מאחר ששורש כף יד ימין שלי מודלק ולא מאפשר לי לעשות הרבה, החלטתי להקדיש את הבוקר למשהו שתיכננתי מזמן – הדרכה להכנת וושי טייפ ביתי.
למה טייק 3?
כי בראשית היתה דפי, עם הדרכה מקסימה לעיטור מסקינג טייפ קנוי
ואז הגיעה חגית, עם ההברקה להשתמש בטייפ רפואי כבסיס לוושי טייפ בעיצוב עצמי
ועכשיו תורי…
ועכשיו שתי התנצלויות –
אני לא טובה בדחיית סיפוקים, אז עבדתי למרות היד החבושה. אם ביום יום אני אומרת שיש לי שתי ידיים שמאליות, תנחשו איך זה נראה כשאחת מהן נכה…
וגם – לא תכננתי על ההדרכה אז המצלמה הטובה נשארה בבית. כל התמונות צולמו בטלפון ומכיוון שאני מסתבכת עם הורדת התמונות מהטלפון עקפתי והשתמשתי באינסטגרם. מקווה שלמרות זאת ההדרכה תהיה ברורה.
שלוש גרסאות
שתי התנצלויות
ועכשיו – פוסט אחד…
הבסיס לוושי טייפ הביתי בגרסה שלי הוא נייר משי לבן (כזה שהרבה פעמים אורזים איתו מתנות) ודבק דו צדדי שעטוף בנייר שמקלפים כשרוצים להדביק. זה חשוב כדי שאפשר יהיה להשתמש בוושי טייפ שלנו רק כשנרצה ולא ברגע ההכנה..
את נייר המשי אפשר לקשט בכל הדרכים שבעולם, אז אספתי לי כל מיני חומרים שרציתי לנסות:
קישטתי את נייר המשי – החתמתי, צבעתי בצבעי עיפרון, מרחתי צבע אקרילי וריססתי מיסט.
רק בשלב עריכת הצילומים קלטתי שמכיוון שצילמתי את נייר המשי השקוף על השולחן הצבעוני שלי, הוא נראה עוד הרבה יותר מעניין ממה שהוא יצא בפועל…
אחד היתרונות של זה שנייר המשי די שקוף, הוא שכאשר, למשל, ראיתי שמדבקות הראב און של החיפושיות קצת משעממות, יכולתי למרוח צבע אקרילי בצד השני של נייר המשי ולקבל אפקט מעניין:
עכשיו, כשכל נייר המשי מקושט כלבבי, התחלתי לחתוך חתיכות של הדבק הדו צדדי ולהדביק אותן על הצד האחורי של נייר המשי המקושט. בגלל השקיפות של נייר המשי רואים בדיוק על איזה חלק מהדוגמה מדביקים את נייר הדבק. ככה נראה היה נייר המשי שלי עם כל חתיכות הדבק הדו צצדי שבחרתי להדביק עליו:
גוזרים את נייר המשי מסביב לדבק ומקבלים וושי טייפ ביתי שממתין לעבודת היצירה הבאה שלנו.
הנה מבחר הסרטים שאני הכנתי:
בגלל שה BACKING של הדבק הזה הוא ורוד, אז לא רואים שהוושי טייפ עצמו הוא לבן (אלא אם כן צבענו אותו).
אז הנה דוגמה אחת לשימוש בוושי טייפ, רגע אחרי הכנתו:
בפינות התמונה אפשר לראות שאם לא צובעים את כל שטח נייר המשי בצבע אטום אז הוא שומר על השקיפות שלו, בדיוק כמו הוושי טייפ הקנוי.
מקווה שתמצאו את ההדרכה הזו מועילה ושגם אתם, כמוני, נהנים משפע הוושי טייפ שממלא את השוק!
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
בהמשך לפוסט קניית הבדים מאתמול, הנה תמונה של שמיכת הטלאים הקבוצתית שלנו, שניתנה במתנה לרותם, הבן של אלכסנדרה:
וזה הריבוע שאני הכנתי, כחלק מהמאמץ הקבוצתי:
איזה כיף זה שמיכות טלאים!