בימים שלפני ראש השנה מתחילות לצוץ בתיבת הדואר שלנו ה"שנות טובות".
זה חלק מהחיים הקהילתיים, כמו משלוחי המנות בפורים, ותמיד נחמד לראות את פרצי היצירתיות שצצים אצלנו בתיבה.
יש שנים שבהן אני מאורגנת ומכינה המון שנות טובות, לשכנים ולחברים, ויש שנים שבהן ראש השנה נוחת עלי במין הפתעה, וברגע האחרון אני מכינה קצת כרטיסים, לפחות להחזיר ברכה למי שברך אותי.
השנה חשבתי שאגיע לרגע האחרון בלי כרטיסים, אבל אתמול חתכתי חתיכה של נייר עטיפה חום בשביל מתנה שבסוף לא צריך היה לארוז… ובגלל שזו היתה חתיכה גדולה, ניסתי לחשוב מה אני יכולה לעשות איתה ואז הבנתי – הנה הצעד הראשון לכרטיסי שנה טובה…
בסיסים משמיניות של בריסטולים.
נייר עטיפה חום קרוע, בערך, למלבנים.
חותמות אותיות שיוצרות את המילים "שנה טובה" + דיו
וושי טייפ
תפוחים מסול ודבק להדבקה שלהם
שעה של עבודה
והנה יש לי 44 כרטיסים שבצד השני שלהם הרבה מקום לאיחולים ולברכות.
ולמה 44?
כי כשנגמרו לי באותו הזמן כל הבסיסים מהבריסטול וכל ההחתמות הבנתי שזו כנראה בדיוק הכמות הנכונה.
אז כמו שכתוב בצד האיחולים של הכרטיסים שלי:
שלא תהיה מצוחצחת ומגוהצת
שלא תהיה מושלמת ומדוגמת מדי
שלא תהיה "הכי" שום דבר
שרק תהיה תשע"ג מלאה בשמחה ואהבה
שנה טובה!
____________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
אתמול ניצלתי את זה שהפרופסור נסע איתי באוטו כדי לבדוק אפשרות לשנות את ההוראות הקוליות של הוייז שלי.
עכשיו זה הרס"ר שאומר לי "שמאלה פנה" ו"ימינה פנה" ו"חייל, שפר הופעתך" כשמגיעים ליעד,
ולפחות לבינתים זה מצחיק אותי ממש.
אישה שטחית אני…