אנחנו בעיצומה של החופשה העירונית שלנו.
שלושה ימים.
תל אביב אחת.
אבא, אמא ונסיכה.
קצת תערוכות, קצת שיטוטים, לא יותר מדי תוכניות, הרבה יחד.
אחר הצהריים, מעט לפני השקיעה, צעדנו את מעט הצעדים שבין המלון לשפת הים, ושוטטנו על שפת המים.
הנסיכה קצת קיטרה על זה שהאור והשקיעה כל כך יפים והבטריה במצלמה נגמרה, אז קצת הבטחנו לחזור מחר וקצת ניסינו לצלם בטלפון, ובעיקר נהנינו מהרוח הקיררה והאור המשתנה והמים על הרגליים.
ואז ראינו שמישהו השאיר לנו תערוכה זמנית על החוף, כזו שכרגע כאן ומחר כבר לא תהיה, ואפילו כתוביות ליד חלק מהתמונות, עם חיצים לכיוון התמונה המתאימה. אז תיעדנו.
this is my picture
this is a crocodile
it's very hungry
this is great
this ship is good
this ship is better
but this ship is the best
ועוד כמה תמונות נטולות כותרת:
ואז הוספנו לתערוכה תוספת משלנו:
מחר בבוקר יחכה לנו חוף נקי מחדש.
ויום של הרפתקאות.
_____________________
משהו קטן וטוב – כי תמיד יש כאלו…
יש יצירות שתלויות במוזיאון לתקופות ארוכות
יש כאלו שנחרטות בחול ומחזיקות כמה שעות
ויש כאלו שכאן רק לרגע.
פרח אחד שנסחף אל קו החוף והגלים שמשחקים בו הניבו כמה יצירות שחיו בדיוק לשנייה אחת.
הנה כמה צילומים, במגבלות הטלפון הסלולרי:
