יש כמה אקסיומות בחיים שלי.
אחת מהן היא שאני לא יודעת לצייר.
באמת.
גם הבוקר זה קרה, ילדה בסדנה ביקשה ציור של תפוח. תפוח? מה הבעיה בתפוח?
אז זהו, שגם תפוח שאני מציירת לא ממש נראה תפוח.
אז אני לא יודעת לצייר.
ואמרתי (וכתבתי) את זה לא פעם.
ואפילו שאמרו לי המון פעמים שזה לא נכון ושכל אחד יכול לצייר – לא השתכנעתי.
((נו טוב, גם אמרו לי מלא פעמים שאבנים בכליות מגיעות מייסורי כליות, ושאם רק אסכים להאמין במרפאים שאמאניים ובעשבים בעלי כוח אז הן תעבורנה לי מעצמן, אז אמרו…))
ובשנה האחרונה אני עוקבת אחרי הפוסטים של חגית בנושא, ורואה איך אצלה מתחזק השריר הזה של הציור ועדיין לא משתכנעת שגם אצלי זה יכול לקרות. השתכנעתי שלה יש כישרון שהיא פשוט לא זיהתה קודם, אבל אני? אין שום קשר בין מה שיש לי בראש לבין מה שיוצא תחת האצבעות שלי.
ביום חמישי חגית כתבה על קרלה סונהיים שלא היכרתי קודם, ואיזה כיף לפגוש את הציורים המקסימים שלה!
חגית הפנתה אל ההדרכות המגוונות של קרלה ואני הראיתי לנסיכה את ההדרכה של איך לצייר פיל צבעוני. ברור שהראיתי לנסיכה – היא, שמציירת, יכולה להפיק תועלת מהדרכה של "איך לצייר…"
אבל אני?
ואז, בשישי בערב, דגדגו לי האצבעות.
אין לי הרבה חומרי יצירה בבית, רובם בסטודיו, אבל מצאתי מחברת חלקה ישנה של הנסיכה, ועט שחור, ואת קופסת עפרונות האינקטנס שלי והתחלתי לשחזר את מה שזכרתי מההסבר של קרלה.
שירבטתי עם עיפרון, וכיוון שמה שהיה לי בראש זה פיל, אז כיוונתי לזה שיהיו לו חדק, רגליים וזנב. בשרבוט השלישי החלטתי שזה בכיוון והתחלתי לעבור על הקווים שאהבתי יותר עם העט השחור ולעבות את חלקם.
אחרי שהייתי מרוצה מכל השחור הזה צבעתי עם צבעי העיפרון ואז עברתי עליהם עם מים.
וישר השווצתי בפייסבוק בפיל שלי!
ואז הבנתי משהו.
זה נכון שאין קשר בין מה שאני רואה בעיני רוחי לבין מה שיוצא תחת האצבעות שלי.
אז צריך להפוך את הסדר.
לתת לאצבעות שלי לעשות את שלהן, וליישר את המוח שלי סביב מה שיוצא לי.
בשבת בערב ניסיתי לחשוב על עוד חיה עם תווים די ברורים שאפשר לכוון אליהם, והחלטתי על ארנבת.
אותו תהליך, רק שהפעם זכרתי לצלם לפני שלב הצביעה…
ואתמול לא מצאתי את העיפרון שלי.
אז הלכתי אחורה לאחד מהשרבוטים שלא התאימו לי ביום שישי, והחלטתי שלא חשוב איזו חיה זו,
סוג של "מה שיוצא אני מרוצה".
אולי אתם מכירים את החיה הזו?
והנה, האקסיומה נשברה.
אני כנראה כן יכולה לצייר.
(ולא, זה לא אומר שעכשיו אסכים לנסות תרופות הזויות לריפוי אבני כליה…)
***הבהרה רפואית – כי אתם באמת נחמדים ורוצים לעזור – יש כנראה מצבים של אבנים בכליות שניתן להקל עליהם עם תה פטרוזליה, סרפדים או שאר ירוקים, אבל האבנים שלי הן מסיפור אחר…
ֹ______________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
במסגרת ההחלטה שלי להפוך לאישה יותר מסודרת ואפקטיבית, קניתי לי יומן לשנה הבאה.
יומן מהמם של POINTS OF YOU
הנה מה שכתוב עליו אצלם באתר:
בנוסף למה שמופיע ביומן רגיל, היומן של פוינטס אוף יו מזמין אתכם למשחק שהוא מסע שנתי של התבוננות והשראה עם 12 נושאים חדשים מבית פוינטס אוף יו.
לכל נושא קלף, ולצד כל קלף מופעים תכנים ותהליכים נוספים שדרכם תוכלו לקבל נקודות מבט נוספות ולהתבונן על נושאים משמעותיים בחייכם..
אז מה יש ביומן ?
12 קלפים
4 תהליכים להתבוננות
12 נושאים בהם מציגים כל נושא מנקודות מבט שונות.
עוד הפעלות להתבוננות והשראה.
מלא משפטים מקסימים לאורך כל היומן
כל שבוע יש תזכורות על אותם דברים חשובים שיש לנו על הראש השבוע
אז קניתי לי אותו, אבל בטרם הגיע הראשון לספטמבר השתתפתי בערב הטעינה המשובח של נתנאלה, וחוץ מהמון גלידה ("מותק" המשובחת, פוסט עוד יגיע…) ופינוקים, התברכנו גם בהרצאה מצויינת של אפרת ועדי – MOMDAY – וגם קיבלנו את היומן שלהן, שנראה לי שיהפוך אותי לסופר-וומן (ואולי גם בלונדינית, רזה וגבוהה…)
ומשום כך אני בעודף יומן.
והנה – אני מציעה את היומן של POINTS OF YOU לאחת מכן.
ויש רק שני דברים שתצטרכו לעשות כדי שתהיה לכן הזדמנות לקבל אותו במשלוח ישיר הביתה –
1. לכתוב לי למה דווקא אתן
2. להבטיח שתעבירו הלאה. לא חשוב לי מה. משהו שיעשה טוב למישהו אחר.
ביום חמישי 29.8 אני אבחר את התשובה שהכי תעשה לי את זה, כדי שאספיק לשלוח אותו בשישי בבוקר, לפני שאני יוצאת לחופשת החלמה ארוכה.
אז למה יתאים לך לקבל את היומן שלי?