שחף, האחות של הקצינה שלנו, מתגייסת.
ואני עם השאלה – מה נותנים למתגייסת, ועוד כזו שלא צפויה להיות קרבית (נניח שקרביים צריכים קצת יותר) ועוד בשבוע בו מתפרסמת ב"גלובס" כתבה על זה שהציוד שמקבלים בבקו"ם מספיק כמעט לכל הצרכים.
ובכל זאת – בלי מתנה אי אפשר. לפחות לא אני.
אז החלטתי לקנות שק כביסה מרשת ולקשט אותו.
היה לי רעיון בראש וממש מעט זמן, מה שהביא לזה שלעצם הכנת המתנה הגעתי מתישהו בסביבות אחת עשרה בלילה של יום רביעי, כשתכננתי לתת את המתנה בחמישי.
זה גרר כמה שגיאות, שבסיכומו של דבר הוסיפו לתוצר שאני ממש אוהבת.
התוכנית המקורית היתה שפס הבד עם השם יהיה תפור למעלה, ולמטה יהיה פס צר יותר. בגלל שחצי ישנתי בזמן התפירה, סגרתי דווקא את התחתית של הרצועה עם השם – מה שאמר שהיא מצאה את מקומה למטה.
ורק בשלבי סיום התפירה, בסביבות אחת בלילה (שעה שבה לא פורמים) גיליתי שאת הרצועה העליונה תפרתי דווקא בחלק הפנימי של הרשת. ממש לא לפי התוכנית, אבל תוצאה שאני מאוד מאוד אוהבת.
אז ככה זה נראה בסוף:
השם מקרוב:
וקלוז אפ על התפרים המקסימים:
ומה שנשאר זה לאחל לשחף שירות משמעותי ומספק!
__________________________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
זוכרים את הגדר של תום סוייר?
אצלנו גרה נסיכה שחושבת שלנקות חלונות זה ממש צ'ופר:
ומאחר שהיא נסיכה מחוננת, היא משתמשת בשתי הידיים בבת אחת:
מאחלת לכם שגם אתם תיהנו מחלונות מבהיקים שכאלו!