים האלו, בין היתר.
 
הבעיה היא שכשהתקדמתי בקריאת ההזמנה שקיבלתי, הגעתי למידע הבא:
  המקומות שבהם יפעלו דוכני ידיעות ספרים בשבוע הספר השנה:תל אביברמת גןחולוןפתח תקווהמודיעיןירושליםכפר סבאבאר שבע








 
כמובן שהבעתי תמיהה על העניין והוסבר לי שזו לא החלטה של ידיעות ספרים אלא של התאחדות המו"לים.
ואכן, בבדיקה באתר של שבוע הספר מצויינת הפעילות בשבע הערים האלו.
 
אני לא מגזימה ומבקשת יריד ספרים בכרמיאל הנידחת או בקרית שמונה, רחמנא ליצלן, אבל חיפה? גם חיפה נידחת מדי ליריד ספרים?
 
הסופר אלכס אפשטיין יצא לפני כמה שבועות בקמפיין חשוב – קול קורא לעם הספר שקורא לקנות ספרים בחנויות הספרים העצמאיות או ישירות מהוצאות הספרים ולא מהמונופולים הגדולים.
 
והנה, או-טו-טו שבוע הספר, וכל מי שגר צפונה לכפר סבא לא יזכה לפגוש בקרבת ביתו דוכנים של הוצאות הספרים, כי התאחדות המו"לים לא מוצאת שזה משתלם.
 
ועל זה כנראה אף אחד לא יצא לרחובות…

לפני הכל – שמתם לב שהבלוג שינה את פניו?
התודה והברכה מגיעות למעצב המוכשר שלי – http://www.visuali.co.il/ שמלווה אותי כמעט מהולדת החנות ויודע בדיוק בדיוק מה אני רוצה וצריכה, עוד לפני שאני יודעת להסביר לו את זה…
 
ובעניין אחר, אבל לא לגמרי.
 
אחרי שסוף סוף הסכמתי להגדיר את מה שאני עושה כאמנות, החלטתי ללכת צעד קדימה ולהשתתף בתערוכת האמנים של יובלים, שיוצאת לדרך בשבועות.
 
הנה ההזמנה, ולמרות השגיאה בשם שלי, אני זו אכן אני:



עכשיו, מאחר ואני זו אני, לא יכולתי לבחור שתיים מתוך העבודות המוכנות שלי, אלא הייתי חייבת להחליט שאני מכינה עבודות חדשות לתערוכה…
 
וכמובן שבמצב כזה הדברים גם לא הולכים כמו שמתכננים (האמת – אני אשמה. מי מנסה לתכנן במיקס מדיה???). אז אחרי ארבע שכבות של טרנספר הגעתי בוקר אחד לסטודיו רק כדי לקבל חררה כשהבנתי שהדברים נראים ממש רע ולמרוח הר של ג'סו על שליש העבודה…
 
עוד שכבות של צבע ושל PAN PASTEL, חתיכות של נייר תווים וכל מיני בולים, ועוד צבע וכמה תפילות, והחלטתי שעכשיו אפשר לנסות לעשות שוב טרנספר.
 
שכבה אחת וזהו. אני כבר לא מנסה את מזלי…
 
הבוקר צילמתי:



חשוב לציין – המילים בצד שמאל של העבודה הן חלק מציטטה של א.ד. גורדון.
 
עכשיו צריך רק לקוות שהעבודה השנייה תלך כמו שצריך.
אוטוטו התערוכה…
 
ומה נשאר לי לאחל לכם?
שילך טוב,
וכשלא הולך לפי התוכניות – שתהפכו את זה לטוב…
 
לימור

האמת שיש לי בקנה פוסטים של יצירה, אבל השילוב הקטלני בין שיעור שאני מעבירה מחר (ושדרש הרבה יותר לימוד מוקדם ממה שצפיתי) לבין העובדה שהבנתי שאם אני משתתפת בגראג' סייל כדאי שאמיין את הרכוש שלי ואחליט מה למכור… עולה לי במחסור בזמן צילום וכתיבה…
 
אבל אני מנצלת את ההזדמנות כדי לומר שביום שישי הקרוב גם אני אהיה בגראג' סייל אצל נתנאלה.
 

 
אני מעדות ה ועוד…
 
אז עכשיו אני הולכת להמשיך למיין, עם דיסק במקום רדיו, כי להקשיב לאקטואליה מדכא. עדיף להתעלם מהמציאות…
 
לימור

בפורום עיצוב אלבומים וכרטיסים העלתה השבוע מירי את השאלה "מה הקניות שלנו (סקראפ, כמובן) לימדו אותנו על עצמנו, ומה אהבנו על המדף והתגלה כלא שימושי כשכבר היה בבעלותנו."
 
לא היה לי זמן לענות על השאלה, כי הייתי ממש עסוקה בשני אלבומים עם דד ליין היסטרי, שלא באשמתי, אבל תוך כדי עבודה היה לי זמן להרהורים ולתובנות.
 
אחד משני האלבומים היה אלבום ברכות לגבר פורש. עכשיו, כל מי שעוסק ביצירה יודע שבנות זה קלי קלות וכיף ויש המון חומרים ופרחים ונצנצים, אבל בנים??? הרבה יותר מסובך…
 
גיליתי שכשאני עושה אלבומים, אני בדרך כלל יוצרת לעצמי כמה כללי יסוד לגבי האלבום הספציפי ומשם אני ממשיכה, עם סטיות קלות. זה יכול להיות שילוב צבעים, סגנון מסויים, שימוש רק בחותמות או בלי חותמות בכלל ושאר חוקים שאני ממציאה לעצמי, לא תמיד במודעות מלאה…
 
הפעם החלטתי ללכת על צבע קראפט בתוך רקע לכל הברכות, וגם את הדפים שאיתם עבדתי בחרתי בעיקר מהסטאק PLAYTIME של DCWV, שהם דפים שמודפסים על נייר קראפט. אני חושבת שהוספתי להם עוד שני דפים, אחד מסדרת הבנים של אקו פארק ואחד של אוקטובר אפטרנון. וזהו, זה כמעט כל מה שנכנס לאלבום.
 
והשוס – עבדתי עם מנקב אחד. יחיד. פאנצ' בורדר של EK. זהו.
 
והנה התוצאות, עם הטשטושים הנדרשים:
נכון שמנקב בודד יכול לתת הצגה שלמה?






















 
זה כמובן לא בא לומר שאני מפסיקה לעשות קניות… רק להזכיר שאפשר ורצוי להשתמש במה שכבר קניתי בדרך חכמה…
 
ובעניין קניות – כל הטייפים היפניים כבר עלו לאתר ויש תקווה שכבר ביום ראשון אגיע לפרסם את סדנת הוושי בחדשה… יש למה לחכות.
 
ובעניין השבת – גם השבת החנות תהיה סגורה בגלל הכפייה הדתית שמפעיל התמ"ת. אני עדיין מחפשת פיתרון!
 
שבתשלום לכולם
לימור

איזו אלופה אני בלדחות דברים… את העיצוב לפי הסקיצה באתגר של נתנאלה עשיתי כבר בפסח, צילמתי לפני שבוע, ורק היום, בגלל שחתולי8 העלתה פוסט משלה בנושא, נזכרתי ש"עשית ולא פרסמת – כאילו לא עשית…"
 
בפסח עשיתי ניסיון במאסקינג הפוך. השימוש הרגיל במסכה הוא למרוח סביבה ובתוכה צבע או ג'סו או מה שרוצים (או, אם אתם Mrs. G – לרסס איזה מיסט… אני לא ממש טיפוס של ריסוסים). במאסקינג הפוך מה שמורחים הוא דיו שקוף, ואז מפזרים אבקת אמבוסינג שקופה וממיסים. יוצרים בעצם שכבת רזיסט בדוגמת המסכה, ואז כשמורחים דיו מקבלים נגטיב, כאילו המסכה היתה בעצם שבלונה {התנצלות לאמא שלי – אני יודעת שזה נשמע כאילו את קוראת סינית. תזכירי לי ואראה לך בהזדמנות…}. זה נשמע יותר פשוט ממה שזה, אז רק בניסיון השלישי יצא לי משהו סביר ואז בדיוק הייתי אמורה ללכת הביתה מהסטודיו. בגלל שהיה חופש פסח וניסיתי להשלים דפי אלבום, חטפתי תמונה של הזוג המלכותי שמשום מה היתה מונחת על השולחן (צולמה בידיה המוכשרות של דנה ישראלי) ושקית דפים מסוף השבוע הנתנאלי בקיץ הקודם.
 
בבית, כשהתיישבתי לעבוד, גיליתי שהשקית היא של הקיט UPCYCLE שבו השתמשנו ליצירת הזר לדלת/לתלייה שעדיין לא מצאתי לו מקום ראוי…
 
לכבוד הזכרונות מאותו סוף שבוע קסום החלטתי לעצב דף בהשראת אתגר הסקיצה שהעלה צוות ה DT של נתנאלה. על הסקיצה אחראית טניה סול המוכשרת:

וזו האינטרפרטציה שלי. כל החומרים, למעט התוצר של המסכה, התגית והכפתור, הגיעו מאותו קיט :





אני בדרך כלל לא מעצבת לפי סקיצות, אבל בכל פעם שאני עושה את זה אני נזכרת שזו דרך מצויינת לצאת מהסגנון הרגיל שלי ולהתנסות בדברים קצת אחרים.
 
והנה אפריל נגמר.
כל מיני דברים קרו בו, טובים וגם פחות טובים.
הספקתי לא מעט עבודה וגם שישה דפי אלבום ובנייה כמעט עד הסוף של ארבע סדנאות חדשות, אז אני חושבת שיהיה מאי מעניין…
 
חיים טובים שיהיו
לימור