יותר מארבעים שנים חלפו מאז היום ההוא בו נהיינו משפחה מחוברת – האיש שבחר להיות אבא שלנו (הוא בטוח בחר קודם כל להיות האיש שלה, אבל את זה אני רואה בעיניים של היום, לא של אז) והביא איתו שלושה ילדים, ואמא שלי, שבאה איתנו. לא בדיוק משפחת בריידי, אבל אתם מבינים את הרעיון…
יותר מארבעים שנים, ועדיין יש אנשים ששואלים – אז מי שלו? ומי שלך? ה"שלנו" די ברור – זה אחי הקטן… הקונצנזוס, כמו שהוא מתייחס אל עצמו לפעמים בחיוך.
ואני, שמבחינתי כל העניין הזה הוא NON ISSUE, עד כדי כך שיש אנשים שמכירים אותי הרבה זמן, ורק במקרה העניין עולה פתאום, לא מסוגלת בכלל להבין את השאלה הזו.
בשבוע שעבר, סביב דיונים בעניין ליל הסדר, עלה אצלנו בלימודים ההבדל בין קשר דם לקשר גורל.
ואתמול, באופן כל כך הולם וכל כך במקום בשבילי, כתבה על זה אורית המדהימה, טוב ונכון ומהלב הרבה יותר ממה שאני יכולה, אז לכו ותקראו מה יש לה לומר.
מבחינתי אין בכלל שאלה, האבא האמיתי שלי, זה שאליו אני מתגעגעת, זה שבפניו הייתי רוצה להשוויץ בילדים שלי ובהישגים שלי, זה שאיתו הייתי רוצה כל כך לשבת לעוד צלחת של אוכל מפנק, זה האבא שגידל אותי ולא האיש שתרם לי תרומה גנטית (לא מוצלחת מדי, יש לציין…).
וכל מה שיש לי עוד לומר בנושא הוא – תגידו להם שאתם אוהבים אותם, לאמיתיים שלכם.
לימור
____________________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
ביום חמישי הקרוב נעביר (אני וחברי ללימודים) שני ערבי לימוד לקראת ליל הסדר, בתקווה שמי שיגיע לחוות איתנו יוכל להכניס עוד משמעות ועניין לליל הסדר שלו. הערבים יתקיימו בזכרון יעקב ובתמרת, ואתם מוזמנים להתקשר אלי 054-4626765 כדי לקבל עוד פרטים.
מבטיחה לחלוק כאן חוויות וטיפים.