כל מי שמכיר אותי יודע שאני תולעת ספרים.
חלק מההיסטוריה שלי כנערה חובבת ספרים וקריאה שגדלה בחיפה הוא זיכרונות של שעות שיטוטים ארוכות בדוכני שבוע הספר. בעבר הרחוק זה היה בגן הזיכרון, מול בניין העירייה, ואחר כך זה עבר להיכל הספורט ברוממה. זה היה צפוף, רועש ומלא מלא ספרים. חוויה שמאוד אהבתי.
בשנים האחרונות,מאז שיש לי עסק משלי והרבה פחות שעות פנויות, לא ממש יצא לי לשוטט שעות בין דוכני הספרים של שבוע הספר. חשבתי שהשנה זה יהיה שונה. בתור קוראת ראשונה לשעבר של "ידיעות ספרים" קיבלתי הצעה להצטרף לאחד הדוכנים בשבוע הספר והתלהבתי מההצעה. הרגשתי שזו יכולה להיות חוויה מהנה, ששווה להקדיש לה לפחות יום מחיי. מה עוד שאמא שלי תרגמה כמה מהספרים היותר מוצלחים של ידיעות ספרים, אז יש לי אינטרס נוסף להשתתף בדוכן שלהם ולהמליץ גם על הספרים האלו, בין היתר.
הבעיה היא שכשהתקדמתי בקריאת ההזמנה שקיבלתי, הגעתי למידע הבא:
המקומות שבהם יפעלו דוכני ידיעות ספרים בשבוע הספר השנה:תל אביברמת גןחולוןפתח תקווהמודיעיןירושליםכפר סבאבאר שבע
כמובן שהבעתי תמיהה על העניין והוסבר לי שזו לא החלטה של ידיעות ספרים אלא של התאחדות המו"לים.
ואכן, בבדיקה באתר של שבוע הספר מצויינת הפעילות בשבע הערים האלו.
אני לא מגזימה ומבקשת יריד ספרים בכרמיאל הנידחת או בקרית שמונה, רחמנא ליצלן, אבל חיפה? גם חיפה נידחת מדי ליריד ספרים?
הסופר אלכס אפשטיין יצא לפני כמה שבועות בקמפיין חשוב – קול קורא לעם הספר שקורא לקנות ספרים בחנויות הספרים העצמאיות או ישירות מהוצאות הספרים ולא מהמונופולים הגדולים.
והנה, או-טו-טו שבוע הספר, וכל מי שגר צפונה לכפר סבא לא יזכה לפגוש בקרבת ביתו דוכנים של הוצאות הספרים, כי התאחדות המו"לים לא מוצאת שזה משתלם.
ועל זה כנראה אף אחד לא יצא לרחובות…