אמא שלי לימדה אותי שמה שעושים בראש השנה עושים כל השנה, ולכן רצוי לשים לב למה שעושים…
בראש השנה הזה ניסיתי להקפיד על העניין.
אז מה היה לנו?
* אירועים משפחתיים נעימים ורגועים, כאלו שלא מגיעים לטיפול בגללם (ע"ע השאלה הכי מלחיצה בעולם "איפה אתם בחג?")
* אוכל מעולה, ולא אכלתי יותר מדי (מה שקשור כנראה לסעיף האחרון ברשימה)
* תפירה, והרבה. גם כיסוי לקרש הגיהוץ וגם שמיכת טלאים לנסיכה (שמחכה עכשיו לזה שאגיע לקנות את הבד בשביל הצד השני שלה). ככה זה נראה בשלב התכנון (צולם בלילה, שנייה לפני שהתחלתי לחבר):
* זמן שקט בבית, עם כל הילדים.
* ספר מצויין ("טעות אנוש", שולמית לפיד)
* וירוס בטן אכזרי, שהגיע מלווה בחום, ושאני מסרבת בתוקף להכיר בקיומו.
וגם הרבה מחשבות עברו לי בראש, בעיקר בעקבות הפיד שלי בפייסבוק בימים שקדמו לראש השנה.
המון תפוחים.
המון צילומים של ילדים וצילומים משפחתיים.
המון גלויות ברכה שהגיעו עם ההצעה להכין בעצמי ברכת שנה טובה מקורית, וחלקן אפילו עם הכיתוב "הכנס טקסט כאן…".
ולרגע חשבתי שאני לא בסדר שלא הכנתי גם אני ברכה שכזו, בתפוצה לכל 1511 חברי הפייסבוק שלי.
SORRY, אבל קשה לי עם הברכות ההמוניות האלו.
גם עם אלו שמגיעות ב SMS, ולשמחתי השנה לא היו הרבה כאלו.
ובכל זאת, איך אברך אתכם בשנה טובה?
בחרתי לעשות את זה איך שמתאים לי באמת, עם צרור המלצות על דברים קטנים וטובים, כאלו שמשמחים אותי ואני מקווה שישמחו גם אתכם.
כי כזו שנה אני מקווה שתהיה לכולנו – שנה של דברים קטנים וטובים.
אז הנה.
בשבת ניצלנו את הרגע האחרון לפני שהשנה נגמרת ונסענו לביקור בנמל יפו.
תיכננו על הבירה של ה BEER MARKET וחוץ מלשתות במקום יצאנו גם עם שישיות של בירה ועם חיוך גדול:
חיוך נוסף שחשוב לא לדלג עליו כשכבר מגיעים לשוק הנמל ביפו הוא זה של רוני, יבואנית שינזי קאטו, שמטפחת גם היא חנות קטנה ומטריפה:
בקומה השנייה של האנגר 1 ראינו תערוכה נפלאה בשם "קו רוחב" של האמן פיליפ בולקיה. לפי מה שמצאתי באינטרנט היא אמורה היתה להיסגר באותו יום שבת ואני לא יודעת אם זה אכן נכון. שווה לבדוק. אלו עבודות מיוחדות שמבוססות על צילומים שלו, על חיתוכים בסכין חיתוך ועל שימוש בחלודה.
ברגע של חיוך האיש שלי השתלב בתערוכה בעצמו:
וההמלצה הרביעית שלי בנמל יפו הפתיעה גם אותי. כששוטטנו בחיפוש אחרי מקום לשבת בו ולנשנש עוד משהו (ולידיעת פרנסי הנמל – העובדה שבכל המסעדות מאפשרים לעשן בכל השולחנות בחוץ היא גם לא חוקית בעליל וגם מקוממת ומגרשת לקוחות!) גילינו את "החצר הנשית בנמל" שהיא אאוטלט מעצבים ייחודי ראשון מסוגו, המשלב בין מכירת עודפים של בגדי מעצבים במחירים השווים לכל נפש, לבין עשייה חברתית. אפשר להיכנס לאתר שלהם אם רוצים להבין יותר, אבל מה שהיה חשוב מבחינתי הוא שהקנייה שלי היא גם תרומה וככה לשמלה המקסימה הזו היה גם ערך מוסף:
ומה עם קצת יצירה?
אז הנה שלוש המלצות לכל היוצרות והיוצרים בינינו…
* פוגי נעים המקסימה והמוכשרת מקיימת אצלה בסטודיו סדנת בובות באוקטובר. אני נהניתי הרבה יותר ממה שציפיתי בסדנת צביעת הבובות בהנחייתה וממליצה בחום על החוויה.
* מאז שאני מתעסקת במיקסד מדיה אני מרגישה צורך להתקמץ על החומרים היותר מיוחדים שלי, אלו שהזמנתי לי מחו"ל בכל מיני הזדמנויות, בגלל שהם לא זמינים לי כמו חומרים אחרים. בגלל זה עקבתי בהתלהבות אחרי ההכנות של ענת, Mrs. G, לקראת פתיחת החנות שלה, וממש לא התאכזבתי. קודם כל השם המופלא – איקס מיקס
וחוץ מזה המבחר המשגע. אני אוהבת גם את כל הקישורים לסרטי הוידאו שמדגימים את השימוש בחומרים השונים. איזה כיף שיש יותר ויותר מיקסד מדיה בארץ!
* כשענבל עשתה את מסיבת ההשראה הראשונה שלה לא יצא לי להגיע ובגלל זה אני ממש שמחה שהגיע הזמן למסיבת ההשראה השנייה! גם מסיבה וגם השראה, מה עוד אפשר לבקש.
זהו.
צרור ההמלצות שלי.
יכול להיות שעם אורך כזה עכשיו אתם כבר מצטערים שלא הסתפקתי בתמונה משפחתית וברכה בפייסבוק…
אז עוד משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
_______________________________
הבנים שלי ניצלו את פיקניק ראש השנה כדי ללמד את הנסיכה "מנצ'קין":
איזה כיף שעדיין הם נהנים כל כך ביחד.
מאחלת לכם שנה מלאה משפחה
משחקים
יחד
ודברים קטנים וטובים.
לימור