אני אוהבת לגור כאן, באמת, אבל לפעמים מתחשק לי לגור במקום שבו הדברים יותר זמינים (חומרי יצירה, כמובן, בגדים וכלי בית זה לא אני…) וקרוב יותר לכל מיני סדנאות ותערוכות שממש עושות לי לרצות להיות קצת יותר בצד השני של העולם…
זו כנראה הסיבה שברגע שחגית פרסמה את הפוסט על פנינה גולד והוסיפה שפנינה תעביר סדנה בביקורה בארץ, אצתי רצתי להירשם (ושוב הזכרתי לעצמי שזה דווקא נחמד שיש טלפון חכם, שמאפשר לי לבדוק מיילים ולהירשם לסדנאות ובאותו זמן להיות בכנס…). כי אם חו"ל כבר מגיע לכאן אז צריך לנצל את זה…
יומנים יצירתיים או יומנים ויזואליים.
בשנה שנתיים האחרונות התחלתי כבר כמה כאלו, ואפילו תפרתי כריכה לאחד משלי, אבל איכשהו התחושה שלי היא שזה עדיין לא זורם לי מספיק. קשה לי להשתחרר ממושגים כמו "יפה" ו"לא יודעת" ופשוט ליצור. לכן אני קופצת על כל הזדמנות לעשות זאת עם PROMPT חיצוני, כמו המשחק של Mrs. G מלפני שני פוסטים.
ביום חמישי נסעתי לי לרעננה ולשמחתי הכביש הריק עוד השאיר לי זמן לעשות שתי עצירות חיוניות בדרך, למסור מתנה למתגייסת אחת ולשתות קפה עם המשפחה שלה. אני אוהבת שהדברים מסתדרים!
המפה המנוקדת על שולחן הסדנאות של דפי תמיד מבשרת טובות, והפעם חיכו לנו שפע של חומרים ויומנים חמודים בהפקה משותפת של חגית ודפי. איזה יופי!
התחלנו בטפטופי צבע אקרילי מדולל על הדפים שלנו.
הוראה כזו פשוטה ואפילו בה אפשר לראות איך כל אחת מאיתנו אחרת…
בזמן שנתנו לצבע להתייבש קצת הצגנו את עצמנו ושמענו מפנינה קצת עליה וקצת "אני מאמין" שלה בנושא היומנים.
ואז נכנסו מגבות הנייר לפעולה והתחלנו לספוג צבע.
ככה זה נראה אחרי זה:
עכשיו צבענו את הדפים בארבעה צבעים שונים:
ומעכשיו, כרגיל, נסחפתי בעבודה ושכחתי לצלם…
פנינה נתנה לנו שירים מצולמים של יונתן גפן, שהיא מחקה להם את הבית האחרון, כדי שאנחנו נכתוב להם סוף אישי משלנו.
לא אהבתי את השיר שקיבלתי, אז ניסיתי להחליף אותו בשיר אחר.
עוד פחות אהבתי את השיר האחר…
אז נשארתי עם השיר המקורי, שלא הכרתי, והעתקתי בית אחד שלו ליומן:
"הצרפתים אומרים
להיפרד זה קצת למות
ואני אומר
למות זה הרבה להיפרד"
וכתבתי לו המשך.
חותמות, דמות מתוך ספר אומנות, וושי טייפ, פצפצים ורשת דביקה. כולם נוספו לדף ובסוף, כשהחלטתי שמספיק (כרגע) הוא נראה היה ככה:
בסדנה עשיתי עוד דף שהתחיל בריסוס של מיסטים על שבלונות ונמשך עם הדבקות, ציור אנשים לפי שבלונה, כיתוב (שכשהתחלתי אותו לא היה לי מושג מה אני הולכת לכתוב, הכי זורמת שאפשר) וכתמים (כמעט) מושלמים של צבע:
וביום שישי התחלתי דף נוסף שסיימתי אתמול. הוא די התחיל לפי אותם קווים שפנינה הנחתה נתנה לנו בדף הראשון,
והלך כמובן לאן שהוא רצה:
והכי מעניין הוא הדף הזה שממתין ביומן. מי יודע לאן הוא ייקח אותי?
לא יודעת אם אני אצליח לעבוד בו כל יום, אבל אני הולכת לנסות.
לפחות משהו קטן כל יום.
אם זה יצליח בטח תראו כאן תוצאות…
ואם גם אתם רוצים להתחיל – חגית כתבה פוסט על איך מתחילים…
______________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
הלכנו לקולנוע – פרופסור, נסיכה ואנוכי – איזה כיף שיש עדיין סרטים שכולנו רוצים לראות!
ראינו את BRAVE וחוץ מזה שמרגיז אותי שאת הגרסה האנגלית אפשר לראות רק בתלת מימד, שזה גם יותר יקר וגם ממש לא מוצדק בסרט הזה (ורק הופך את הקטעים הקצת מפחידים להרבה מפחידים) – הסרט שווה לגמרי! כולנו נהנינו מאוד.