יש לי הצעה לסטארט אפ שצפוי להיות הצלחה ענקית –
גאדג'ט שיעביר את המחשבות שלנו ישירות לפורמט של פוסט בבלוג…
לבלוגריות שבקהל –
כמה פעמים כתבתן פוסט שלם בראש, ואח"כ לא הגעתן להעביר אותו למקלדת,
בין היתר בגלל התחושה שהוא כבר נכתב?
*** במקום תירוץ מפורט כתשובה לשאלה למה לא הייתי כאן חודשיים…***
ולעניינינו,
אחרי חודשיים ללא כתיבה מעשית בבלוג (ועם בערך ארבעים פוסטים ששמורים היטב בהארד דיסק במוח שלי) קשה ממש לחזור לכתוב כי יש תחושה שצריך לבוא איזה פוסט מעורר השראה, או כזה שמביא חידוש או בשורה ענקיים. ומה לעשות שאמצע יולי? וחם. ואין בשורות?
אז החלטתי שפשוט צריך לקפוץ למים ולחזור לכתוב, כי אחרי שיהיה פוסט ראשון יש סיכוי שגם החברים שלו יבואו בעקבותיו (ובעניין הזה אני ממש חייבת לשלוח אתכם לפוסטים מעוררי ההשראה של אורית גידלי, שפורסמו יום אחרי יום, והם פשוט הכי שווים בעולם. הקישור הוא לפוסט המרכז, כדי שתוכלו לבחור.)
וגם בעניין היצירה קצת קפצתי למים השבוע, כי התיישבתי להכין כרטיסים רק לשם ההכנה שלהם, אחרי המון המון זמן שהיצירה שלי הלכה לכיוונים אחרים. התירוץ היה החותמות החדשות שנחתו כאן, אבל האמת היא שכבר מזמן דיגדג לי ליצור שוב כרטיסים. יש בהם משהו קטן וממוקד, יצירה שמתחילה ונגמרת, ושלא כמו דף אלבום – גם מרגיש לי בסדר לשכפל אותם במידה זו או אחרת.
אז התחלתי עם סדרה ורודה –
וכששמתי לב כמה הכל ורוד, החלטתי שצריך ללכת לכיוונים אחרים (מה שהצליח חלקית בלבד… אבל לפחות שיניתי את פוזת הצילום – הרקע הוא כמובן של יעל יניב):
ואז הגיע זמנם של כרטיסי השנה טובה. אלו מוחתמים עם החותמת הייחודית שייצרתי לטובת לוח השנה שהוציאה דנה ישראלי:
היה כיף ועדיין מדגדג לי בידיים. אני צופה עוד סדרת כרטיסים, מלאי לבבות ואהבה, לכבוד טו באב המתקרב אלינו…
אז מה אתם אומרים – יש תרופה לכרטסת?
__________________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
אני לא אוכל להיות שם, לצערי, כי יש לי אירוע משפחתי, אבל אם פתחתם את הפוסט הזה בזמן אז כדאי שתדעו על קבלת השבת המיוחדת שבית תפילה ישראלי מקיים מחר בנמל תל אביב –
ופרטים מהאתר שלהם:
אנו מזמינים את הקהל הרחב לחגיגת שבת ואהבה לקראת טו באב, תחת כיפת השמיים, ומול השקיעה הקסומה בים.
ביום שישי הקרוב, ה-19/7, ולכבוד חג האהבה החל השבוע, נחרוג מעט ממנהגינו ונייחד את קבלת השבת לשירי האהבה של החיפושיות,
כשנשיר את כל ניגוני קבלת השבת והתפילה בלחני הBEATLES האלמותים.
ניגוני תפילה ופיוטים רבים שנכנסו לבתי כנסת הושפעו תמיד מהתרבות הכללית שבתוכה חיו הקהילות היהודיות. ורבים מהלחנים ה”יהודיים” המסורתיים אינם אלא גרסאות “מקודשות” של שירי עם גרמנים (מעוז צור) רוסיים, פולנים, מצרים ועוד. כך שבמובן מסוים “הלבשת” לחנים פופולרים לתפילות מהסידור, הינו המשך של מסורת עתיקה. כפי שטבעי לנו להתפלל עם לחניו של קרליבך, יוני רכטר או של שלמה גרוניך מדי שבוע, כך גם לחניו של החיפושיות הפכו כבר לחלק מעומנו התרבותי, החוצה אוקינוסים ודורות.
לקראת יום האהבה, נשמח אם הקהל גם יגיע לבוש בלבן…