הסיפור שסיפרתי לך יצא מהספר והלך התגלגל מהקיר לרצפה ויצא מהחדר שלך
בשבוע שעבר היו לי המון שעות כביש ומכאן המון שעות רדיו.
לפני שהרדיו הפך כולו אריק איינשטיין (גם באותה שנייה הייתי על הכביש עם רדיו פתוח ויש לי גם מה לומר על מה שקרה באותו רגע ללוח השידורים, אבל זה לפוסט אחר), זכיתי לשמוע חלק מהשיחה שקובי מידן ערך עם דנה אמיר המרתקת. היה מהנה מאוד להקשיב לטון הנעים של שניהם והיה גם מאוד מעניין. (יש טענות שאפשר למצוא הקלטות של כל התוכניות האלו ברשת, לא בדקתי אף פעם, אבל אם תתקלו בשיחה הזו – שווה). לקראת סוף השעה השמיעו, לבחירתה של המשוררת, שיר שאני מאוד אוהבת – את עושה אותי אמא, ששרה יהודית רביץ למילים של עינת רז. נזכרתי שפעם הכנתי דף אלבום שזו הכותרת שלו וחשבתי על זה שבהרבה מהימים שלי עכשיו מודגש כמה אני אמא שלה.
היום התחיל דצמבר וביום שהוא ייגמר היא תהיה בת שתים עשרה. twelve going on sixteen.
ודברים אחרים שקורים לך לבד כשאני לא בסביבה או קצת רחוקה לרגע אחד
ומישהי מהחברות שלי שאלה היום בפייסבוק על המעבר הזה מילדה לנערה לאישה ומתי הוא קורה, ואם הוא חייב להיות בכל התחומים בבת אחת, או שאפשר להיות נערה ועדיין להישאר ילדה בחלק מהתחומים וחשבתי על הברבור הזה שאני מגדלת בבית (ולפעמים נדמה לי שהיא מגדלת אותי).
כל כך בוגרת עד שלפעמים אני ממש צריכה רגע של מאמץ להיזכר בפצפונת שהיא היתה פעם. ויש לה עולם שלם ומלא בתוכה, ואני כבר לא תמיד חלק ממנו, וגם כשאני שואלת לפעמים התשובות מתוקצרות וממש צריך לסחוט אותן ממנה, ומצד שני היא עדיין מביאה אלי את היצירות שלה שאתפעל (גם אם היום אלו עיצובי אופנה ולא ציורי אצבעות) וברגעים של חסד עדיין יש לנו שיחות ארוכות על החברות שלה ומה קורה בכיתה.
וסביב ההכנות לבת מצווה יש שיחות ואירועים וחוויות שאנחנו יוצרים לעצמנו. כחלק מהן לקחתי אותה בסוכות ליום אחד באייקון (פסטיבל למדע בידיוני ופנטזיה) כדי לראות אם החווייה תדבר אליה כמו שהיא מדברת אלינו. נרשמה הצלחה ולפיכך השבוע, אחרי שהיא בילתה כמה שעות במפגש מעריצות של 1D לקחתי אותה בהפתעה לכנס "דוקטור הו". כיף לי שאנחנו יכולות ליהנות מזה ביחד (לפחות עד שכמו אח שלה היא תתחיל ללכת לדברים האלו לבד, והנוכחות שלי בסביבה רק תביך אותה.) ואפשר היה לחשוב שלא תפתיע אותי היכולת שלה לשבת מרותקת בהרצאות, אבל היא עדיין מפתיעה אותי, מפני שעדיין, לפעמים, בראש שלי היא עוד ילדה קטנה…
בכל יום שעובר זה עדיין מפתיע כשהגשם יורד את שואלת מתי השמש תגיע את עושה אותי אמא
כחלק מאירועי ה"בדרך לבת מצווה" בילינו שלושה ימי הורים וילדה בתל אביב. ברגע אחד בטיילת של יפו האיש שלי תפס אותנו בסדרת תמונות שאני מאוד אוהבת, ושמאוד מתחברת לי לפוסט הזה ולרגעים האלו של עוד מעט גדולה…
הסיפור שסיפרתי לך חזר אל הספר שנסגר נכבה את האור וביחד נלך לישון עד מחר
לילה טוב
לימור